והלא כבר נאמר בחפזון עד שעת חפזון (ברכות ט. פסחים קכ: ועוד)

[שומע ומוסיף]

לא הבנתי פשט, מנלן שאין הכוונה כפשוטו - לאכול במהירות, כדפירש"י בחומש.

[דוד העיתונאי]

לא הבנתי פשט, מנלן שאין הכוונה כפשוטו - לאכול במהירות, כדפירש"י בחומש.

יש גם את הפירוש הפשוט לאכול במהירות,
וגם את הדרשה לאכול עד עלות השחר שהיא שעת חיפזון

[שומע ומוסיף]

לא הבנתי פשט, מנלן שאין הכוונה כפשוטו - לאכול במהירות, כדפירש"י בחומש.

יש גם את הפירוש הפשוט לאכול במהירות,
וגם את הדרשה לאכול עד עלות השחר שהיא שעת חיפזון

מחילה, אבל לא ענית לי על השאלה, השאלה הייתה על מה הדרשה מתבססת מאחר ואפשר לפרש כפשוטו.

[דוד העיתונאי]

לא הבנתי פשט, מנלן שאין הכוונה כפשוטו - לאכול במהירות, כדפירש"י בחומש.

יש גם את הפירוש הפשוט לאכול במהירות,
וגם את הדרשה לאכול עד עלות השחר שהיא שעת חיפזון

מחילה, אבל לא ענית לי על השאלה, השאלה הייתה על מה הדרשה מתבססת מאחר ואפשר לפרש כפשוטו.

את שאלת ר' עקיבא אפשר לפרש בשני דרכים:

א. כפי שנראה שהנך מפרש השאלהי היא: שהתיבה "בחיפזון" מיותרת לדרשה. ועל זה אתה שואל טוב שאינה מיותרת.
ב. ששואל: למה שלא תלמד מ"בחיפזון" שהזמן הוא עד עלות השחר? ואפשר לעשות דרשה גם כשאין ייתור.

[שומע ומוסיף]

[
את שאלת ר' עקיבא אפשר לפרש בשני דרכים:

א. כפי שנראה שהנך מפרש השאלהי היא: שהתיבה "בחיפזון" מיותרת לדרשה. ועל זה אתה שואל טוב שאינה מיותרת.
ב. ששואל: למה שלא תלמד מ"בחיפזון" שהזמן הוא עד עלות השחר? ואפשר לעשות דרשה גם כשאין ייתור.[/quote]

לא הבנתי מה שכתבת באות ב, בשביל ללמוד מ'בחפזון' שהזמן הוא עד עה"ש, צריך הכרח, כי בפשוטו התורה אומרת לאכול במהירות ("וככה תאכלו אותו מתניכם חגורים נעליכם ברגלכם ואכלתם אותו בחפזון") וכמו שפירש"י, ושאלתי מה ההכרח לכך שהתורה בא להורות במילה זאת את זמן האכילה, ועל כך לא קבלתי תשובה עד עתה.