סיוע לחבירו לקיום מצוה

[אבןטובה]

למשל מי שאין לו קרקע מצוה לתתו קרקע כדי יוכל לקיים מצות ראיי' או קרבן פסח?
מי שיודע מה האיש הזה מדבר מוזמן ליטול כאן חלק כי אני לא מבין אף מלה אחת מה הוא אומר

[פרי יהושע]

למשל מי שאין לו קרקע מצוה לתתו קרקע כדי יוכל לקיים מצות ראיי' או קרבן פסח?

מה זה שייך מי שאין לו קרקע אינו אלא תנאי לקיום המצוה, אולי מצוה לתת לו מדין חסד אבל אין כאן ערבות.

מי שיודע מה האיש הזה מדבר מוזמן ליטול כאן חלק כי אני לא מבין אף מלה אחת מה הוא אומר

אם "לאיש הזה", התכוונת אלי, באמת נראה שדו שיח של חרשים כאן, אתה פשוט לא ראית מאורות מימך, וסליחה על ההתלהמות, אבל אין לי אלא להטיח בך את האמת בפרצוף, ואם לא היית מתנפל על שיטת הישיבות ועל לומדי עומקא דשמעתתא, לא היינו מגיעים לכך, רק מנידים ראשינו ברחמים, אבל מתחילה ועד סוף אינך מדבר לעניין, ולא אכחד מידי, מהמבזה את החכמים באמת.

[אבןטובה]

תעמוד רגע על שתי הרגלים שלך וחשוב!
אם התורה אומר לאדם אתה פטור מלקיים מצוה זו, אע"פ שיש מצוה כזה בעולם, איזה חיוב ערבות שייך לומר שיתחייב להכניס את חבירו לקיום מצוה
ואפילו להפקיע את עצמו מן מצוה איכא דיון גדול אם זה מותר או לא [ולא אציין האח' כי זה מגדיל בך הריתחא דאורייתא]. אבל שאל נא בבית המדרש אם יש אדם ושכל בקדקדו שיאמר לך שיש חיוב ערבות לאדם שהוא פטור מן המצוה
מה אתה אומר??? חשוב לעצמך אינך צריך לבהל ולהשיב
וכבר ציינתי גמ' בכורות מח. מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ולערב מצי תבע
וכפי הנראה למדת אצל איזה דרכי הישיבות ושבשתא כיון דעל על
ומי שאין לו בית יש לו לתת בית כדי שיוכל לקיים מצות מזוזה ומעקה?

[פרי יהושע]

תעמוד רגע על שתי הרגלים שלך וחשוב!
אם התורה אומר לאדם אתה פטור מלקיים מצוה זו, אע"פ שיש מצוה כזה בעולם, איזה חיוב ערבות שייך לומר שיתחייב להכניס את חבירו לקיום מצוה
ואפילו להפקיע את עצמו מן מצוה איכא דיון גדול אם זה מותר או לא [ולא אציין האח' כי זה מגדיל בך הריתחא דאורייתא]. אבל שאל נא בבית המדרש אם יש אדם ושכל בקדקדו שיאמר לך שיש חיוב ערבות לאדם שהוא פטור מן המצוה
מה אתה אומר??? חשוב לעצמך אינך צריך לבהל ולהשיב
וכבר ציינתי גמ' בכורות מח. מי איכא מידי דלדידיה לא מצי תבע ולערב מצי תבע
וכפי הנראה למדת אצל איזה דרכי הישיבות ושבשתא כיון דעל על
ומ י שאין לו בית יש לו לתת בית כדי שיוכל לקיים מצות מזוזה ומעקה?

עמדתי על רגלי לקחתי אוויר מלא הריאות לא נבהלתי והשבתי, שטויות! שטויות! שטויות!, וטוב שלא ציינת אחרונים כי אכן או שלא היית קורא או שזה היה אכן מגדיל וכולי כמו שאכן כתבת, והמקומות שאני גדלתי בדיעבד אני די גאה בהם, ובאמת ה' עדי ואיני בוש בדבר [אולי מעצמי אני בוש] שמעולם גדלתי בין חכמים גדולים ומפורסמים וגם ידענים לא פחות ממך ומזולתך, ומעולם לא שמעתי סברות שטחיות כמו שיוצאים מהמקלדת שלך.

ועכשיו בכל זאת מילה על דבריך ולצערי אני נאלץ לחזור על דברי לעיל כי אין לי מה להוסיף.

אדם שנפטר מחמת א-ו-נ-ס אינו פטור מ-ע-צ-ם המצוה

-תכניס זאת טוב טוב לראש כי לא אחזור על כך שוב-.

וממילא לעניין חבירו שאינו אנוס נשאר הוא בגדר מצווה לכל דבר ועניין.

והפעם באמת, ותו לא מידי.

[ישנו]

אבןטובה
סליחה.
אבל אתה מוכן להפסיק כבר להתבזות?
אין ספק שמי שפטור מהמצווה אין דין ערבות וזה אי"צ לפנים.
השאלה היא אחרת האם אונס נחשב כמי שפטור מן הדין מן המצווה או שרק אינו נענש על ביטול המצווה.
כל המובאות שלך בעניין זה אינם מעניינא.

נפ"מ פשוטה פשוטה שאני מקווה שאפי' אתה תוכל להבין.
מי שמפקיר קרקע ונפטר עי"ז מעלייה לרגל הוא לכל היותר מערים על המצווה.
מי שהכניס עצמו לאונס עובר על איסור דאורייתא גמור.
[ועכשיו תביא מחישב לעשות מצווה ולא עשאה...]

[פרי יהושע]

אבןטובה
סליחה.
אבל אתה מוכן להפסיק כבר להתבזות?
אין ספק שמי שפטור מהמצווה אין דין ערבות וזה אי"צ לפנים.
השאלה היא אחרת האם אונס נחשב כמי שפטור מן הדין מן המצווה או שרק אינו נענש על ביטול המצווה.
כל המובאות שלך בעניין זה אינם מעניינא.

נפ"מ פשוטה פשוטה שאני מקווה שאפי' אתה תוכל להבין.
מי שמפקיר קרקע ונפטר עי"ז מעלייה לרגל הוא לכל היותר מערים על המצווה.
מי שהכניס עצמו לאונס עובר על איסור דאורייתא גמור.
[ועכשיו תביא מחישב לעשות מצווה ולא עשאה...]

הרב ישנו היקר
גם אם אונס הוא פטור ולא רק אינו נענש, אכתי אינו נפקע מלהיות בר ישראל, אולי משהו יפקח את העינים סוף סוף, או שכולנו נתחיל מאפס ונחזור לגן...

ולדידי יש לדון אפי' על עוור שכמדומני גם אם נפטר באמת מהמצוות הרי הוא בדין ערבות, [ואפשר לכך מטים דברי המרדכי לעניין קידוש וכן יש לעי' מאגדה דפסח דרב יוסף, (גם לי יש קצת ידיעות תראו...)].

[ישנו]

כתבתי אינו נענש לרווחא דמילתא כי זה הדבר הקרוב ביותר שהוא יוכל להבין.
כמובן שגם פיקו"נ אינו דומה לפטור מן המצווה. אפי' שפיקו"נ הוא היתר אבל נראה שאת זה לא יוכל להבין.
הגיחוך הוא שאדם שכותב בלי הפסק נגד הלימוד הישיבתי מוכיח בכל שורה שהוא כותב את הצורך הגדול בלימוד כזה.
ואם הביא מראש ישיבה אחד שאישתמיטתיה גמ' בפסחים, אפשר לעשות אשכול שלם על הלימוד החסידי רק מתוך מובאות מדבריו ביממה האחרונה.

[פרי יהושע]

מצחיק טובא לספר על ראש ישיבה שלא ידע גמ' בער"פ שכל דרדק יודע, או שלא היה ראש ישיבה אלא באיזה מקום זניח או שלא היה כלל, זה הזוי ולא מתקבל על הדעת.
ולגופו של עניין, מה אתם אומרים על הספק בעוור, אולי נוציא כמו שאומרים יקר מזולל...

[אוצר החכמה]

אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)

[אוצר החכמה]

לעצם השאלה מתחילת האשכול.

מה הדין באמת בכל המצוות האם הקופה של צדקה דואגת לכל עני שיהיה לו אתרוג ולולב. או שהדין במשנה בריש ע"פ הוא דין מיוחד בד' כוסות. (כמדומני שהיה פה פעם איזה דיון על דברי הרשב"ם בזה)

[פרי יהושע]

אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)

איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.

[הוה אמינא]

אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)

איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.

נשים באותן מצוות שפטורות, אינן רק אנוסות, אלא מופקעות מאותה מצוה ההז"ג וכדו', ולא מסתבר שיהיו חייבות באותו זמן באותה מצוה לסייע או לערוב לאיש.

[אוצר החכמה]

אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)

איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.

אתה יכול לעיין שם. הדגו"מ הבין את דברי הרא"ש שנשים אינן בכלל ערבות ולכן סבר שגם בקידוש היום אי אפשר שהאיש (שיצא כבר) יוציא את האשה אע"פ שהאשה חייבת בקידוש היום. וע"ז כתב הרע"א שאין זו ההבנה אלא שנשים הם בכלל ערבות ובמצווה שאשה חייבת כגון קידוש היום יכול האיש להוציאה ומה שהתכוון הרא"ש שנשים אינן בכלל ערבות היינו במצוות שהן פטורות מהן. אני לא אומר שעל החלק הזה יחלוק הדגו"מ כי יתכן שלזה הוא מודה עכ"פ הרע"א זה מה שהוא מסביר.

נשים באותן מצוות שפטורות, אינן רק אנוסות, אלא מופקעות מאותה מצוה ההז"ג וכדו', ולא מסתבר שיהיו חייבות באותו זמן באותה מצוה לסייע או לערוב לאיש.

זה בדיוק מה שביקשתי שהרב פרי יהושע יסביר את סברתו, אם משום שנראה לו שפטור סומא הוא פטור מסוג אחר, ואם הכוונה לזה שהוא כעין אונס האם שונה מקטן שאינו בכלל ערבות, או שס"ל שכיוון שחייב בלאוין (לאלו שס"ל כך) ויכול להמשיך עליו חיוב הרי הוא בכלל ערבות ודלא כרע"א שהזכרתי דלעיל, (וכמדומני שיצטרך לבאר עוד כמה סוגיות). או שמדובר בצירוף של הסברות?
יבואו דבריו ונשמעם.

[אבןטובה]

לסיכום:
א] דבר זה שאונס בר חיובא אלא ארי' הוא דרביע עליה או שהוא בעצם פטור הוא דיון גדול באח' בת' ח"ס חלק"י ועוד ועוד.
ב] אם הוא בעצם פטור אומר הפרי יהושע דבר מוזר ולפי דעתו כך לומדים בישיבות ליטא שג"כ איכא חיוב ערבות
ג] איכא חילוק בין אונס לחולי אמת שכ"ה בקובץ הערות להגרא"ו זצ"ל להסביר דברי הרמב"ם בה' יסוה"ת אבל בשו"ת חמדת שלמה או"ח סי' לח כ' דאונס עדיף מחולי שאונס לא נחשב לו כפעולה כלל אבל חולי עושה זאת מרצון יע"ש בדבריו ויש בזה מו"מ בירחון מוריה מש"כ ע"ד החמד"ש הג"ר זעליג ראובן בענגיס זצ"ל
ד] דרך החדש שבחורי ישראל יבזבזו לפני הצהריים איזה שנים לחשוב ולחקור ואינם יודעים כלל מה הם אומרים תחת ללמוד בפנים גרש"י תוס' מהרש"א וכו' ולשנן הדברים שיהיו מחודדים בפיהם זה עושה שממה בבית ישראל בשבעים וחמש אחוזים

[ישנו]

א. האם יש מי מן האחרונים שמקשר את אונס לפטורים דוגמת מי שאין לו קרקע לעניין חיוב עלייה לרגל????? והראיה הפשוטה היא ממכניס עצמו לאונס ועדיין לא חשבת להביא חלקיק תשובה לזה. (מה לעשות לא כתוב ע"ז בספרים).
ב. הרב פר"י לא אמר שיש חיוב ערבות גם אם הוא פטור כמו במי שאין לו קרקע אלא אמר שלא דומה לזה.
ג. הנידון של חולי ואונס הוא נידון אחד בלבד האם חולי נחשב אונס. אין הגדרה אחרת לחולי (אא"כ כשיש בו סכנה שאז דינו משום פיקו"נ שגם הוא בכלל אונס כמבואר ברמב"ם דהיכא דעבר ולא נהרג פטור משום אונס).
ואונס כמאן דעביד או לא אינו שייך כלל לנידון אם אונס חשיב כאריא דרביעא עליה או שפטור לגמרי כפי שנתבאר עד כה.
ד. השבעים וחמש אחוז שמבזבזים זמנם על מתיקות סברות התורה עושים זאת בזמן ששבעים וחמש אחוז בישיבת החסידיות עוסקים בכל דבר אחר מלבד לימוד.
[מעשה היה כשהייתי בישיבה למדתי עם חברותא בשעה 2 בלילה והיו עוד חברותות רבים, ונכנסו לביהמ"ד כמה בחורים מישיבה חסידית בסביבה, וניגשו אליי ושאלו איך אפשר ללמוד כ"כ הרבה, ולהם יש סדר של שעה אחת וגם אז כולם לא לומדים, ואחד התחנן שנאמר לו איך אפשר ללמוד כ"כ הרבה שעות].

ומה שלא היה כן מעולם - מעולם לא ישבו כולם ולמדו ורובא דרובא עסקו בפרנסת ביתם. ולכן כך הוא עד היום אצל החסידים, ורק מי שמתוקה לו התורה ונהנה מיגיעתה יכול להמשיך ולעסוק שנים רבות בתורה גם אם אין טבעו לכך.

[אבןטובה]

אי מסבב לעצמו אונס אי הוי אונס עי' יו"ד סי' רלב סי"ז דל"ה אונס ובגליון מהרש"א שם העיר מתוס' שבת ד. דהוי אונס. ועי' מג"א סי' קח סקי"א, וזה תלוי בפ' בבלי וירושלמי נדרים פ"ב ה"א אי ממתינים עד שיאכל וילקה והר"ן בשבועות פ"ג דף רצו כ' שאין דבר שעומד מפני פקונ"פ ואין לוקין. הרי דנחלקו בזה אי מסבב לעצמו אונס אי מקרי אונס. וע"ע בזה בת' ח"ס חו"מ סי' י וסי' מב ובס' ישועות ישראל להג' מקוטנא זצ"ל חו"מ סי' נה חמדת ישראל לבעל כלי חמדה זצ"ל קו' נר מצוה אות א דברי יעקב שור להג' מקיטוב זצ"ל סי' פב בית יצחק או"ח סי' מז זרע אברהם לופטביר חתן בעל אור שמח זצ"ל סי' מז אות טו שערי דעה ח"ב סי' קנה ברכת אהרן עמ"ס ברכות להג"ר אהרן לעווין ז"ל אב"ד רישא מאמר רמד זכרון ישכר יומא אות סב ת' הגר"י ענגיל נדפס בת' חזון נחום ח"ב בסופו אות יג רמב"ן הובא בחלקת מחוקק אבה"ע סי' נג.
וליתר שאת עי' תוס' ערבין מא: ד"ה מי שכ' ויצה"ר אע"ג דפעמים מתגבר עליו ואינו יכול לכופו כדמ' במו"ק יז. מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך ע"ש.

[אוצר החכמה]

אין הגדרה אחרת לחולי (אא"כ כשיש בו סכנה שאז דינו משום פיקו"נ שגם הוא בכלל אונס כמבואר ברמב"ם דהיכא דעבר ולא נהרג פטור משום אונס).

הקצות המפורסם בישיבות, מבאר שיש הבדל שהעושה מחמת חולי אפילו יש בו סכנה לא מיקרי אנוס על המעשה אלא שעשה מעצמו מחמת פיקוח נפש וזה ההבדל בין מתרפא בעצי אשירה שחייב לבין מי שאנסוהו גויים לע"ז שאע"פ שהיה לא ליהרג ולא לעבור מ"מ מיקרי אנוס ופטור.

[אבןטובה]

כן נכון בחמדת שלמה שם וקובץ הערות כותבים על זה
וכמדומה לי כי בבית הלוי פ' שמות כ' לענין רופא שהולך בשבת לרפאות חולי אם עושה זה מרצונו גם אם לא היה פקונ"פ אז מקרי מחלל שבת

[ישנו]

אי מסבב לעצמו אונס אי הוי אונס עי' יו"ד סי' רלב סי"ז דל"ה אונס ובגליון מהרש"א שם העיר מתוס' שבת ד. דהוי אונס. ועי' מג"א סי' קח סקי"א, וזה תלוי בפ' בבלי וירושלמי נדרים פ"ב ה"א אי ממתינים עד שיאכל וילקה והר"ן בשבועות פ"ג דף רצו כ' שאין דבר שעומד מפני פקונ"פ ואין לוקין. הרי דנחלקו בזה אי מסבב לעצמו אונס אי מקרי אונס. וע"ע בזה בת' ח"ס חו"מ סי' י וסי' מב ובס' ישועות ישראל להג' מקוטנא זצ"ל חו"מ סי' נה חמדת ישראל לבעל כלי חמדה זצ"ל קו' נר מצוה אות א דברי יעקב שור להג' מקיטוב זצ"ל סי' פב בית יצחק או"ח סי' מז זרע אברהם לופטביר חתן בעל אור שמח זצ"ל סי' מז אות טו שערי דעה ח"ב סי' קנה ברכת אהרן עמ"ס ברכות להג"ר אהרן לעווין ז"ל אב"ד רישא מאמר רמד זכרון ישכר יומא אות סב ת' הגר"י ענגיל נדפס בת' חזון נחום ח"ב בסופו אות יג רמב"ן הובא בחלקת מחוקק אבה"ע סי' נג.
וליתר שאת עי' תוס' ערבין מא: ד"ה מי שכ' ויצה"ר אע"ג דפעמים מתגבר עליו ואינו יכול לכופו כדמ' במו"ק יז. מ"מ אדם יכול ליזהר שלא יבא לידי כך ע"ש.

א. בשו"ע שם מפורש דל"ה אונס. [והראיה מתוס' בשבת ד. כבר עמדו ע"ז כו"כ אחרונים ודחו הראיה - ומכניס עצמו לאונס דהתם גרע טפי, ואי חשיב כמסבב ע"ע אונס ועי"ז פטור ה"נ יש לפטור כל ורק חץ כי אחר שזרק אנוס מלהחזיר, וע"כ דהתם שאני].
ב. שוב אתה מערבב בין פיקו"נ לאונס.
ג. האם יש מי שיאמר שאין אדם צריך לקנות ד' מינים או לבנות סוכה ולקנות מצה וכו' וכו' קודם החג? והרי בחג אין לו ואנוס.

[ישנו]

אין הגדרה אחרת לחולי (אא"כ כשיש בו סכנה שאז דינו משום פיקו"נ שגם הוא בכלל אונס כמבואר ברמב"ם דהיכא דעבר ולא נהרג פטור משום אונס).

הקצות המפורסם בישיבות, מבאר שיש הבדל שהעושה מחמת חולי אפילו יש בו סכנה לא מיקרי אנוס על המעשה אלא שעשה מעצמו מחמת פיקוח נפש וזה ההבדל בין מתרפא בעצי אשירה שחייב לבין מי שאנסוהו גויים לע"ז שאע"פ שהיה לא ליהרג ולא לעבור מ"מ מיקרי אנוס ופטור.

אין הכוונה שאי"ז אונס, ובזכרון שמואל הביא כמה אחרונים שכת' דבעכו"ם שרי אפי' מתרפאין, ואצל עכו"ם אין אלא היתר של אונס כי וחי בהם לא נאמר אצלם.
ורק לעניין מקום שנאמר בו ייהרג ואל יעבור יש חילוק אי עביד מדעתו או לא וזה החילוק בין אונס למתרפאין וכפי שהאריך בזה הגרש"ר.

[אבןטובה]

החיוב חל על האדם ל' יום קודם החג להשתדל להיות לו סוכה ד' מינים ומצות עי' פסחים ו. וב"י סי' תכט
אתה מחלק בין מסבב עצמו אונס או מסבב עצמו פקונ"פ??

[ישנו]

גם חל חיוב על האדם לקיים נדר מיד כשהוא נדר, ועכ"ז דנת מקודם שייפטר ע"י שהכניס עצמו לאונס.
וה"נ חייב לקנות קודם החג ועכ"ז אחרי שלא קנה ובחג הוא אנוס מלקיים ייפטר מן המצווה.
[כל החיוב ל' יום קודם הוא מתוך הנחה שאם יכניס עצמו לאונס יתחייב וה"ה עובר עבירה, ורק יש להגדיר ממתי חייב לדאוג כי אם היה אנוס חצי שנה קודם החג לא יתחייב דחשיב כאונס גמור ולא כמכניס עצמו, וע"ז נאמר דל' יום קודם לכן חייב, ושוב הכל מחמת זה שאסור לו להכניס עצמו לאונס].

[ישנו]

האם אני מחלק בין מסבב עצמו אונס או פיקו"נ.
כן, וכבר חילקו בזה הראשונים, דהבעה"מ ס"ל דמכניס עצמו לפיקו"נ אסור מדאו' ופליגי עליו הראשונים, ואילו לעניין אונס הדבר מוסכם.
והאריך בזה בקהלו"י כמדומני בשבת.

[אוצר החכמה]

לא הבנתי כוונתך. אני מבין וזה מה שאני מכיר את ההסבר כפי שביארתי.

חיפשתי קצת באוצר והנה דוגמה לביאור הזה מספר ברכת אברהם להגר"א ארלנגר

נקט דבג' עבירות יהרג ולא יעבור שבהם מבואר ברמב"ם פ"ה ה"ו דאע"פ שאם מכריחין לאדם לעבור או ליהרג ועבר ולא נהרג לא נענש פ"ה ה"ד כיון דאנסוהו מיהו אם היה חולה ומעצמו מתרפא בעצי אשירה אז חייב והטעם דאז לא כפוהו לזה אלא הוא היה במצב סכנה ומעצמו בחר ברפואה בדבר שיהרג ואל יעבור בזה שפיר הוה מעשה דידיה וכשנ"ת בברכ"א עמ"ס כתובות ג' ע"ב בענין להכניס עצמו לאונס ע"ש וע"ע בברכ"א עמ"ס פסחים כ"ה ע"א ד"ה בחדושי

[אבןטובה]

אני רק רוצה להבהיר
לפי דעתך יכול להיות שלהכניס עצמו לדרגת פקונ"פ ועי"ז לעבור איסור מותר ולהכניס עצמו לאונס אסור???

[ישנו]

הגרש"ר [בזכרון שמואל ובכתו' סי' ד'] הביא דברי כמה אחרונים דבעכו"ם גם מתרפאים נפטר.
להבנתי העניין הוא כזה. בכל עבירות עצם מצב החולי חשיב כאונס להביא את הרפואה, דעצם מה שנחלה ואין לו אפשרות להינצל אלא ע"י רפואה חשיב אונס.
ורק בג' עבירות שדינו להיהרג בזה א"א לומר שמעצם מצבו הוא חייב את הרפואה כי אדרבה דינו להיהרג.
ורק יל"ד אם המעשה נעשה בפועל מדעתו או לאנסו, ובזה חלוק מתרפאים מאונס וכמבואר.
דברי הגרש"ר לא ראיתי כעת ואולי אומר באופן אחר עיי"ש.

[ישנו]

אני רק רוצה להבהיר
לפי דעתך יכול להיות שלהכניס עצמו לדרגת פקונ"פ ועי"ז לעבור איסור מותר ולהכניס עצמו לאונס אסור???

כן. ולא אני אומר כך אלא הראשונים.
בשביל פיקו"נ התירה התורה לעבור על איסור.
אונס לא נאמר בשום מקום בתורה שמותר, אלא שהאדם אינו אחראי למעשיו כאשר עושה אותם מתוך אונס, ולכן אם הכניס עצמו למצב כזה אין שום סיבה שלא יהיה אחראי על מעשיו ואחריותו מתחילה מרגע שהביא עצמו למצב כזה.

[פרי יהושע]

אולי תבאר את הסברא אליה אתה מתכוון למה שיהיה בו ערבות. בפרט לפי ההסבר של הרע"א בדברי הרא"ש שהכוונה שנשים אינן בכלל ערבות היא במצוות שהן פטורות מהן והפטור הוא הסיבה שאין ערבות (ולא עצם היותם נשים כהבנת הדגו"מ)

איני זוכר כרגע שזה הוויכוח בין הדג"מ לרעק"א, אלא בעצם האם יש ערבות בנשים, אם באמת כך אומרים שבגלל הפטור אין ערבות אין לי שאלה, אולם יתכן שאם יש צד כזה שנשים אינן בכלל הערבות הוא דין בנשים ממילא יש שאלה, וצריך תלמוד ועיון ובל"נ אעיין בכך.

אתה יכול לעיין שם. הדגו"מ הבין את דברי הרא"ש שנשים אינן בכלל ערבות ולכן סבר שגם בקידוש היום אי אפשר שהאיש (שיצא כבר) יוציא את האשה אע"פ שהאשה חייבת בקידוש היום. וע"ז כתב הרע"א שאין זו ההבנה אלא שנשים הם בכלל ערבות ובמצווה שאשה חייבת כגון קידוש היום יכול האיש להוציאה ומה שהתכוון הרא"ש שנשים אינן בכלל ערבות היינו במצוות שהן פטורות מהן. אני לא אומר שעל החלק הזה יחלוק הדגו"מ כי יתכן שלזה הוא מודה עכ"פ הרע"א זה מה שהוא מסביר.

נשים באותן מצוות שפטורות, אינן רק אנוסות, אלא מופקעות מאותה מצוה ההז"ג וכדו', ולא מסתבר שיהיו חייבות באותו זמן באותה מצוה לסייע או לערוב לאיש.

זה בדיוק מה שביקשתי שהרב פרי יהושע יסביר את סברתו, אם משום שנראה לו שפטור סומא הוא פטור מסוג אחר, ואם הכוונה לזה שהוא כעין אונס האם שונה מקטן שאינו בכלל ערבות, או שס"ל שכיוון שחייב בלאוין (לאלו שס"ל כך) ויכול להמשיך עליו חיוב הרי הוא בכלל ערבות ודלא כרע"א שהזכרתי דלעיל, (וכמדומני שיצטרך לבאר עוד כמה סוגיות). או שמדובר בצירוף של הסברות?
יבואו דבריו ונשמעם.

אמת דבריך טובים וישרים, ועיינתי בדברי הדג"מ ורעק"א וראיתי כדבריך.

אולם לעניין סומא, אכן כפי שכתבתי יש סברת רבינו טוביא מווינא מגילה ס' תשצ"ח [הובאה גם במג"א ובמנ"ח הל' ספה"ע], שיכול להוציא ב"ב בקידוש היום אף אי מחוייב רק מדרבנן כיון ויכול להתפקח עדיף מאישה עי' שם. [ולכא' נסתר מהגמ' ער"פ (פסחים קט"ז ב') לעניין רב יוסף ורב ששת שסומא אינו מוציא יד"ח הגדה אם חייבים מדאו' עי' שם, וי"ל ששם איכא הפקעה מיוחדת מחמת שא"א לומר מצה זו וצ"ע].

יהיה איך שיהיה כתוב במרדכי שכן המנהג שסומא מוציא ב"ב בקידוש היום וחזינן דאין הסברא של פטור נכונה בכל עת, ואם הוא רק פטור לשעה אפי' רק יכול להתפקח הוה בכלל ערבות לדברי המרדכי, ובוודאי א"צ לומר פטור מחמת אונס שבזה אין לדון כלל, אבל הרבה יותר מכך, שצריך שהיה פטור מחמת עצם הגברא שאינו בכלל מצווה כלל, ואם אינו כן כאישה שהיא גברא שאינה מצווה מחמת עצמה הווה בכלל ערבות, ולא חשיב שאינו מחוייב אינו מוציא דו"ק ותשכח.

[אבןטובה]

אמת שפקונ"פ מתיר איסורים בשביל סכנת גופו אבל מי שמסבב עצמו לכך ועי"ז עובר איסור לא עדיף ממי שמסבב עצמו לאונס [שגם בזה יש אומרים דמקרי אונס וכנ"ל] ולא מבואר בשום ראשון להיפוך
וכבר ציינתי להחמדת שלמה דאונס עדיף כי אין הפעולה נחשב לו כלל משא"כ אצל חולה ע"ש או"ח סי' לח ואין כדאי לכפול עו"פ. וע"ע קובץ הערות עמ"ס יבמות סי' מט אות ג ירחון מוריה חו' ריג-ריד עמוד ע

[אבןטובה]

ולמה אין אומרים חטא בשביל שיזכה חבירו שנראה שלעצמו היה אומרים לו חטא כדי שתזכה ולמה לא אצל חבירו הא שייך בזה משום חיוב ערבות שיחטא בשביל שיזכה חבירו?

[בור ריק]

ג. האם יש מי שיאמר שאין אדם צריך לקנות ד' מינים או לבנות סוכה ולקנות מצה וכו' וכו' קודם החג? והרי בחג אין לו ואנוס.

בלי ליכנס לגוף הנידון עי' חוט השני הל' שבת פ"ח דבר מחודש דנ"ל מקרא ויקרא יח את משפטי תעשו וכו' דחייב לדאוג שלא יהי' אנוס על קיום המצוה

[פרי יהושע]

לעניין סומא יש להוסיף, שלא מסתבר שתלוי אם הרופאים אומרים שבאמת יכול להתפקח דמשמע שכן המנהג לעולם שסומא מוציא יד"ח ב"ב בקידוש.
ומינה מוכח שכל שאין כאן פטור בעצם כאישה עכ"פ במצות שאינה מצווה הרי הוא בכלל ערבות, ולית דין בושש שאף באונס הוא כן וכמש"נ לעיל.
ומסקנא שצריך ללמוד בדרך הישיבות דאל"כ שרויים בעולם התהו לענין סברא.

[ישנו]

אמת שפקונ"פ מתיר איסורים בשביל סכנת גופו אבל מי שמסבב עצמו לכך ועי"ז עובר איסור לא עדיף ממי שמסבב עצמו לאונס [שגם בזה יש אומרים דמקרי אונס וכנ"ל] ולא מבואר בשום ראשון להיפוך
וכבר ציינתי להחמדת שלמה דאונס עדיף כי אין הפעולה נחשב לו כלל משא"כ אצל חולה ע"ש או"ח סי' לח ואין כדאי לכפול עו"פ. וע"ע קובץ הערות עמ"ס יבמות סי' מט אות ג ירחון מוריה חו' ריג-ריד עמוד ע

עיין בדברי הראשונים בעניין ההוא ינוקא דאישתפיך חמימיה, דאיכא כו"כ שיטות ראשונים דשרי להכניס עצמו לפיקו"נ, וכן דעת כמה ראשונים בעניין יוצא בספינה ג' ימים קודם שבת דמכניס עצמו לפיקו"נ ושרי [ואמנם חלוק מההוא ינוקא ואכ"מ]. והאריכו בזה אחרונים עי' לדוג' בקהלו"י שבת על יוצא בספינה.
לעניין אונס אין ספק שאסור בשום אופן להכניס עצמו לאונס שעי"ז יתחייב לחלל שבת, ולא הבאת לזה שום ראיה לעיל רק שו"ע מפורש שאסור ואחרונים שדנו בדבריו בדרך מו"מ, וכפי שאמרתי לך לעיל הא פשיטא שאדם חייב לדאוג לעצמו לקיום המצווה קודם החיוב ובל"ז יוכל להיפטר מכל המצוות. [האם יש מי שיתיר לאדם לחתוך ציציותיו ועי"ז יהיה אנוס במצוות ציצית?????].

ולמה אין אומרים חטא בשביל שיזכה חבירו שנראה שלעצמו היה אומרים לו חטא כדי שתזכה ולמה לא אצל חבירו הא שייך בזה משום חיוב ערבות שיחטא בשביל שיזכה חבירו?

אתה סבור שאין אומרים חטא הכוונה היא שחברו בל"ה פטור???????
אתה שב ומחליף טענותיך מרגע לרגע, והרי הסכמת שבשו"ע מפורש שאסור להכניס עצמו לאונס, ופתאום זה נהיה סוגיא מפורשת בגמ' שמותר.
ואדרבה משם ראיה להיפך, ומ"ט היכא דלא פשע חברו כ"כ שרי. ומה טעם התירו לחתוך בשיניו יבלת לחברו ולעבור בשבות כדי לזכות בעבודה במקדש, וכי התירו איסור שבות אם חברו פטור?
וכל הסוגיא שם היא אחר שאין ספק שגם באונס חברו חייב! הנידון הוא האם יכול לעבור עבירה כדי לאפשר לחברו לקיים המצווה, דבלי לעבור עבירה פשיטא שחייב לדאוג לחברו, והנידון הוא אם אומרים לו לדאוג לחברו גם ע"י חטא. דבשביל ערבות אין לו לחטוא.

[הכהן]

לעצם השאלה מתחילת האשכול.

מה הדין באמת בכל המצוות האם הקופה של צדקה דואגת לכל עני שיהיה לו אתרוג ולולב. או שהדין במשנה בריש ע"פ הוא דין מיוחד בד' כוסות. (כמדומני שהיה פה פעם איזה דיון על דברי הרשב"ם בזה)

אולי יש להביא ראיה מהא דאף בנר חנוכה אין הקופה נותנת אלא לעיקר נר איש וביתו, אא"כ נחלק דעל יתר מזה אין ערבות, אבל גמילות חסד יש, וצ"ע.

[עוד יהודי]

לעצם השאלה מתחילת האשכול.

מה הדין באמת בכל המצוות האם הקופה של צדקה דואגת לכל עני שיהיה לו אתרוג ולולב. או שהדין במשנה בריש ע"פ הוא דין מיוחד בד' כוסות. (כמדומני שהיה פה פעם איזה דיון על דברי הרשב"ם בזה)

לכאורה יש לחלק, שהרי אינו חייב להוציא אפילו יותר מחומש נכסיו לקיום מצוה, האם לדין זה שאינו צריך להוציא כסף אפשר לקרוא אונס או שבהכרח זה פטור? והרי כבר השריש בנו הרב פר"י את החילוק בין פטור לאונס. ומאידך ודאי דל"ד למי שאין קרקע ופטור מעליה לרגל, אבל אונס קשה לקרוא לזה.
ואם כנים הדברים אז מנ"ל לומר שפיקו"נ וכדו' הוא כן אונס דילמא כחומש נכסיו במצוות עשה.

[עוד יהודי]

----------

[אבןטובה]

במרדכי והובא בשו"ע סי' יג דהולך בטלית בשבת בלי ציצית שהרי הוא אנוס שלא להניח ציצית משום שבת ואינו חייב להסיר הטלית
והאם מי שאינו יכול לברך ברכת המזון מחמת שאין לו סידור וכדומה יתחייב להתענות שלא יהיה אנוס שלא יוכל לברך אחריו?????????

[ישנו]

טעות חמורה בהלכה!
כל דברי המרדכי מיירי במי שאינו יכול לתת ציצית בבגדו, שאז אין לו להימנע מללבוש הטלית.
וטעמו כי על קיום מצוות ציצית ה"ה אנוס. ומה שיכול להימנע מלהתחייב זה אין עניין כי בל"ה לא יקיים המצווה.
אבל מי שגוזר ציציותיו שכבר יש לו ה"ה מבטל עשה בידיים.
וה"נ לעניין מי שאינו יכול לברך. אין עניין להימנע מאכילה משום ביטול הברכה, אבל מי שיש לו סידור ומאבד אותו בידיים בוודאי עבר באיסור גמור!!!!!!!

שוב איני יכול להבין דבריך, אם אתה חושב שהמרדכי כת' דה"נ אפשר לגזור הציציות ש"מ שסבר שמכניס עצמו לאונס שרי לכתחילה.
ואיך תסדר דברי השו"ע שהבאת לעיל שאסור?
בקצרה תתחיל לעשות סדר במקורותיך.

[אבןטובה]

הרי יכול להימנע מלעבור על עשה שלא לילך בבגד ד' כנפות בלי ציצית ע"י שלא ילך בטלית זו של ד' כנפות?

[ישנו]

זה חידש המרדכי שאין עניין לא לעבור על עשה אלא יש עניין לקיים אותו, ואם לקיים אותו בל"ה לא יכול אין עניין להימנע מלבטל אותו.
ומשל פשוט אם יאמר לך אביך בבואך אליי עשה לי כו"כ, ולעשות אותו עניין אינך יכול, אטו משום כך יש לך להימנע מלבוא אליו, הרי ע"ז מעולם לא ביקש אלא ביקש רק שתעשה לו כך וע"ז אתה אנוס.
ה"נ במצוות ציצית לא נאמר אל תלבש בגד בלי ד' כנפות אלא תן ד' כנפות וע"ז אנוס.