מנהג מוזר - מעריב של מוצ"ש מבעוד יום

[איש_ספר]

בש"ק זו עיני ראו ולא זר, במדרש בית אל שבירושלים שבתוך החומות, (היושב על מדרש החסידים שמאז, חודש בידי הרב יהודה גץ ז"ל) תפילת מעריב של מוצ"ש התחילה בארבע אחה"צ! מימי לא ראיתי שנוהגים כך, אף שהוא מותר. (ולמותר לציין שמנהג בית אל לא היה כך מעולם, וכמ"ש הרב שלמי ציבור וז"פ).

מעניין מה מקור המנהג

[פלגינן]

בש"ק זו עיני ראו ולא זר, במדרש בית אל שבירושלים שבתוך החומות, (היושב על מדרש החסידים שמאז, חודש בידי הרב יהודה גץ ז"ל) תפילת מעריב של מוצ"ש התחילה בארבע אחה"צ! מימי לא ראיתי שנוהגים כך, אף שהוא מותר. (ולמותר לציין שמנהג בית אל לא היה כך מעולם, וכמ"ש הרב שלמי ציבור וז"פ).

מעניין מה מקור המנהג

viewtopic.php?f=7&t=30370&p=317608#p317608

[ארזי ביתר]

אגב, שאלה עמרצית... האם אומרים 'אתה חוננתנו'?

[איש_ספר]

ודאי. מותר להבדיל אף על הכוס מבעוד יום. אלא שכתבו ראשונים שבזה מפסיד הוספת מחול על הקודש, אע"פ שכמובן נשמר ממלאכה. והוא חידוש. (וזו גם סיבה שבגינה לא נהגו כן).

[מחולת המחנים]

רב יאשיה מצלי של מוצאי שבת בשבת.

כמדומני שכן נוהגים רבות בשנים במדרש רבי שלמה מוסאיוף.

עכ"פ בהרבה מקומות נוהגים הספרדים להתפלל תפילת ערבית של מוצ"ש בשקיעת החמה ממש, או קצת לפניה.

[חיי נר]

אמנם כ"ה דעת הרמב"ם פ"ג מהלכות תפילה ה"ז, וז"ל, וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא ק"ש בזמנה אחר צאת הכוכבים. ולכאורה משמע מלשונו דהוא אף לכתחילה.

[בברכה המשולשת]

אמנם כ"ה דעת הרמב"ם פ"ג מהלכות תפילה ה"ז, וז"ל, וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא ק"ש בזמנה אחר צאת הכוכבים. ולכאורה משמע מלשונו דהוא אף לכתחילה.

ואכן שמעתי מאחד מתלמידיו של המקובל הרה"צ ישראל אביחי ראש ישיבת המקובלים בית-אל הנ"ל, ותלמידו המובהק של המקובל הגה"צ הרמ"י גץ זצ"ל, שסמיכתם על דברי הרמב"ם

[איש_ספר]

אמנם כ"ה דעת הרמב"ם פ"ג מהלכות תפילה ה"ז, וז"ל, וכן יתפלל ערבית של מוצאי שבת בשבת לפי שתפלת ערבית רשות אין מדקדקין בזמנה ובלבד שיקרא ק"ש בזמנה אחר צאת הכוכבים. ולכאורה משמע מלשונו דהוא אף לכתחילה.

ואכן שמעתי מאחד מתלמידיו של המקובל הרה"צ ישראל אביחי ראש ישיבת המקובלים בית-אל הנ"ל, ותלמידו המובהק של המקובל הגה"צ הרמ"י גץ זצ"ל, שסמיכתם על דברי הרמב"ם

יש"כ לכולם. ובכ"ז לא מובן מה הטעם לנהוג במנהג שהוא תמוה לרבים כל' הפוסקים. ובפרט שלא נהגו כך בבית אל וכמ"ש להדיא הרב שלמי ציבור.

הרב מחולת, השאלה לא היתה אם הדבר מותר מן הדין אלא אם בפועל יש מנהג כזה ותודה על הידיעה שכך נהגו במדרשו של שם.

[חוקר ודורש]

גם בביכנ"ס אור החיים ברחוב רבי עקיבא ב"ב יש מנין לאחר השקיעה
ותמוה פליאתו של איש ספר בזמן שכך נהוג מאז ומקדם רבים וטובים
ומקורם וודאי טהור.

[בברכה המשולשת]

גם בביכנ"ס אור החיים ברחוב רבי עקיבא ב"ב יש מנין לאחר השקיעה
ותמוה פליאתו של איש ספר בזמן שכך נהוג מאז ומקדם רבים וטובים
ומקורם וודאי טהור.

הרה"ג אי"ס דבר בהודעה הפותחת על ערבית ב4 אחה"צ, דהיינו לפני שקיעה (אחרי פלג, כמובן)

[קראקובער]

האם מאריכים בו-ה-ו-א רחום?

[סעדיה]

להעיר מהמובא בספונות י"ד עמ' רח"צ

[שומע ומשמיע]

גם בביכנ"ס אור החיים ברחוב רבי עקיבא ב"ב יש מנין לאחר השקיעה
ותמוה פליאתו של איש ספר בזמן שכך נהוג מאז ומקדם רבים וטובים
ומקורם וודאי טהור.

לאחר שקיעה הואז זמן מעריב גמור.
כן כתבו תלמיידי הר"י והגר"א בשנות אליהו ריש ברכות.

[בברכה המשולשת]

גם בביכנ"ס אור החיים ברחוב רבי עקיבא ב"ב יש מנין לאחר השקיעה
ותמוה פליאתו של איש ספר בזמן שכך נהוג מאז ומקדם רבים וטובים
ומקורם וודאי טהור.

לאחר שקיעה הואז זמן מעריב גמור.
כן כתבו תלמיידי הר"י והגר"א בשנות אליהו ריש ברכות.

אך יעויין מע"ר אות ס"ה

[משולש]

במקומות הצפוניים (כמו אנגליה) רבים נוהגים כן.
כששבת יוצאת בשעה 11 בלילה עושים ערבית והבדלה מבעוד יום והולכים לישון.