מנהג חדש בחופה

[פרי יהושע]

ראיתי לפני שבוע שהמסדר הצריך את החתן לומר,לפני נתינת הטבעת שמתכוון לשם קניין ומצת קידושין [משהו כזה], והרהרתי אם יש לחוש מעט משום הפסק לברכת אירוסין אם הוי ברכת המצות, ואף שגביל לתורא לא הוי הפסק כאן האם יש צורך בכך, יאמר לו לחשוב בלבו כן.

[עזריאל ברגר]

אין גבול לכמה שאפשר להוסיף חומרות שלא שערום אבותינו, שמביאות לידי קולא מכיוון אחר.

[מאיר סובל]

הראש-ישיבה הזה לא חושש על עצמו שהוא נולד מחוץ למסגרת נישואין כשרים לכתחילה?!

[עתניאל בן קנז]

אין גבול לכמה שאפשר להוסיף חומרות שלא שערום אבותינו, שמביאות לידי קולא מכיוון אחר.

אפשר לדון האם זה חומרא או מן הדין. אבל ההגדרה 'שלא שערום אבותינו', אינו מדויק...


דרך המלך (לרבי דוב בעריש הכהן ראפאפורט על הרמב"ם. אישות פ"א, פירוש הקצר סק"א. ומובא בקיצור בשלחן העזר בהשמטות עמ' קכח.)

"אך באמת נראה ... משניתנה התורה, בעינן ... שיתכווין .. הוא קונה אותה לו לאשה. ואם לא יתכוון לקנותה ... אף שמייחדה אליו, ויודע שתהיה מיוחדת לו, כיון שלא התכוון לקנותה בכך, לא חשיב קידושין. לכן יש להזהיר למסדרי קידושין שיזכירו להחתן שיתכוון לקנותה בכך. וראיתי למחותני הגאון הקדוש בעל מנחת חינוך זצ"ל, אשר בעת שהיה מסדר קידושין היה נוהג להזהיר להחתן שיתכוין לכוונת מצוה, לצאת ידי השיטות האומרים דמצוות צריכות כוונה. ולדעתי נראה, שמלבד כוונת מצוה, בענין גם כן כוונת קנין, שיתכוון לקנותה בכך. ואף למאן דאמר 'מצוות אין צריכות כוונה', 'כוונת קנין' בעינן לכולי עלמא".

[לעומקו של דבר]

הרהור שמענו, אמירה לא שמענו.

[פרי יהושע]

אם הייתם חושבים שמדובר על ראש ישיבה צעיר, לא, היה מדובר על אחד מזקני הדור, ובאמת התפלאתי מה ראה להוסיף חומרא כמנהג הצעירים במחוזתינו, מצד שני החתן וכל המברכים וכולי אמרו הכל ברמקול, ובזה יש רבים שמחמירים לאחרונה, גם העדים לא חתמו תחת החופה כמו שהנהיגו לאחרונה. ואגב המנהג לקנות בקניין את החדר ייחוד, הוא מנהג חדש יחסית, שמעתי מתלמיד של הרב שך זלה"ה סיפור נחמד איך שלא היה מוכן לשמוע על כך.

[קו ירוק]

גם בחיי מרן הרב שך, החתנים קנו את מקום החופה, ומנהלי האולמות ידעו מזה...
(אבל לא שמעתי מה דעתו. רק מענין לענין שהוא התנגד בתוקף לתנינת יד אחר החופה, והתבטא חיבה בפרהסיא?!)

[לעומקו של דבר]

אם הייתם חושבים שמדובר על ראש ישיבה צעיר, לא, היה מדובר על אחד מזקני הדור, ובאמת התפלאתי מה ראה להוסיף חומרא כמנהג הצעירים במחוזתינו, מצד שני החתן וכל המברכים וכולי אמרו הכל ברמקול, ובזה יש רבים שמחמירים לאחרונה, גם העדים לא חתמו תחת החופה כמו שהנהיגו לאחרונה. ואגב המנהג לקנות בקניין את החדר ייחוד, הוא מנהג חדש יחסית, שמעתי מתלמיד של הרב שך זלה"ה סיפור נחמד איך שלא היה מוכן לשמוע על כך.

אולי לרבים חדש, אבל הוא ישן מר' יהושע לייב (ומהרוגוטשובער?)

[פרי יהושע]

גם בחיי מרן הרב שך, החתנים קנו את מקום החופה, ומנהלי האולמות ידעו מזה...
(אבל לא שמעתי מה דעתו. רק מענין לענין שהוא התנגד בתוקף לתנינת יד אחר החופה, והתבטא חיבה בפרהסיא?!)

נשמע גם חדשות והוא מנהג ישן נושן ומעולם לא שמענו לבד מחופת נידה.

[פרי יהושע]

אם הייתם חושבים שמדובר על ראש ישיבה צעיר, לא, היה מדובר על אחד מזקני הדור, ובאמת התפלאתי מה ראה להוסיף חומרא כמנהג הצעירים במחוזתינו, מצד שני החתן וכל המברכים וכולי אמרו הכל ברמקול, ובזה יש רבים שמחמירים לאחרונה, גם העדים לא חתמו תחת החופה כמו שהנהיגו לאחרונה. ואגב המנהג לקנות בקניין את החדר ייחוד, הוא מנהג חדש יחסית, שמעתי מתלמיד של הרב שך זלה"ה סיפור נחמד איך שלא היה מוכן לשמוע על כך.

אולי לרבים חדש, אבל הוא ישן מר' יהושע לייב (ומהרוגוטשובער?)

צ"ע טובא בשורש דין חדר יחוד שאם הוא כדי לקיים הרמב"ם וכידוע בוודאי יש לזה מקום אף שגם לדעתו כנראה ביתו בקניין לא מעכב, אבל כיון שאין זה ביתו שגר בו מעכב, אבל אם הוא כדי שיישבו יחד כמו שכתוב בכמה רא' אולי העיטור, בוודאי אין צריך, בלאו הכי דעת חזו"א שבכל עניין שנחשב חופה לכו"ע מהני.

[עזריאל ברגר]

לגבי הקנין דחדר יחוד - למה לא נאמר שעצם נתינת המקום זוהי השאלתו, וקונה אותו בנעילה?
כלומר: איזה עוד קנין צריך כאן?
(מפורש בגמרא שקנין בנעילה תופס לדאורייתא - להקנאת גט)

[קו ירוק]

גם בחיי מרן הרב שך, החתנים קנו את מקום החופה, ומנהלי האולמות ידעו מזה...
(אבל לא שמעתי מה דעתו. רק מענין לענין שהוא התנגד בתוקף לתנינת יד אחר החופה, והתבטא חיבה בפרהסיא?!)

נשמע גם חדשות והוא מנהג ישן נושן ומעולם לא שמענו לבד מחופת נידה.

אומר הינך מעולם לא שמענו, ואומר אני לא שמענו אינו ראיה. אני לא שמעתי משהו אחר, רק ביקורת של הרב שך ושככה לא עשו בתקופתו ומסתמא עד היום.
ברור שהיה מנהג כן לתת יד בדרך לחדר יחוד, וע"ז חיווה את דעתו.

[אליהו בן עמרם]

אם הייתם חושבים שמדובר על ראש ישיבה צעיר, לא, היה מדובר על אחד מזקני הדור, ובאמת התפלאתי מה ראה להוסיף חומרא כמנהג הצעירים במחוזתינו, מצד שני החתן וכל המברכים וכולי אמרו הכל ברמקול, ובזה יש רבים שמחמירים לאחרונה, גם העדים לא חתמו תחת החופה כמו שהנהיגו לאחרונה. ואגב המנהג לקנות בקניין את החדר ייחוד, הוא מנהג חדש יחסית, שמעתי מתלמיד של הרב שך זלה"ה סיפור נחמד איך שלא היה מוכן לשמוע על כך.

לא שאני בעד "חומרות" שאולי יש לחוש שלא באות ממקום אמיתי (ואני חושש לזה טובא), אבל... דווקא כן! יש בזה משהו מאד חיובי!
כשזה נובע ממקום אמיתי, זה נותן איזשהו הדר ורוממות מיוחדת לחופה.
בדיוק כמו שירים ומנגינות מעוררים, שנהגו מקדמת דנא לשוררם בחופה לפי כל מיני מנהגים.
הדקדוק בהלכה שנובע מיראת שמים אמיתית מעורר את כל המשתתפים ליראת שמים ולכוונה יותר טהורה בחופה.
אני מניח שלכולם, היו "חוויות" שונות ב"חופות" שונות. חלקן מעוררות ומרוממות וחלקן משמימות ומשעממות...
בכל מקרה, זה עדיף לי, על פני "טקס" משמים וחוזר על עצמו, שמהווה בסה"כ עוד "יריית פתיחה" להילולא...

[איש ימיני]

בכל מקרה, זה עדיף לי, על פני "טקס" משמים וחוזר על עצמו, שמהווה בסה"כ עוד "יריית פתיחה" להילולא...

הניסוח נראה לי זר ודוחה. גם אם אין גימיקים שונים, לחופה יש מספיק קדושה ומשמעות רוחנית מכדי שיהיה אפשר לכנותה טקס משמים.

[פרי יהושע]

הייתי מעדיף לחזור לשירים ופזמונים, וגם לחזור לנרות, ולכבות את הנאון, וגם בלי סרטים ותמונות עכ"פ לי זה יותר מתאים, ובפרט לא רמקולים שבהם מצווים על החתן להצהיר מיני הצהרות מוזרות לפי שהוא נותן את הטבעת, כאילו עי"ז הבין יותר מימינו ושמאלו, כמדומני שהבין פחות מה עושה ולמה!

[פרי יהושע]

גם בחיי מרן הרב שך, החתנים קנו את מקום החופה, ומנהלי האולמות ידעו מזה...
(אבל לא שמעתי מה דעתו. רק מענין לענין שהוא התנגד בתוקף לנתינת יד אחר החופה, והתבטא חיבה בפרהסיא?!)

נשמע גם חדשות והוא מנהג ישן נושן ומעולם לא שמענו לבד מחופת נידה.

אומר הינך מעולם לא שמענו, ואומר אני לא שמענו אינו ראיה. אני לא שמעתי משהו אחר, רק ביקורת של הרב שך ושככה לא עשו בתקופתו ומסתמא עד היום.
ברור שהיה מנהג כן לתת יד בדרך לחדר יחוד, וע"ז חיווה את דעתו.

סלח לי בדוק בכל קהילות ישראל הנוהגות שלא לזוז ממנהג אבותיהם כבני הונגריה וכדו', מהם שאוחזים יד ומהן שמשלבים ידים כל אחד כמנהגו, זה בוודאי לא חדש, אבל הרב ש"ך זכותו לחשוב שכעת לא מתאים מנהג זה, ודאי כן הבין ברוחב דעתו הגדולה, רק ציינתי דכך היה המנהג מאז ומעולם, וכן היה המנהג לרקוד לפני הכלה לפחות אצל הפרושים וגם בירושלים שבין החומות ומחוצה לה אאל"ט אדרבא תתקנו אותי אם אני טועה, אבל התבטל ברוח התקופה כן או לא לא נכנסתי לזה.

[קו ירוק]

לא חקרתי מנהג זה בתפוצות ישראל מקדם. נכון שיש להניח שאנשים לא מחדשים פתאום מנהג כזה.
ובכל אופן, גם הרב שך לא נולד בואקום. הוא לא תיקן תקנה, הוא לא היה אדמו"ר, הוא התפלא, ביטוי שכזה בחופה זה היה מספיק..
יש מנהגים שהתפחתו. כמו גם המנהג לא להיפגש בין האירוסין לחתונה, שאין ספק שהוא נולד או התפתח בתקופה כלשהיא במאתיים שנה האחרונות אצל עדת החסידים.
מעניין שפעם נהגו לכתוב (גם אצל גדולי הדור) את שמות המחותנות המלא, והיום הפכנו צדיקים.. פעם נהגו לרקוד בפני הכלה והיום לא.. (אולי כי זה לא מתאים לבחורים אלא למבוגרים שעשו זאת מכל הלב והיום הכל מתועש דרך כלל).
מישהו הביא באשכול אחר כאן, את ה'מצווה טאנץ' שעשה ר' זלמל'ה מלוואוז'ין ..

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=17&t=6975

[מאיר סובל]

גם בחיי מרן הרב שך, החתנים קנו את מקום החופה, ומנהלי האולמות ידעו מזה...
(אבל לא שמעתי מה דעתו. רק מענין לענין שהוא התנגד בתוקף לנתינת יד אחר החופה, והתבטא חיבה בפרהסיא?!)
נשמע גם חדשות והוא מנהג ישן נושן ומעולם לא שמענו לבד מחופת נידה.

אומר הינך מעולם לא שמענו, ואומר אני לא שמענו אינו ראיה. אני לא שמעתי משהו אחר, רק ביקורת של הרב שך ושככה לא עשו בתקופתו ומסתמא עד היום.
ברור שהיה מנהג כן לתת יד בדרך לחדר יחוד, וע"ז חיווה את דעתו.

סלח לי בדוק בכל קהילות ישראל הנוהגות שלא לזוז ממנהג אבותיהם כבני הונגריה וכדו', מהם שאוחזים יד ומהן שמשלבים ידים כל אחד כמנהגו, זה בוודאי לא חדש, אבל הרב ש"ך זכותו לחשוב שכעת לא מתאים מנהג זה, ודאי כן הבין ברוחב דעתו הגדולה,

היו גם קהילות שלא נהגו בדרך מהחופה לשלב יד ולא לתת יד, גם זה היה מנהג.
וכאשר מאלו שהיו שייכים לבלתי נוהגים ונסחפו אחר חבריהם הירושלמיים או החסידים או האונגרים והחלו לתת יד מהחופה - על זה התבטא מרן הרב שך שאינו ראוי. כי זה אצלם דבר חדש שלא קיבלו מאבותיהם, ולמה מתחילים עם זה, זה לא דבר ראוי לחיקוי. אולם על אלו שעשו כן מחמת מנהג אבותיהם להם לא אמר להפסיק.

[עושה חדשות]

יש לי חומרא נוספת למסד"ק הנ"ל, להזכיר לאשה שגם היא מקיימת מצ"ע דקידושין כמבו' בר"מ סהמ"צ במש"כ בסיום המצוות עשה, ושתאמר כן בפה.

[ישנו]

לפני חתונתי אמר לי ת"ח א' להודיע ל'כלה' שתכוון דברי הר"ן שאשה מפקרת עצמה וכו', שאלתי אותו שיש כמה פירושים בדברי הר"ן באחרונים ואם מספק לומר לכוון את כולם?

[שלמה בן חיים]

העתק הגהה ממנחת חינוך מהדורת מכון ירושלים מצוה א אות יח
בדרך פיקודיך כאן ריש חלק המעשה ובהקדמה א דייק מלשון הטור והשו"ע אהע"ז סימן א שכתב חייב כל אדם לישא אשה כדי לפרות ולרבות משמע שצריך לכוין בנושאו אשה כדי לקיים מצוה זו.
ובדרך המלך ריש הלכות אישות לכן יש להזהיר למסדרי הקידושין שיזכירו להחתן שיתכוין לקנותה בכך וראיתי למחותני הגאון הקדוש בעל מנחת חינוך זצ"ל אשר בעת שהיה מסדר קידושין היה נוהג להזהיר להחתן שיתכוין לכוונת מצוה לצאת ידי השיטות האומרים דמצוות צריכות כוונה', עכ"ל.

וכשנישאתי אחד מגדולי ראשי הישיבות אמר לי לכוין לשם קידושין ושקידושין והוסיף לומר לי לכוין ביאור הגר"ש שקאף בגדר מעשה הקידושין,ולומר כל זאת לאשתי. וכשסיפרתי זאת לאחד מגדולי הרבנים לגלג ואמר שלא אבלבל במוח, ונס שאותו ראש ישיבה לא עסוק בהיתר עגונות כי לדבריו אפשר להתיר כמעט כל הנשואות מאיסור אשת איש...

[שיר ורננים]

הראש-ישיבה הזה לא חושש על עצמו שהוא נולד מחוץ למסגרת נישואין כשרים לכתחילה?!

ר' מאיר שליט"א

בחופתי אמר לי מסדר הקדושין מו"ר הגרנ"צ פינקל זצוק"ל קודם נתינת הטבעת לכוון שאני קונה דבר(כמדו' שהתבטא בל' "חפץ" -לא ראיתי את ההסרטה שנים. ..). ופוק חזי גברא רבה דאמר כן.

[מאיר סובל]

הראש-ישיבה הזה לא חושש על עצמו שהוא נולד מחוץ למסגרת נישואין כשרים לכתחילה?!

ר' מאיר שליט"א

בחופתי אמר לי מסדר הקדושין מו"ר הגרנ"צ פינקל זצוק"ל קודם נתינת הטבעת לכוון שאני קונה דבר(כמדו' שהתבטא בל' "חפץ" -לא ראיתי את ההסרטה שנים. ..). ופוק חזי גברא רבה דאמר כן.

אמר לך להתכוין או לומר?
ולומר גם שזה לשם מצוות קידושין?

על הפרטים הללו [המופיעים בתחילת האשכול] בעיקר סברתי שהם מחודשים ולא שערום רבותינו.
ושמא גם בזה אני טועה.