בפירוש המשנה לרמב"ם מסכת שבת פרק ז משנה ב: ויושלם מנין השלשים ותשע בשרטוט שהוא מאבות מלאכות והשמיטו התנא בעת חבור המשנה לפי שעשאו ממכשירי הכתיבה.
אבל בנדפס (בסוף הגמרא, ובמשניות): כתב והשלים מנין התשעה ושלשים במלאכת השרטוט ופשע התנא בזכירתה בשעת הכתיבה ושם אותה מענייני הכותב.
מה התרגום האמיתי? אם הראשון, איך תורגם בכזאת צורה? ואם השני, מה טעם ראה הרמב"ם לשפוט אותו כך?