למה נקרא שמו - ברק/דולר/רעננה ?

[עושה חדשות]

למה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש / למה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו / למה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל / למה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחריה / למה נקרא שמה תכלת על שם שנתכלו המצריים בבכוריהם / למה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות / למה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה / וכו' וכו'.

מצינו כך הרבה בד' חז"ל שנותנים טעם לשמות של אנשים/מקומות/חפצים, ולכאו' בהרבה פעמים מדובר על שמות שנקראו הרבה קודם למעשה המסביר, ולפעמים גם ידוע טעם טכני אחר לקריאת השם, ובכל זאת לא נמנעו חז"ל מלדרוש את השמות ולבאר את תוכנם בדרכים אחרות.

גם יותר מאוחר, מצינו הרבה דרושים על שמות החודשים, (כמו לדוג' כל הרמזים על 'אלול'), אפי' שלא מדובר על דברים הכתובים בתורה, אלא שמות שנקראו ע"י או"ה.

השאילה היא מה הביאור בזה, או אולי נמחיש את זה בנידון אחר:

האם גם על בני זמנינו אפשר לדרוש כך: למה נקרא שמו נתניהו כי וכו', למה נקרא שמם דולרים וכו', הרצליה תל אביב וכו'.

שמעתי בזה כמה דעות, (של ת"ח מופלגים, זצלי"ם) :

א. האמת היא שגם היום יש ביאור ותוכן לכל דבר, ומי שילמד היטב את דרשות חז"ל ויתעמק ויחכים בהם, יוכל גם היום לבאר לנו את כל הענינים כראוי, (לא בהכרח שהוא יכוין לאמת, וכמו שבשאר חידו"ת הגם שניתנה רשות לא ניתנה הסכמה אוטומטית).

ב. אכן גם היום יש משמעות לכל דבר, אבל איבדנו את הדרך בה אפשר לדרוש וללמוד מכך. הרי גם לגבי דרשות ההלכה של חז"ל אין אנו יודעים כיצד נדרש כל דבר.

ג. דברים גדולים לא באים במקרה, ולכן אפשר לדרוש את שמו של אחשורוש ואת חודש מרחשוון, אבל מה שקורה היום זה בדרך כלל חסר משמעות, ו'נתניהו' וכד' אינו מייצג שום דבר בשורשי הענינים. "עקבתא דמשיחא" הוא זמנינו, ובניגוד לראשו של אדם בו יש משמעות לכל גרגיר, בעקב רגלו יש ס"ה בשר גס ואין נפק"מ כמה קוצים נתחבו בו.

ד. אולי נשמע ממכם עוד...

[יאיר]

ב' הכי מסתבר..

[ישנו]

השאלה היא האם זה עומק הבנה אמתית לדברים שקורים או שזה סוג של פרשנות שלהם.
וכשאמרו למה נקרא שמו לא הכוונה שבאמת זה עומק הבנת שמו, אלא שמעשיו מתאימים למשמעות שאנחנו רואים בשמו.
ובאותה מידה אפשר לומר למה נקרא שמו נתניהו על שם זה שהוא נהנתן, אפילו שכל משפחתו קרויה ככה, מ"מ שמו נאה לו.
ואין הכרח להבין שאמרפל נקרא כך רק אחרי שהפיל את אברהם לכבשן האש, אלא ששמו היה אמרפל מעולם, ואחר שעשה כן נזכר כן הדבר בשמו, ותמיד שאמרו את שמו הזכיר הדבר את מה שעשה לאברהם.
וכפי שהוזכר שידוע טעם טכני לקריאת השם וזה לא מונע את הדרשה.
למה לא עושים את זה היום? אולי פשוט כי היום זה לא אומר לנו כלום, כי אנחנו ממילא לא מייחסים משמעות לשמות של אנשים או מקומות, אבל כאשר נתנו שם ראובן בגלל ראה א' בעניי וכדו', היה מקום לפרש גם שם ידוע שמתאים למאורע שקרה איתו. והרי זה כאומר אף אנחנו היינו קוראים שמו אמרפל בגלל שהפיל אברהם לכבשן האש, אפי' שנקרא שמו מטעם אחר.

[יאיר]

השאלה היא האם זה עומק הבנה אמתית לדברים שקורים או שזה סוג של פרשנות שלהם.
וכשאמרו למה נקרא שמו לא הכוונה שבאמת זה עומק הבנת שמו, אלא שמעשיו מתאימים למשמעות שאנחנו רואים בשמו.
ובאותה מידה אפשר לומר למה נקרא שמו נתניהו על שם זה שהוא נהנתן, אפילו שכל משפחתו קרויה ככה, מ"מ שמו נאה לו.
ואין הכרח להבין שאמרפל נקרא כך רק אחרי שהפיל את אברהם לכבשן האש, אלא ששמו היה אמרפל מעולם, ואחר שעשה כן נזכר כן הדבר בשמו, ותמיד שאמרו את שמו הזכיר הדבר את מה שעשה לאברהם.
וכפי שהוזכר שידוע טעם טכני לקריאת השם וזה לא מונע את הדרשה.
למה לא עושים את זה היום? אולי פשוט כי היום זה לא אומר לנו כלום, כי אנחנו ממילא לא מייחסים משמעות לשמות של אנשים או מקומות, אבל כאשר נתנו שם ראובן בגלל ראה א' בעניי וכדו', היה מקום לפרש גם שם ידוע שמתאים למאורע שקרה איתו. והרי זה כאומר אף אנחנו היינו קוראים שמו אמרפל בגלל שהפיל אברהם לכבשן האש, אפי' שנקרא שמו מטעם אחר.

טעות ולא שצריך ראיה לכך אבל לדוגמא

עבר נביא גדול היה, וידע לקרוא את שמו של בנו 'פלג' שבימיו נתפלגה הארץ — והדבר היה רק בסוף ימיו של פלג
(ראה רש״י בראשית י, כה).

"אמר רבי יוסי נביא גדול היה עבר שקרא שם בנו פלג ברוח הקודש שנאמר כי בימיו נפלגה הארץ וגו', אם בתחלת ימיו והלא יקטן אחיו היה קטן ממנו והוליד י"ג משפחות ונתפלגו, ואם באמצע ימיו, והלא לא בא לסתום אלא לפרש, הא אינו אומר כי בימיו נפלגה הארץ, אלא בסוף ימיו".

[ישנו]

שם נקרא שמו בלידתו ולזה צריך נבואה. וכל ימיו נקרא פלג ע"ש מאורע שהיה בסוף ימיו.
אבל אמרפל שנקרא כל ימיו אמרפל לא היה בגלל שהפיל את אברהם לכבשן האש, ולא זכה אביו של אמרפל לנבואה.

[יאיר]

לחיי. אבל הדברים שכתבת לא מודייקים בלשון המעטה לדוגמא

או שזה סוג של פרשנות שלהם...ובאותה מידה אפשר לומר למה נקרא שמו נתניהו על שם זה שהוא נהנתן, אפילו שכל משפחתו קרויה ככה, מ"מ שמו נאה לו...

וכי אפשר ח"ו להשוות אמירה שלך לאמירה של חז"ל?!

[ישנו]

הדברים שכתבת לא מדויקים כלל, כי זה לא אמירה של חז"ל אלא דבר שחז"ל כתבו.
ובמילים אחרות - מה אתה נתפס על המילה?
(ובאופ"א יל"פ דמש"נ "באותה מידה" הכוונה מידת הדרשות, כמו מידות שהתורה נדרשת בהם, כמובן שגם אני יכול להשתמש "באותה מידה" של חז"ל של מידת ק"ו, ועדיין אין שום השוואה בין ק"ו שבחז"ל לק"ו שלי).

[לייטנר]

ראה כאן:
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... =&pgnum=87

[עושה חדשות]

תודה ר' לייטנר, הנה ציטוט מעניין:

רבי יהודה אומר הריהו אומר במדבר בערבה וגו', אלו עשרה נסיונות שנסו אבותינו את המקום במדבר ואלו הם שנים בים שנים במים שנים במן שנים בשליו אחד בעגל ואחד במדבר פארן במרגלים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שחזרנו על כל המקומות ואינם מקומות שנקראו אלא על שם מאורע וכן הוא אומר ויקרא שם הבאר עשק כי התעשקו עמו וגו' ויקרא אותה שבעה. כיוצא בו דרש רבי יהודה משא דבר ה' בארץ חדרך ודמשק מנוחתו כי לה' עין אדם וכל שבטי ישראל, זה משיח שהוא חד לאומות ורך לישראל, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ, שאני מדמשק ויש שם מקום ששמו חדרך ... כיוצא בו דרש רבי יהודה וירכב אתו במרכבת המשנה אשר לו ויקראו לפניו אברך, זה יוסף שהיה אב בחכמה ורך בשנים, אמר לו רבי יוסי בן דורמסקית, יהודה ברבי, למה אתה מעוית עלינו את הכתובים, מעיד אני עלי שמים וארץ שאין אברך אלא לבירכיים אבריכם [אל ברכיס] שהיו הכל נכנסים ויוצאים מתחת ידו כענין שנאמר ונתון אותו על כל ארץ מצרים

==
אבל באמת כוונתי לדון לא רק על שמות כי אם גם על שאר דרשות. וכמו לדוג' מה שמקובל לקשר בשמחת חתן וכלה את פרה"ש, או מה ששמעתי בשבוע שעבר מכמה ת"ח לדרוש ולבאר למה נפטר הגרמ"ש בפ' ויגש, וכו'. מה המשקל של זה, והאם המרחק העצום שיש בין חידוש בהלכה של תלמיד ותיק דהשתא לחז"ל, הוא עוד פחות מהפער כעי"ז שיש בדרשות של אגדה.

[סגי נהור]

נראה לי שחסרה כאן הבחנה (בשאלה) בין פרט שמופיע בתורה לסתם פרט מעניני העולם. אמנם כל דבר בעולם מכוון בהשגחה עליונה, אבל בוודאי שכל פרט ופרט שמופיע בתושב"כ ניתן לידרש ע"פ פרדס ויש בו סודות עליונים, ולמטה מזה בתושבע"פ, ולמטה מזה בעניני העולם שלא נזכרו בתורה.

ובכל אופן יש מגדולי ישראל שהיו מדייקים אפילו בענינים טפלים ממילי דעלמא (על בעל המנחת אלעזר מסופר שהיה מוצא רמזים גם במספר קרון הרכבת שנסע בו וכדומה).

[יאיר]

ואין דוגמא יותר טובה מר"מ שהיה מדייק בשמות במעשה דכידור.

[בן_אליעזר]

חושבני, בהמשך לאופן הא' שהוצע בתחילה האשכול - שיש להוסיף בזה, ע"ד מה שרואים אצל כמה אדמו"רים ורבנים שבמשך הדורות, שב'טיש' שלהם, דרשו - אם בדרך המליצה והצחות, או באופן של "עפ"ז יומתק.." או אסמכתא בעלמא, לדרוש ע"ד איזה ענין (עיי"ע מה דאמרי "פולין - פה לין" וכל כיו"ב בשמות מדינות וכו'), ולא שאמרו שהכרחי היא ה"דרשה" שאמרו בעניין, וש"קבלו דעתי". אולי הובן הדבר מכבר להקוראים, אך בכ"ז.

[סעדיה]

להעיר מדברי הגר"א בדה"י א' א' י"ג

אבל חוי הוא שמו ושמות לא ניתנו לדרוש? אבל לפי"ז שפיר הוקשה לחז"ל וכו'

ודו"ק.

[עושה חדשות]

סגי נהור, הערתך במקום, אם כי רמזתי לזה בנוסח השאילה כשכתבתי "מצינו הרבה דרושים על שמות החודשים, אפי' שלא מדובר על דברים הכתובים בתורה, אלא שמות שנקראו ע"י או"ה".

===

מי מבאר במה נחלקו רבי יהודה ורבי יוסי בן דורמסקית בספרי פ' דברים שהבאתי לעיל? האם נחלקו על עובדת קיומם של המקומות הללו, או שנחלקו בדרשות המסויימות האלו, או שנחלקו באופן כללי בדרכי הדרשות וכו'.

===

עכ"פ שורש הנידון אינו נמצא בשאילת "רעננה", אלא מה גדר דרשות חז"ל הנ"ל, האם זה בדרכי ההשגחה שלכל דבר יש שורש, או שיש כאן איזה ענין ללמוד ולמצוא תוכן בכל פינה וכו'. זה נוגע גם באשכולות אחרים, כמו זה ועוד.

===

נקודה אחרת קצת, הרב הרטמן סיפר שעל אף שנהג הגר"מ שפירא לעלות הרבה אצל קברו של המהר"ל, מ"מ מאד ביטל והתנגד לעשות ענין מ-400 שנה לפטירתו וכו', באומרו שאין שום משמעות לציון מספר עגול של שנים מפטירתו של המהר"ל.

[עושה חדשות]

בנוגע לטענה "למה אתה מעוית עלינו את הכתובים", ראיתי בשם הגר"א שפירש שהעיוות הוא בחלוקת תיבה אחת לשתיים. אבל לכאו' זה לא מתאים בכל הדוגמאות שם.

[לב האבן]

וע"ע גטין ד"ז ע"א.

אמר ליה רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה אמר ליה מתוותא דארץ ישראל קחשיב אמר ליה אטו אנא לא ידענא דמתוותא דארץ ישראל קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין אמר ליה אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי אמר ליה אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין

ועיקר הנידון יש לקשר למה שביארו חז"ל בכ"מ מילים יווניות שלא כפשוטן.

[איש_ספר]

עיין תשבי ערך אפיקומן ובחונים עליו במהדורת כסא רחמים והחכם נאמ"ן שם.

תשבי.PDF

(143.37 KiB) הורד 240 פעמים

[לב האבן]

מכאן עולה שגם הרמב"ם "מגייר" מילים יווניות

[עושה חדשות]

א"ל רב הונא בר נתן לרב אשי מאי דכתיב קינה ודימונה ועדעדה א"ל מתוותא דארץ ישראל קחשיב א"ל אטו אנא לא ידענא דמתוותא דא"י קא חשיב אלא רב גביהא מארגיזא אמר בה טעמא כל שיש לו קנאה על חבירו ודומם שוכן עדי עד עושה לו דין א"ל אלא מעתה צקלג ומדמנה וסנסנה הכי נמי א"ל אי הוה רב גביהא מבי ארגיזא הכא הוה אמר בה טעמא רב אחא מבי חוזאה אמר בה הכי כל מי שיש לו צעקת לגימא על חבירו ודומם שוכן בסנה עושה לו דין
(גיטין ז.)

[יבנה]

למה נקרא שמו אמרפל שאמר והפיל לאברהם אבינו בתוך כבשן האש / למה נקרא שמו נמרוד שהמריד את כל העולם כולו עליו במלכותו / למה נקרא שמה טבריא שיושבת בטבורה של ארץ ישראל / למה נקרא שמה ערפה שהכל עורפין אותה מאחריה / למה נקרא שמה תכלת על שם שנתכלו המצריים בבכוריהם / למה נקרא שמו עוג שבא ומצא את אברם יושב ועוסק במצות עוגות / למה נקרא שמם זוזין שזזים מזה ונותנין לזה / וכו' וכו'.

מצינו כך הרבה בד' חז"ל שנותנים טעם לשמות של אנשים/מקומות/חפצים, ולכאו' בהרבה פעמים מדובר על שמות שנקראו הרבה קודם למעשה המסביר, ולפעמים גם ידוע טעם טכני אחר לקריאת השם, ובכל זאת לא נמנעו חז"ל מלדרוש את השמות ולבאר את תוכנם בדרכים אחרות.

גם יותר מאוחר, מצינו הרבה דרושים על שמות החודשים, (כמו לדוג' כל הרמזים על 'אלול'), אפי' שלא מדובר על דברים הכתובים בתורה, אלא שמות שנקראו ע"י או"ה.

השאילה היא מה הביאור בזה, או אולי נמחיש את זה בנידון אחר:

האם גם על בני זמנינו אפשר לדרוש כך: למה נקרא שמו נתניהו כי וכו', למה נקרא שמם דולרים וכו', הרצליה תל אביב וכו'.

שמעתי בזה כמה דעות, (של ת"ח מופלגים, זצלי"ם) :

א. האמת היא שגם היום יש ביאור ותוכן לכל דבר, ומי שילמד היטב את דרשות חז"ל ויתעמק ויחכים בהם, יוכל גם היום לבאר לנו את כל הענינים כראוי, (לא בהכרח שהוא יכוין לאמת, וכמו שבשאר חידו"ת הגם שניתנה רשות לא ניתנה הסכמה אוטומטית).

ב. אכן גם היום יש משמעות לכל דבר, אבל איבדנו את הדרך בה אפשר לדרוש וללמוד מכך. הרי גם לגבי דרשות ההלכה של חז"ל אין אנו יודעים כיצד נדרש כל דבר.

ג. דברים גדולים לא באים במקרה, ולכן אפשר לדרוש את שמו של אחשורוש ואת חודש מרחשוון, אבל מה שקורה היום זה בדרך כלל חסר משמעות, ו'נתניהו' וכד' אינו מייצג שום דבר בשורשי הענינים. "עקבתא דמשיחא" הוא זמנינו, ובניגוד לראשו של אדם בו יש משמעות לכל גרגיר, בעקב רגלו יש ס"ה בשר גס ואין נפק"מ כמה קוצים נתחבו בו.

ד. אולי נשמע ממכם עוד...

בזמננו יש לאנשים שם א' קבוע מאז שנולד ובדרך כלל אין לו שום משמעות. לעומת זאת בזמן התנ"ך השמות היו הרבה יותר גמישים והיו יותר דומים לכינויים ע"ש מאורעות מסוימות וכדומה, ולכן מוצאים אנשים כמו משה יתרו וחזקיה שהיו להם הרבה שמות. נמצא שאין זה דרוש אלא פשט. ותמצא גם באנשים שלא נתפרש טעם שמם שהשמות מתאימים לעניינם, כמו שאול- שאלו המלוכה, דוד- אהוב ה', שלמה- שלום בימיו כו', עד שנראה לומר שאין אלו שמותם מקטנותם אלא נתכנו בהם אח"כ. ורק אנשים משעממים ולא מוצלחים נשארו עם שם ילדותם.
וגם בזמן חז"ל שהיו שמות קבועים, בכ"ז מצינו בכמה אנשים שהיו להם הרבה שמות שזה ודאי כינוי ע"ש מאורעות שונות, וכן מצינו שנתכנו ע"ש מלאכתם או שמועתם וכדומה. ועי' מרגליות לחקר שמות וכינויים בתלמוד https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5421&.

[עושה חדשות]

מסביב לענין -

ביצה טו: ואמר רבי יוחנן משום רבי אליעזר ברבי שמעון הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר שנאמר אדיר במרום ה' אי נמי אדרא כשמיה כדאמרי אינשי מאי אדרא דקיימא לדרי דרי.

(ועי' בני יששכר, ועוד ספרים, שהאריכו בזה בביאורים נפלאים. והזמן גרמא - חודש אדר. אמנם ע"ע מאירי בביצה שם).

===

הגר''א אסתר - מאה פעמים.png (45.83 KiB) נצפה 5801 פעמים

[עושה חדשות]

ומענין לענין, שלא באותו ענין, ראיתי כעת:

ודכותה אמרינן בבראשית רבה (פ"ב) למה התחילה התורה בבי"ת לפי שהוא לשון ברכה ולא באל"ף שהוא לשון ארירה כלומר האל"ף והבי"ת הם הראשונות והם סמוכות זו לזו ומה שלא התחיל באל"ף שהיא ראשונה מן הבי"ת לפי שארור וברוך הוא דבר וחלופו ולכך התחיל בבי"ת שהוא לשון ברכה והוא חלוף הארור. ויש מקשים על זה ואומרים הרי מצאנו בוקק הארץ ובולקה, בזיון וקצף, והרבה דברים רעים שמתחילות ג"כ בבי"ת ולמה לא התחילה התורה באל"ף. וי"ל שלא יתכן לומר זה שהרי הפך בוקק הוא מלא והפך בזיון הוא כבוד ואין אחד מהם מתחיל באל"ף ולא תמצא באל"ף ובי"ת דבר שיהיה האחד הפך חבירו ומתחיל באלו השתי אותיות כי אם ארור וברוך.

פי' התפילות לר''י בר יקר.png (48.69 KiB) נצפה 5728 פעמים

[אוצר החכמה]

לא בדיוק קשור. אבל הרעיון שכל אחד יכול לדרוש כמו חז"ל קצת מזכיר את העניין הזה עם הגימטריאות שמספר ברלינר (בסוף העמוד הראשון ואילך)