מה ההסבר שחוששים למיעוט המצוי אע"ג דקי"ל רוב חנויות כשרות וכו'?

[סליחות]

בימינו חוששים למיעוט המצוי ולכן נגד הלכה פסוקה בשולחן ערוך בודקים צומת הגידין ובודקים ריאות (יש כשרויות כאלה) גם בעופות.
מעמד מיעוט המצוי נחשב למשהו מוצק שעל יסודו כשרויות רבות מבססות את קיום ההשגחה שלהן.

השאלה שלי היא שהרי המוצא בשר במקום שרוב חנויות ישראל, הבשר כשר. דהיינו אפילו 6 חנויות כשרות ו-4 נבלות וטריפות - הבשר כשר (הלכה פסוקה היא ברמב"ם ובטוש"ע).
וקשה, אמאי לא חיישינן למיעוט המצוי? (40% אין לך רוב המצוי מזה)

[עושה חדשות]

לפו"ר,
לא מצינו חומרא במיעוט המצוי שלא לסמוך על הרוב, אלא במקום דאיכא לברורי.

[סליחות]

לפו"ר,
לא מצינו חומרא במיעוט המצוי שלא לסמוך על הרוב, אלא במקום דאיכא לברורי.

והרי לכאורה חכמים לא תלו את דין רוב חנויות כשרות בדאיכא או בליתא לבירורי. זה פשט הרמב"ם והשו"ע גם כן.

[מאיר סובל]

רוב חנויות הוא בדיעבד ולא לכתחילה.
אם מצאת בשר ברחוב - לך אחר הרוב.
ולא אמרו לך וקנה בחנות ואל תשאל מהי החנות כיון שיש רוב...
[מלבד שבכה"ג זה יהיה קבוע כמע"מ]

אבל החשש למיעוט המצוי הוא לכתחילה ומראש, האם להעלים עין מהמיעוט ולא לחשוב ולבדוק על זה גופא אם שייך למיעוט או לרוב.
זכורני שאמרו דמיעוט המצוי דינו כקבוע. אבל לא זוכר את זה בכתובים.

[סליחות]

רוב חנויות הוא בדיעבד ולא לכתחילה.
אם מצאת בשר ברחוב - לך אחר הרוב.
ולא אמרו לך וקנה בחנות ואל תשאל מהי החנות כיון שיש רוב...
[מלבד שבכה"ג זה יהיה קבוע כמע"מ]

אבל החשש למיעוט המצוי הוא לכתחילה ומראש, האם להעלים עין מהמיעוט ולא לחשוב ולבדוק על זה גופא אם שייך למיעוט או לרוב.
זכורני שאמרו דמיעוט המצוי דינו כקבוע. אבל לא זוכר את זה בכתובים.

במחילה, לכאורה בנושא של רוב חנויות לא שייך לכתחילה או בדיעבד.
זה מצב נתון שאם מצאת אז זה כשר לכתחילה.
אם אפשר למצוא בדיעבד או לכתחילה.
אפשר 'ליצור מציאה' מבויימת / מזוייפת, דהיינו לקחת עוף מחנות לא כשרה ולזרוק את זה ברחוב ואז זה 'להפוך את זה לכשר'. בכהאי גוונא לא דיברנו.

נפק"מ לגבי חלב נכרי, שרובו נחלב מפרות בעולם, ואולי יש סיכוי במדינות מסוימות מאוד ובמקרים מסוימים מאוד שעירבו שם חלב בהמה טמאה. במקומות אלה מדוע לא נסמוך על הרוב אם אי אפשר לבדוק?

יתירה מכך, בנושא שכיחות של מיעוט המצוי בטריפות, הרי קיי"ל "בהמה בחייה בחזקת איסור עומדת, נשחטה, בחזקת היתר עומדת עד שיודע לך במה נטרפה." מיעוט מצוי נקרא "עד שיוודע לך"? ממה נפשך, אם מיעוט בכלל "עד שיוודע לך" הרי שגם ברוב לא היה להתיר, כי שם יש יותר ממיעוט המצוי. ואם "עד שיוודע לך" אינו מיעוט מצוי, אז אין צורך לחפש אחר דברים שנאמרו לא לחפש אחריהם - בפירוש בגמרא, ברמב"ם ובטוש"ע.

[בור ריק]

בימינו חוששים למיעוט המצוי ולכן נגד הלכה פסוקה בשולחן ערוך בודקים צומת הגידין ובודקים ריאות (יש כשרויות כאלה) גם בעופות.
מעמד מיעוט המצוי נחשב למשהו מוצק שעל יסודו כשרויות רבות מבססות את קיום ההשגחה שלהן.

השאלה שלי היא שהרי המוצא בשר במקום שרוב חנויות ישראל, הבשר כשר. דהיינו אפילו 6 חנויות כשרות ו-4 נבלות וטריפות - הבשר כשר (הלכה פסוקה היא ברמב"ם ובטוש"ע).
וקשה, אמאי לא חיישינן למיעוט המצוי? (40% אין לך רוב המצוי מזה)

כמדו' שכל ענין החשש של מיעוט המצוי הוא ברובא דליתא קמן וכמו לר"מ דחיישינן למיעוטא היינו בליתא קמן אבל באיתא קמן לא חייש

[סליחות]

בימינו חוששים למיעוט המצוי ולכן נגד הלכה פסוקה בשולחן ערוך בודקים צומת הגידין ובודקים ריאות (יש כשרויות כאלה) גם בעופות.
מעמד מיעוט המצוי נחשב למשהו מוצק שעל יסודו כשרויות רבות מבססות את קיום ההשגחה שלהן.

השאלה שלי היא שהרי המוצא בשר במקום שרוב חנויות ישראל, הבשר כשר. דהיינו אפילו 6 חנויות כשרות ו-4 נבלות וטריפות - הבשר כשר (הלכה פסוקה היא ברמב"ם ובטוש"ע).
וקשה, אמאי לא חיישינן למיעוט המצוי? (40% אין לך רוב המצוי מזה)

כמדו' שכל ענין החשש של מיעוט המצוי הוא ברובא דליתא קמן וכמו לר"מ דחיישינן למיעוטא היינו בליתא קמן אבל באיתא קמן לא חייש

במחכת"ר, ולכן?

[סליחות]

בימינו חוששים למיעוט המצוי ולכן נגד הלכה פסוקה בשולחן ערוך בודקים צומת הגידין ובודקים ריאות (יש כשרויות כאלה) גם בעופות.
מעמד מיעוט המצוי נחשב למשהו מוצק שעל יסודו כשרויות רבות מבססות את קיום ההשגחה שלהן.

השאלה שלי היא שהרי המוצא בשר במקום שרוב חנויות ישראל, הבשר כשר. דהיינו אפילו 6 חנויות כשרות ו-4 נבלות וטריפות - הבשר כשר (הלכה פסוקה היא ברמב"ם ובטוש"ע).
וקשה, אמאי לא חיישינן למיעוט המצוי? (40% אין לך רוב המצוי מזה)

כמדו' שכל ענין החשש של מיעוט המצוי הוא ברובא דליתא קמן וכמו לר"מ דחיישינן למיעוטא היינו בליתא קמן אבל באיתא קמן לא חייש

במחכת"ר, ולכן?

[פרי יהושע]

הסברא היא פשוטה לחלק בין מיעוט המצוי ברובא דליתא קמן שאם לא נבדוק לא נבדוק אף פעם, ולכן אנו בודקים לכתחילה היכא דאפשר, ועי' רש"י חולין י"ב א' שהוסיף שהיכא שלא בדק סמכינן אהא ד"ה דנשחטה הרי היא בחזקת היתר, משא"כ רובא דאיתא קמן שהוא מקרה חד פעמי סומכין לעולם על הרוב.

[אוצר החכמה]

פק"מ לגבי חלב נכרי, שרובו נחלב מפרות בעולם, ואולי יש סיכוי במדינות מסוימות מאוד ובמקרים מסוימים מאוד שעירבו שם חלב בהמה טמאה. במקומות אלה מדוע לא נסמוך על הרוב אם אי אפשר לבדוק?

לא הבנתי את השאלה. חלב נכרי אסור מדרבנן בגלל החשש הזה. היינו שאע"פ שאפשר ללכת אחר הרוב אסרוהו חז"ל.

[עושה חדשות]

לפו"ר,
לא מצינו חומרא במיעוט המצוי שלא לסמוך על הרוב, אלא במקום דאיכא לברורי.

והרי לכאורה חכמים לא תלו את דין רוב חנויות כשרות בדאיכא או בליתא לבירורי. זה פשט הרמב"ם והשו"ע גם כן.

ובתשע חנויות דהוא רובא דאיתיה קמן נמי מסתברא דלא אזלינן בתר רובא אלא היכא דליכא דידע, אבל ודאי צריך הוא לשאול החנונים אם יש מי שיודע שהיא אסורה או מותרת

[סליחות]

לפו"ר,
לא מצינו חומרא במיעוט המצוי שלא לסמוך על הרוב, אלא במקום דאיכא לברורי.

והרי לכאורה חכמים לא תלו את דין רוב חנויות כשרות בדאיכא או בליתא לבירורי. זה פשט הרמב"ם והשו"ע גם כן.

ובתשע חנויות דהוא רובא דאיתיה קמן נמי מסתברא דלא אזלינן בתר רובא אלא היכא דליכא דידע, אבל ודאי צריך הוא לשאול החנונים אם יש מי שיודע שהיא אסורה או מותרת

ייש"כ! האם סברת הרמב"ן -דעת הכל או שמא יש מי שחולק?

[עושה חדשות]

למה באמת חז"ל נקטו דוגמא של רוב מובהק, ט' חנויות, ולא באופן פשוט של 'חד בתרי', דהיינו ג' חנויות שאחת מתוכם מוכרת טריפה?