האם אפשר להיות ת"ח גדול, ללא ידיעה ושליטה בלשון הקודש

[דרו בר פפא]

טעות לעולם חוזרת

[ארזי ביתר]

קשה לומר, שבכדי להיות ת"ח, צריך לדעת את לשון הקודש על בוריה. והלוא בעינינו ראינו ובאזנינו שמענו, גדולי תורה מופלגים, שלא שלטו בלשון הקודש כהוגן.

[שמואל דוד]

רש"ש בבא בתרא דף ח

[אוצר החכמה]

כשראתי את הכותרת חשבתי שהכוונה שאינו מבין והתפלאתי. אבל ללא שליטה בכתיבה ודיבור ברור שאפשר.
כמעט כולנו נעשה שגיאות חמורות כשנכתוב בארמית ואנחנו מצליחים לא רע ללמוד גמרא.

[חוקר ודורש]

אדם ,שנותן דרשה או מאמר הלכתי, לציבור שאינו חרדי ,ויש לו שגיאות דקדוק או עברית שאינה תקינה ומלא שגיאות זה שאלה של חילול השם.

[שמואל דוד]

מהיכא תיתי

[תוכן]

האם פילון היה ת"ח גדול?

[אוצר החכמה]

אדם ,שנותן דרשה או מאמר הלכתי, לציבור שאינו חרדי ,ויש לו שגיאות דקדוק או עברית שאינה תקינה ומלא שגיאות זה שאלה של חילול השם.

תלוי מי הוא ומה מצפים ממנו.

[שמש]

בדידי הוה עובדא, ששמעתי שיעור מראש ישיבה מפורסם (שדווקא דובר עברית רהוטה ונאה) שדייק משהו מלשון רש"י (אאל"ט בסוגיית שטרות) ותלה בו תילי תילין עד שהערתי לו שמבחינה דקדוקית (כמדומני הטיה של עבר\עתיד או יחיד\רבים) הוצרך רש"י לכתוב כן ולא כדי לרמוז לחידושים נוספים. רה"י הציץ ברש"י לרגע והשיב "אתה 'משכיל' שיודע דקדוק אבל רש"י ודאי התכוון לכך"...

[יחיאל מ]

הרמב"ם בפיהמ"ש גיטין ו ז, אין זה מן הנמנע שבית דין הגדול לא ידעו לכתוב, לפי שהתנאי בבית דין שיהו חכמים לא שיהו לבלרים.
שבת קיד א, אמר רבי יוחנן איזהו תלמיד חכם שממנין אותו פרנס על הציבור זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומר. ערוך השלחן יו"ד ש"מ, דבעינן שיודע דבר הלכה בכל מקום ועכשיו אינו מצוי זה.
בואו נעזוב את "תלמיד חכם גדול"
יש מקום לשער שאפילו מי שהוא אפס גמור במשחק שש-בש יכול להיות תלמיד חכם.

[נעמן]

לגבי השאלה בבקיאותם של האמוראים בפסוקים, עיין בספרי הרב ראובן מרגליות, ששם מאריך להאר בטוב טעם את התמיהות של תוס' ושאר המקשים בנושא.
גם באבן שלמה לתלמיד הגר"א כתוב שצריך להיות בקי בחומש "כמעט בעל פה".

[יחיאל מ]

מקור דברי הגר"א כנראה מדרש רבה כי תשא, א"ר לוי אמר רשב"ל מה הכלה הזו מקושטת בעשרים וארבעה מיני תכשיטין, כך ת"ח צריך להיות פקח וזריז בעשרים וארבעה ספרים. אפשר להתעקש ולומר שכמו שתכשיטים אינן מעכבים שם כלה כן כ"ד ספרים לא מעכבים שם ת"ח. אבל זו התעקשות לשמה.
אבל עיקר מה שחשוב לדיון העיקרי שלפי זכרוני יש בבית יוסף הל' נדרים שאין לסמוך כל כך על דקדוקים לשוניים אלא על ראיות של תוכן. עכ"פ עניין הדיוקים הלשוניים חשיבותו קטנה ואין יכולת השימוש בהם חשובה לשם של ת"ח.

[עמקן]

הרמב"ם בפיהמ"ש גיטין ו ז, אין זה מן הנמנע שבית דין הגדול לא ידעו לכתוב, לפי שהתנאי בבית דין שיהו חכמים לא שיהו לבלרים.

אין כוונתו שאינו יודע לנסח, אלא שלא ידע אומנות הכתיבה, שלא היה קל לפני המצאת עטי פילוט.

[אבןטובה]

חולין ט: ת"ח צריך ללמוד ג' דברים כתב וכו' ועי' מהרש"א ומהרש"ל
ותמצא נחת

[מה שנכון נכון]

viewtopic.php?f=17&t=29213&p#p304106

[ההוא גברא]

נראה שהטעויות שאתה מציין הן מסוג הדברים שאינם קיימים בלשון שאותו ת"ח מדבר בה, כמו הבדל זכר ונקבה בפעלים ביידיש או העדר זכר ונקבה באנגלית בכל מה שאינו בעל חיים. דברים כאלה, שהלומד גם אינו שם לב אליהן במהלך הלימוד, קשים מאד ללמוד.
כל מי שלמד דקדוק ארמית אינו יכול למצוא דף אחד בתלמוד הבבלי שלא הכניסו בו המדפיסים טעות, אבל הלומדים מבינים את העניין ואינם שמים לב, (לדוגמא ואשמעינן הוא פועל בלי ו' באמצע אבל לאשמועינן הוא שם פעולה ויש ו' באמצע).
(גם רש"י משתמש במילה חומה במשמעות קיר כי בלשונו היו שתיהן אותו דבר, כמו באנגלית WALL).