האם מצינו שהקלו באיסור מתקן ביו"ט?

[איש_ספר]

האם מצינו מקום בש"ס ופוסקים שהקלו בדבר שנראה כמתקן ביו"ט, משום שביו"ט אין לאסור דבר שנראה כמתקן ? (לא מצד היתר של מכשירין או אוכל נפש)

כל שידוע לי שאחרונים כתבו על תרו"מ וטבילת כלים שאסורים ביו"ט, שלא היו אוסרים ביו"ט מצד שנראה כמתקן לולי שהיה טעם נוסף לאסור, אבל סו"ס זה אסור ולא מצאתי מקום שהקלו משום שביו"ט אין לאסור מצד נראה כמתקן.


אנא בכחכם!

[איש_ספר]

אנסה להסביר את השאלה אולי מישהו יחמול.

לגבי טבילת כלים טמאים אמרו בגמ' (ביצה יז ב - יח א) כמה טעמים לאסור, בין היתר: מתקן, שמא ישהא ועוד. הרמב"ם בהל' שבת כתב טעם של מתקן ובהל' יו"ט טעם של שמא ישהא. כתבו להקת אחרונים, ועל צבאם המהרש"א, שלד' הרמב"ם בשבת אסור משום מתקן אבל ביו"ט משום מתקן לבד לא היו אוסרים ולכן הוצרכו לטעמים נוספים.

הרי שאמרו שביו"ט אין לאסור משום נראה כמתקן, אבל סו"ס אסרו מטעם אחר. ואני שואל האם מצינו, את יישומה של הסברא הזו? האם אי פעם הקלו בדין תיקון משום שביו"ט אין לאסור נראה כתיקון?

[אוצר החכמה]

יש קולא בהחזרת תריסין משום שמחת יו"ט (אחרי שאין בזה דאורייתא כי אין בנין וסתירה בכלים) רש"י בדף י ע"א לומד שהחשש ששמחת יו"ט מתיר הוא טרחא שלא לצורך. אבל אולי יש לומדים אחרת.

[איש_ספר]

יש"כ. לא עסקתי עדין בסוגיא הזו, האם מישהו הזכיר שם איסור מתקן? או רק טרחא? כלומר האם כוונתך לציין למקום שהקלו באיסור של "נראה כמתקן" או קולא ביו"ט בעלמא?

[חיי נר]

אנסה להסביר את השאלה אולי מישהו יחמול.

לגבי טבילת כלים טמאים אמרו בגמ' (ביצה יז ב - יח א) כמה טעמים לאסור, בין היתר: מתקן, שמא ישהא ועוד. הרמב"ם בהל' שבת כתב טעם של מתקן ובהל' יו"ט טעם של שמא ישהא. כתבו להקת אחרונים, ועל צבאם המהרש"א, שלד' הרמב"ם בשבת אסור משום מתקן באבל ביו"ט משום מתקן לבד לא היו אוסרים ולכן הוצרכו לטעמים נוספים.

הרי שאמרו שביו"ט אין לאסור משום נראה כמתקן, אבל סו"ס אסרו מטעם אחר. ואני שואל האם מצינו, את יישומה של הסברא הזו? האם אי פעם הקלו בדין תיקון משום שביו"ט אין לאסור נראה כתיקון?

לענ"ד לא הבנתי כל צרכו, דגם מש"כ דביו"ט משום מתקן לבד לא היו אוסרים וכו', לכאורה ברור שהיינו באיזה שהוא תוספת סברא להקל שיו"ט שונה משבת, וכמו שכתב הנשמת אדם [כלל מד סי"ז] בהא דצ"ל כיון דיש למצוא צדדים להשתמש בו כך כגון שיתננה לנכרי וא''כ אינו תיקון גמור וכו' דאל"כ תיקשי דהא כל מה שאסור בשבת משום תיקון מנא אסור גם ביו"ט.
וכעי"ז גבי להפריש חלה ביו"ט, דאע"ג דאין מגביהין תרומות וכו' ביו"ט משום דנראה כמתקן, מ"מ בלש ביו"ט לא גזרו כדאיתא במ"ב סי' תק"ו ס"ק י"ז עי"ש

[איש_ספר]

הצדק איתך. ובכל זאת אני מפנה את תשומת ליבך לדברי מהרש"א ביצה יח א


מהרש"א חידושי הלכות מסכת ביצה דף יח עמוד א
שם רב ביבי אמר גזירה שמא ישהה כו' יש לדקדק לטעמא דרב ביבי שהוא משום תקלת תרומה למה נחמיר לקמן בשמעתין בשבת טפי מבי"ט ומתוך זה נראה ליישב דברי הרמב"ם בהלכות י"ט פ"ד כתב טעם לטבילת כלים משום שמא ישהה כרב ביבי ובהלכות שבת פ"ג כתב משום דנראה כמתקן כרבא והיינו משום דמשמע ליה מתוך שמעתין שהחמירו בשבת טפי משום איסורא דמתקן דאיסור שבת חמור אבל י"ט כיון דצורך י"ט הוא לא גזרו משום מתקן אלא משום תקלת תרומה.


אין כאן זכר למכשירים, ואם היה מכשירים היה צריך לחלק בין נטמא בערב יו"ט לנטמא ביו"ט והיה צריך להכנס למחלוקת הראשונים איך פסקנין להלכה לענין מכשירין, והיה צריך להסתדר עם הבעיה שאף לסוברים שמכשירים שא"א מעיו"ט מותר מ"מ אין מורין כן וכו' וכו' ואין מזה זכר כאן.


וראיתי במנחת אביב לר' אהרן ליכטנשטין שעמד בד' מהרש"א שמוכח מדבריו שיש כאן הגבלה באיסור מתקן ביו"ט ולא משום היתרים צדדים. והוא מתאמץ שם לתת גדר.

לפני הגדרים אני מחפש האם הסברא החיצונית הזו שביו"ט לא גזרו לצורך יו"ט, באה לידי ישום?

(הפרשת חלה לחלה שנילושה ביו"ט מפורש בגמ' להיתר ושם הוא כמובן שבכלל ההיתר של אפיה התירו גם הפרשה, אחרת אין כאן היתר).

[מן השורה]

אינני בסוגיא כלל,
האם השאג"א בסי' נ"ו (ד"ה והרמב"ם) [שהלך ע"ד המהרש"א הנ"ל] לא מביא דוגמאות שהקילו במתקן ביו"ט?