גדר "ערב רב"

[ברזלים]

מובא בשם האר"י שבזמן הזה רוב העם הם "ערב רב". מה ההתייחסות הנכונה לדבר זה, בהשקפה ובהלכה.

[אוצר החכמה]

כיוון שלא הבאת מקור איני יודע מה בדיוק אומר האריז"ל אבל בכל מקרה ברור שהאריז"ל מדבר על שרשי נשמות ולא על הגוף והייחוס ההלכתי כך שלא ברורה לי כוונתך באמרך בהלכה.

[ברזלים]

המקור בספר הליקוטים ואתחנן, כמצורף. ובמקום אחר כמדומה כותב שרוב ההנהגה הם מהערב רע.

וצרפתי גם מספר אדרת אליהו להגר"א פרשת דברים. שם כתוב ע"פ הזוהר שיש חמשה מיני ערב רב והם ינהיגו את עם ישראל באחרית הימים.
ויש להם חמש סימנים. וסימנך נג"ע ר"ע.
א. עמלקים- בעלי מחלוקת, והם הגרועים שבולם ועליהם נאמר אין בן דוד בא עד שימחו מהעולם.
ב. נפילים- בעלי תאווה.
ג. גבורים אנשי השם- רודפים אחר כבוד ובונים להם בתי כנסיות לעשות להם שם בארץ.
ד. רפאים- רודפים אחר הממון ולא עוזרים לתלמידי חכמים.
ה. ענקים- רמאים שמראים עצמם צדיקים.

לכאו' הדברים לא פשוטים בכלל.

ערב רב.docx

(1021.66 KiB) הורד 283 פעמים

[אוצר החכמה]

פשוט כמו שכתבתי.

[ברזלים]

מה פירוש שורשי נשמות, לכאו' אם יש לו למישהו נשמה מהערב רב אז הוא לא יהודי רח"ל במהותו, האמנם?

[בתבונה]

לאן נעלמו הערב רב המקוריים?
על פי הכלי יקר הם קיימים גם בסוף 40 שנות המדבר
כלי יקר במדבר פרק כב
אבל מואב דהיינו כלל ההמון עם לא התבונן במה שעבר, כי לא ידעו מה הוא ולא פחדו כי אם מן ההווה מה שראו בעיניהם עם רב ועצום לכך נאמר ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, והיה ההמון עם של מואב יראים מפני שתי כיתות ולא ראי זה כראי זה כי מפני הערב רב היו יראים מחמת ריבויים כי איתא במדרש (מכילתא בא פרשה יד) שהערב רב היו שתי פעמים ששים ריבוא ועליהם אמר ויגר מואב מפני העם כי רב הוא, קרא הערב רב בשם העם כי לא מבני ישראל המה כי רב הוא כי רבים המה באמת,

[ברזלים]

בזוהר פנחס כתוב שחלק מתו בעגל וחלק בשטים.

וְכִי הַאֵיךְ הֵשִׁיב פִּנְחָס חֲמָתֵיהּ דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, וְהָכְתִיב וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה וְגוֹ', אִי לָא מִית חַד מִנַּיְיהוּ, הֲוָה אֲמֵינָא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי, אֲבָל כֵּיוָן דְּכָל הָנֵי מִיתוּ, מַאי טַעְמָא הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. אֶלָּא וַדַּאי בְּרִירָא דְּמִלָּה, וַוי לֵיהּ לְבַּר נָשׁ דְּפָגִים זַרְעֵיהּ, וַוי לֵיהּ לְמַאן דְּלָא נָטִיר זַרְעֵיהּ כַּדְּקָא יָאוּת, חַס וְשָׁלוֹם דְּאֲפִילּוּ חַד מִיִשְׂרָאֵל מִית, אֶלָּא שִׁבְטָא דְּשִׁמְעוֹן, כַּד אָתֵי אִינּוּן עֵרֶב רַב, אִתְעָרְבוּ בְּנָשִׁין דְּשִׁבְטָא דְּשִׁמְעוֹן, בָּתַר דְּאִתְגְּיָירוּ, וְאוֹלִידוּ בְּנִין, מִנְּהוֹן מִיתוּ בַּעֵגֶל, וּמִנְּהוֹן מִיתוּ בְּמוֹתָנָא, וְאַחֲרָנִין מִיתוּ הָכָא, אִינּוּן דְּאִשְׁתָּאָרוּ. הֲדָא הוּא דִּכְתִּיב, וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה, אֲשֶׁר מֵתוּ לָא כְּתִיב, אֶלָּא הַמֵּתִים, מֵתִים דְּמֵעִיקָּרָא הֲווֹ.


וּבְגִין דְּאִסְתָּמָרוּ יִשְׂרָאֵל, וְכָל אִינּוּן זַרְעָא קַדִּישָׁא, אִתְמְנוּן כֻּלְּהוּ, בְּגִין דְּלָא חָסֵר אֲפִילּוּ חַד מִנַּיְיהוּ. וְעַל דָּא כְּתִיב, וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מִכְּלָל דְּאַחֲרָנִין כָּלוּ. וְכֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הֵשִׁיב, אֲבָל מֵעַל אַחֲרָנִין דַּהֲווֹ עֵרֶב רַב, לָא הֵשִׁיב. וְעַל דָּא רָשִׁים קְרָא וְאָמַר, מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וּבְגִין דָּא אִתְמְנוּן בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמִלְּקַדְּמִין, וְחִבֵּר לוֹן קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בַּהֲדֵיהּ. כְּגַוְונָא דָּא בְּעוֹבָדָא דְּעֵגֶל, דִּכְתִּיב, (שמות לב) וַיִּפּוֹל מִן הָעָם וְגוֹ'. כָל אִינּוּן מֵעֵרֶב רַב הֲווֹ. וּלְאַחְזָאָה דְּלָא הֲווֹ מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל, מַה כְּתִיב לְבָתַר, (שמות לה) וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה אֶת כָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.

[אוצר החכמה]

מה פירוש שורשי נשמות, לכאו' אם יש לו למישהו נשמה מהערב רב אז הוא לא יהודי רח"ל במהותו, האמנם?

כמובן שלא.
היות יהודי נקבע ע"פ העובדה שאמו מישראל ולמ"ד גוי ועבד הבא על בת ישראך הולד גוי צריך שגם אביו יהיה מישראל.

ולעניין היכן הם הע"ר. מכל מקום המשנה בעשרה יוחסין לא מונה ע"ר סימן שהם אינם.

[הרע במיעוטו]

בספר פחד יצחק סוכות מאמר סב' וז"ל:

אפילו ערב רב גרים הם בבית דין שלמטה. רק שלמעלה מעידים שלא לשם שמים נתכוונו. כל החששות ליחוס אינן מועילות להפחית בדין ישראל שלהן. עכ"ל.

(כמובן שאין קשר בין זה לנושא האקטואלי מאוד ר"ל של גיורים לאותם שאינם מתכוונים כלל לשמור מצוות, כי ערב רב כן קיימו מצוות על כל פנים בגלוי רק שעשו זאת מחמת דבר אחר, משא"כ ב"גיורי בזק" הנעשים כיום, שעל פי הנשמע בשבת הראשונה אחרי ה"גיור" נוסעים במכונית כדרכם ופשוט.)

עיין קובץ מאמרים לגרא"ו מאמר 'אומר אני מעשי למלך' באריכות רבה דברים נוקבים על מהות ערב רב בזמננו, והביא שם עוד מדברי הגר"א באבן שלמה.

בספר התקופה בסערת אליהו להגרי"א ויינטרוב בתחילת הספר ואינו תח"י וכמדומני שכותב באופן אחר מעט,