עובדא דלא אתא לידן
אחד רצה לשכור אתרוג על יו"ט סוכות ואמר לו חבירו שזה חסר בלכם וענה לו השוכר כי קיי"ל שכירות ליומיה ממכר היא ומה אתה רוצה?
היכי לידייני דיינא להאי דינא
אבןטובה כתב:היכן כותב זאת הרמב"ם?
ואם כותב 'כמתנה' אז זה שונה דבשכירות הביטוי הוא שכירות ליומיה ממכר הוא ולא בכ"ף הדמיון
אבןטובה כתב:עובדא דלא אתא לידן
אחד רצה לשכור אתרוג על יו"ט סוכות ואמר לו חבירו שזה חסר בלכם וענה לו השוכר כי קיי"ל שכירות ליומיה ממכר היא ומה אתה רוצה?
היכי לידייני דיינא להאי דינא
אבןטובה כתב:אין שום דמיון דחכירות שם הוא על השדה
ואדרבה עי' שם פ"ב הלכה יא ברמב"ם דנותן רשות להבריך את אילנו אפילו לשעה מביא ממנו בכורים
והוא קנין הגוף לשעה כמו בשכירות
אבןטובה כתב:עירבבת ענינים
אפי' לשעה. שכיון שיש לו רשות שוב אינו גזלן (קכא) ואף על גב שאין לו בזה אלא קנין פירות וקנין פירות לאו כקנין הגוף דמי ומביא ואינו קורא כדלקמן פ"ד ה"ו מיהו כאן מביא וקורא כיון שעיקר האילן בשדהו ורק יניקה מועטת בשדה חברו ע"ז מהני גם רשות לשעה כ"כ הראב"ד (קכב) ולפ"ז י"א דדוקא בנוטע לתוך שלו והבריך לשל חברו ורוצה להביא מהפירות שבתוך שלו אבל הנוטע בשל חברו והבריך לשלו אין יכול להביא אא"כ נתן לו רשות לעולם (קכג) ואף על גב דגם אז אם יחפור בור יקצוץ השרשים כמש"כ רבנו בפ"י משכנים ה"ז מ"מ כיון שדרך השרשים להחליף מקרי שלו (קכד) וכן אם הרכיב אילן שלו בשל חברו שניהן פטורין מביכורים וצ"ע:
* הקונה אילן בתוך שדה חברו אינו מביא. הקשה הראב"ד הרי כתב רבנו בהי"א שאם נתן לו חברו רשות להבריך בתוך שלו אפי' לשעה ה"ז מביא וא"כ כאן שיש לו זכות להחזיק את האילן והיניקה שלו עד שייבש למה אינו מביא ותירץ דשאני התם שהמבריך עיקרו ברשות עצמו ויניקת ההברכה מועטת וכיון שהיא ברשות אינה אוסרת אבל כאן שעיקרו עומד ברשות אחרים אינו מביא ודבריו צריך ביאור דמה נ"מ אם היניקה מועטת או מרובה הא ילפי' מקרא דאדמתך עד שיהו כל הגידולים מאדמתך ואם יניקה מרשות אחרים מקרי אדמתך כיון שיש לו רשות מה לי אם כל האילן ברשות אחרים ואם יניקה לא מקרי אדמתך א"כ אפי' יניקה מועטת לא יביא ובאמת דברי הראב"ד מוכרחים דהתנן האריסין והחכירין והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנא' ראשית בכורי אדמתך והרי אריסין וחכירין היניקה ברשות ואפ"ה לא מקרי אדמתך וע"כ משום ששם כל עיקר האילן עומד ברשות אחרים ואין לומר דבאמת יניקה ברשות מקרי אדמתך אלא דאם האילן עצמו עומד ברשות אחרים ממעטי מטעם אחר דלא מצי למימר האדמה אשר נתת לי וכן אם יונק שלא ברשות דהא במתני' קתני גבי אריסין וחכורות ג"כ מטעם אדמתך כמו ברישא המבריך בתוך של חברו ועוד דמטעם האדמה אשר נתת לי לא ממעט אלא מקריאה ולא מהבאה ועי' בב"ב פ"א א', ונראה דביאור הענין דבאמת יניקה מרשות אחר אין בזה חסרון של אדמתך דאדמתך לא קאי רק אגוף מקום של האילן ולא על היניקה אלא דאם יונק שלא ברשות ויש בזה איסור גזלה א"כ עצם הנטיעה ברשותו ג"כ אין לו רשות לזה וא"כ אין זה אדמתך שאין לו זכות באדמה זו לנטוע כן ולכן גם מקום האילן לא נחשב אדמתך אבל אם נטל רשות מחברו א"כ אין כאן איסור ויש לו זכות לנטוע כאן ולכן לא חיישי' מה שהנטיעה יונקת מרשות אחרת דעיקרה יונקת משלו אבל גבי קונה אילן א' או גבי אריסין וחכורות שגוף הקרקע שהאילן נטוע בו אינו שלו בודאי אין זה אדמתך אפי' ברשות כיון שהאדמה שתחת האילן אינו שלו וזו כוונת הראב"ד מש"כ שיניקת ההברכה מועטת ר"ל ולכן חשבי' לי' אדמתך דאין אנו חוששין בהיניקה רק במקום גוף האילן אלא דהיכא שהוא שלא ברשות א"כ גם מקום גוף האילן אינו שלו לזה ולכן לא קרינן לי' אדמתך, ובאמת זהו מחלוקת האמוראים בירו' ריש ביכורים דר' יוסי ס"ל דדוקא שנתנו לו רשות לעולם ולא לשעה דס"ל דגם מקום היניקה צריך שיהא שלו ממש ולכן אם אין לו לעולם רק לזמן הו"ל רק קנין פירות ולא מקרי אדמתך (ואפי' מ"ד קנין פירות כקנין הגוף דמי כבר חילקו התו' בב"ב כ"ז א' והר"ש בפ"ק דביכורים מ"ו דכאן גרע ע"ש) אבל לר' יוסי דס"ל דגם רשות לשעה מהני והביא ראי' מר' יוחנן דאמר דטעם שאינו מביא הוא משום דהו"ל גזלן ס"ל כסברת הראב"ד הנ"ל דלא איכפת לן ביניקה ובלבד שמקום האילן יהי' לו רשות לנטוע כן ולא יהי' בזה גזלה שאל"כ מקום האילן אינו אדמתך, וזהו מחלוקת רש"י ור"ח בב"ב כ"ו ב' דרש"י ס"ל דהא דאמר עולא גזלן הוא ואין מביא בכורים לא משום דאסור לעשות כן דודאי מותר לעשות כן ומ"מ כיון שיונק מקרקע אחר אין כל הגידולין מאדמתך ואין יכול להביא ביכורים והא דמסיק ר' יוחנן שמביא שע"מ כן הנחיל יהושע לישראל את הארץ היינו שהקנו לו זכות בקרקע חברו לעולם לענין השרשים ולכן מקרי אדמתך וכמש"כ הראשונים שם וכ"ז כמ"ד בירו' דרשות לשעה לא מהני אבל ר"ח אזיל כמ"ד בירו' דרשות לשעה מהני ואין החסרון אלא משום יונק בגזלה וא"כ אין גוף הקרקע שלו לענין זה ומפרש שאסור ליטע תוך ט"ז אמה ולכן אחר שתיקן יהושע שמותר ליטע תוך ט"ז אמה שוב אין כאן חסרון של אדמתך אף שלא הקנו לו בקרקע חברו כלום וכסברת הראב"ד הנ"ל ולכן רבנו והראב"ד שפסקו כמ"ד בירו' שגם רשות לשעה מהני ואזלי בשיטת הר"ח הנ"ל וכמש"כ לעיל בבה"ל בה"י ולכן לא חיישי' ליניקה שיונק מרשות חברו אם הוא ברשות. ולפ"ז יש לדון במש"כ במשנה ראשונה ותוס' אנשי שם בפ"ק דבכורים מ"ו (הבאנו בד"א לעיל הי"א) דמש"כ רבנו דאם הבריך ברשות מביא לא קאי אלא אנוטע בתוך שלו והבריך לתוך של חברו אבל אם נטע בתוך של חברו והבריך בתוך שלו אינו מביא אפי' ברשות עפ"ד הראב"ד הנ"ל כיון שעיקר האילן ברשות חברו, ולפ"מ שביארנו דברי הראב"ד נראה שאם יביא בכורים מהפירות שגדלו בתוך ההברכה שברשותו שפיר מביא ביכורים כיון שמקום האילן הזה שלו ומה שיונק מרשות חברו לא איכפת לן ואף שיש שם יניקה גדולה כיון שיש לו רשות לזה דאין תלוי ביניקה גדולה או קטנה אלא אם מקום האילן שהפירות שם הוא שלו ויש לו רשות לנטוע שם אילן זה הרי זה אדמתך:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 525 אורחים