הודעהעל ידי הוה אמינא » ה' פברואר 16, 2017 9:39 pm
הב"ד שלכם ודאי יודעים טוב ממני את סימן ק"ד, איך סדר הפרעון של כמה בעלי חובות, אם הגביה מקרקעות ואם ממטלטלין ואם ממעות, ואת דברי הפוסקים שרק בקרקעות יש קדימה לפי השיעבוד, וגם במטלטלין ששיעבד בשטר חוב, אבל בפרעון סתם דהיינו ממטלטלין ומעות שלא שיעבד, או שקנה והרוויח אח"כ ולא כתב דאקני, מחלקים את הפרעון שווה בין כל המלווים.
וודאי גם יודעים טוב ממני את מחלוקת הפוסקים הראשונים האם החלוקה שווה היא לפי גובה החוב או שווה ממש בלי קשר לגובה החוב.
כך או כך - זה זכות ממון של המלווה לקבל מהלווה, ואיך יתכן לתת לאחד יותר ממה שמגיע לו על פי הדין על חשבון המלוה השני שמגיע לו על פי דין ומוציאין ממנו. ולא אישתמיט שום פוסק שם להעדיף מלווה עני על מלווה עשיר ולחלק דעד כאן לא אמרו אלא כששווים המלווים, או כולם עניים או כולם עשירים, אבל כשאינם שווים מחלקים באופן שונה. הלא דבר הוא.
ורק לגבי אם נפרע כבר, בדיעבד אין מוציאין ממנו, אם תפס המלווה בעצמו יותר מכפי חלקו. אבל אם תפסו בשבילו שליח או בי"ד, מוציאים מהם ומחלקים לפי חלקיהם. הרי שבי"ד אינם יכולים להגבות יותר מכפי חלקו של כל מלווה ומלווה.
ופשוט שכל זה רק בהלוואה שחל ע"ז שיעבוד ודיני גביה, אבל שאר החובות, אם פועל ואם מחמת מכירה או נזק או תשלומי גזל וכו', לגבם לא נאמרו סדרי הגביה של סימן ק"ד ואין להביא ראיה משם לכאן.