נשאלתי:
הרוצה להוציא אוכל קפוא מהמקפיא, וצריך לבוררו מתוך אוכלים רבים המונחים בו (שזה אופן המותר: אוכל מתוך פסולת),
ע"מ להניחו שיפשיר עד הסעודה הקרובה.
האם זה ייחשב כבורר ע"מ לאכול לאחר זמן, וממילא לא הותרה ברירה בכך, אלא לאלתר,
או שמא 'לאלתר' היינו סמוך ממש לאכילה, וכל שיש בין הברירה לסעודה זמן רב, אינו 'לאלתר'.
השבתי על אתר, שכל 'לאלתר' זהו הזמן הנדרש להכנה לסעודה, ואין נ"מ שיעור הזמן הנצרך לכך, (וכמו מכין לסעודה של מאה איש ושל איש אחד, אינו אותו שיעור זמן, אבל בתרוייהו חשיב לאלתר).
והראוני שבאורחות שבת, הביא מהגריש"א ומהגרנ"ק שאסור, ואינו חשוב לאלתר. אך הגרשז"א אמר (שש"כ) שזה לאלתר.
ובעניי, סברת הגריש"א והגרנ"ק (אם הם אמרו זאת) איננה מובנת. וכי איך יעשה ע"מ להכשיר האוכל הקפוא לאכילת הסעודה הקרובה?
ולא הביאו בספר הנ"ל שום ראיה להצדיק סברא זו. ובפשוטו אדרבא ואדרבא, גדר 'לאלתר' היינו לא לאכילת אחר זמן, אלא לאכילת עכשיו,
וכל שבורר ע"מ להכין את המאכל הנברר, כמה שלוקח זמן הכנה, הן בעשייתו בגופו הן במה שמפשיר מעצמו, זהו לאלתר כבר בברירה.
מה דעת חכמי הפורום בזה על התמיהה.