אדם שיש בידו כמות אדירה של חמץ ורוצה לבערם בשריפת חמץ ולקיים בכל מאודך וכמו''כ אינו מסתמך על מכירת חמץ לאכול מזה לאחר הפסח האם עדיף למכור במכירת חמץ משום בל תשחית [כיון שיש דרך למכור ממילא הוי בל תשחית] או משום שאין כדאי להדר בדין של בכל מאודך בשעה שיש כאלו המסתמכים על המכירה ויוכלו להנות מזה לאחר הפסח או שאין זה שיקול ואדרבה יקיים בכל מאודך.
הנידון הוא במקום שאין יכול כבר ליתן במתנה גמורה את החמץ לאף אדם וכגון ארבעה עשר שחרית וכל כה''ג.
נא להימנע מלכתוב סברות בלתי מבוססות.