פלתי כתב:לא שכחתי המשנה. שם על כרחך יעבור על איסור גזל, ולהכי לא עבדינן ליה תקנה.
קראקובער כתב:אדרבה יפרוש אותו גם משום גזל.
קראקובער כתב:כתבת שעל כרחך יעבר על איסור גזל והרי אם הבעל הבית יסמן
שמדובר בכרם רבעי הגנב לא יקח כל עיקר ולא יכשל בגזל.
([size=85]לא עומד כעת בסוגיה אבל ככה זה נראה.
קראקובער כתב:איך הוא יפדה אם זה לא שלו?!
פלתי כתב:קראקובער כתב:איך הוא יפדה אם זה לא שלו?!
ע"י יאוש ושינוי השם או שינוי רשות.
אבל כל זה אינו אלא לפלפולא בעלמא, דבאמת רשב"ג אמר הלעיטהו אף בערלה ממש.
אבל באמת לדבריך, שאתה סבור שאומרים הלעיטהו לרשע בכל גוונא. האם באמת אתה סבור שאין מצוות תוכחה בעולם? האם מי שבא לעשות עבירה אין אנו מצווים להפרישו מאיסור? הרי אמרינן הוכח תוכיח אפילו מאה פעמים.
כפי הנראה החילוק הוא דרשב"ג ס"ל דמי שעובר בשאט נפש על איסור גזל, אין טעם להוכיחו על איסור ערלה, כיון שאיסור גזל הוא חמור יותר ומסתמא אדם כזה יבוא לאכול גם ערלה. אבל היכא דיש צד שישמע לו, בודאי מצוה להוכיחו ולמונעו מעבירה.
קראקובער כתב:כתבת שעל כרחך יעבר על איסור גזל והרי אם הבעל הבית יסמן
שמדובר בכרם רבעי הגנב לא יקח כל עיקר ולא יכשל בגזל.
דרומי כתב:לפום ריהטא זה דומה לסוגייא של אומרים לאדם חטא כדי שיזכה חבירך, שלחלק מהפוסקים יש לאדם לעבור עבירה קלה כדי לזכות חבירו מעבירה חמורה, ובפרט בנידון דידן שהוא שב ואל תעשה בלבד, ומה גם שמקיים בזה מצות כיבוד אב כפשוט - כל זה אפילו אם לא היתה האפשרות הפשוטה המובאת בפוסקים לכוון לצאת י"ח בשמיעת ויבוא עמלק בבוקר פורים ותו לא מידי
ולהעיר משאלה אחרת שהיא באמת קשה, מי שהפעיל קומקום חשמלי בשבת האם מותר לחבירו לבוא ולכבות את הקומקום לפני שהמים רתחו. והאריך בזה בספר מאור השבת ח"ד
סגי נהור כתב:קראקובער כתב:כתבת שעל כרחך יעבר על איסור גזל והרי אם הבעל הבית יסמן
שמדובר בכרם רבעי הגנב לא יקח כל עיקר ולא יכשל בגזל.
צריך לזכור שבסוגיא של הלעיטהו מדובר במצב שכל הצורך להפרישו מאיסור כרם רבעי הוא מצד הגזל. כלומר, אדם שאינו גזלן אינו זקוק להפרשה כי לא יאכל ממה שאינו שלו, ורק זה שגוזל נזקק להפרשה. ועל זה אומרים אין אנו אחראין לרמאים, שאין זה מתפקידנו למנוע איסור אכילה מזה שכל המאכל בא לידו ע"י איסור (בלשון הרמב"ם בפיה"מ: אין לנו לעשות תקנה לגזלן שלא יבוא לידי מכשול, לפי שעוון הגזלנות יותר גדול).
ובכל אופן ביישוב הסתירה בין דין הלעיטהו לחיוב התוכחה עסקו רבים, עד שהחות יאיר כתב על כך "ומי שיעלה ארוכה למחלתי בזה רופא אומן יקרא", ואין צריך לומר שא"א לדחות בקלות את כל חיוב התוכחה לרשעים מדין הלעיטהו, כאילו לא ישבו גדולי הפוסקים על מדוכה זו.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 316 אורחים