ידועה שיטתו של רב האי גאון שפת הבאה בכיסנין היא פת שבני אדם 'כוססין' אותה. מקובל שהכוונה לאכילת דברים 'קשים'.
מה פירוש המילה כסיסה?
רש"י ביומא פא אומר שכסיסה היא אכילה שלא כדרך. וביחס לבליעה כתב: בליעה ללא כסיסה.
וע"ע במשנה נדרים ו,י - 'לכוס חיים'.
האם ישנן עוד מקורות להוכיח שכסיסה היא אכילת דבר קשה, ומדוע היא נקראת כסיסה ולא אכילה רגילה?
אצלנו בעברית אומרים 'כסיסת צפרניים', וייתכן שהכוונה היא שיש צורך להשתמש בשיניים הקדמיות לצורך זו, וא"כ פירוש המילה כסיסה היא 'לחתוך', בניגוד למאכלים 'רכים' שאין צורך עקרוני בשימוש בשינים הקדמיות על מנת לחתוך את המאכל.
אשמח אם למישהו יש מקורות וכיווני מחשבה בעניין