מעשה א':
ביתי הקטנה אמרה לי "אבא תפתח את הפה ותעצום עיניים". "אבל מה אברך"? "בורא מיני מזונות"! השאלה האם כשאני אינני יודע מה היא הולכת להכניס לפי אני יכול לברך? מלבד העניין והמצוה להחזיק את האוכל בעצמי, היה ניתן לומר שכיון שזה "תלוי בדעת אחרים" אי אפשר לברך וכמו שכתב המשנה ברורה בסימן ר"ו סקי"ט, ושם מדובר כשהאוכל לא לפניו לא מועיל הברכה אפילו כשכיון, ובמקרה דנן כשהאוכל נסתר מעיני בכוונה, האם ניתן לברך.
מעשה ב':
מנהג נפוץ אצל ילדים שכשהם רואים חבר עם חטיף הם מבקשים להתכבד, ופעמים הבקשה נתקלת בסירוב, מה עושים ילדים 'חכמים'? הם מברכים בחטף שהכל נהיה בדברו.. נו נו..., ואז בעל הממתק 'נכנע' והם זוכים להתכבד ממנעמיו.
השאלה היא האם הילד צריך להביא למברך בכדי שלא להכשילו בברכה לבטלה, שאלה נוספת היא האם מותר להביא לו, כי הרי אם נאמר שהברכה לא עלתה לו כמו שכתבתי כי זה "תלוי בדעת אחרים" (וכאן יותר ניתן לומר סברא זו כי הרי כבר ראינו שהלה סירב פעם אחת) נמצא שאסור להביא לו דהרי הוא יכשל באיסור ליהנות העולם הזה בלא ברכה ?