משחק הקפלה בשבת, ועוד

[אש משמים]

זה לא מחלוקת ראב"ד וסמ"ג ?
גבורה ואומנות אין הגדר ברור בו ואדרבה אשמח לברר העניין.

[גביר]

לפעמים הילדים שיחיו מעמידים כסאות ופורשים עליהם סדינים ושמיכות, לכאורה זהו אהל ואסור לפרק אותו בשב"ק, דבר המכביד כמובן על ההתנהלות, בייחוד בשעת סעודה שלישית [בדרך כלל הדברים נעשים בצהריים ואחר הצהריים], לעת עתה אמרתי להם שלא לעשות כך, ואם כבר הקטנים שיחיו שאינם בני חינוך עשו שלא לפרק, עם כל הקושי שבכך, אשמח לדעת חו"ר אתרא קדישא הדין.

בפשטות זו בעיה גדולה אך יש שרצו להתיר מחמת זה שאין שימוש של משחק נחשב שימוש וכן יש לדון מדין אין אדם אוסר של חבירו. ודוחק.

מה הקשר?!
וכי אם אדם אחר בנה אוהל מרכושך בניגוד לרצונך - יהיה מותר לך לסתור את האוהל בשבת?!

להמחשה הוספתי כאן תמונה [מיום חול]

[קו ירוק]

אם נניח שזה נקרא אהל ארעי (אף על שבעצמותו אינו מחזיק מעמד), זה לא משום שזה 'קפלה', שהרי כך הוא בכל משחק אחר, כיו"ב ושאינו כיו"ב.
כך שהנושא הוא לא משחק ה'קפלה' עצמו בשבת, שמותר לכל הדעות, אלא עשיית אהל בכה"ג, מכל מוצר שהוא. השימוש בקפלה לצורך בניית אהל אינו מעיקרי המשחק.

[ביקורת תהיה]

האם סטנדר רחב ד'? אפי' אי תימא שהלוח עליו מניחים את הסידור רחב ד', הלא הרגליים לכל אורכם אינם רחבים ד'.

לשיטת רש"י בפרק הזורק לגבי עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה, יתכן כי סטנדר הרי הוא מחיצה המפסקת, אולם להלכה נקטינן (שו"ע הרב סימן שמה סעיף ג) כי עמוד שאין בעיקרו ארבעה אין הוא רשות לעצמו רק אם יש בעובי עיקרו שלשה על שלשה.

[מלבב]

פלא על הספרים שדנו במשחקים משום בנין ולא משום אהל.

[פרנקל תאומים]

האם סטנדר רחב ד'? אפי' אי תימא שהלוח עליו מניחים את הסידור רחב ד', הלא הרגליים לכל אורכם אינם רחבים ד'.

לשיטת רש"י בפרק הזורק לגבי עמוד גבוה עשרה ורחב ארבעה ואין בעיקרו ארבעה, יתכן כי סטנדר הרי הוא מחיצה המפסקת, אולם להלכה נקטינן (שו"ע הרב סימן שמה סעיף ג) כי עמוד שאין בעיקרו ארבעה אין הוא רשות לעצמו רק אם יש בעובי עיקרו שלשה על שלשה.

יש"כ גדול.
באמת היה תמוה בעיניי מדוע עוד אף אחד לא התייחס לשאלתי זאת. אם כי גם לגבי הטענות האחרות שכתבתי, אינני מקבל את תשובותיו של ידידינו הרב אש, ולענ"ד ממ"נ פשוט וברור שלדעת המשנ"ב[סימן ק"ב] סטנדר לא חוצץ בפני המתפלל. משום שאינו דבר קבוע, ובנוסף, גם אינו חוצץ בפני עיניי המתפלל. ועוד, כדבריך, שאין בעיקרו ארבעה ואף לא שלושה על שלושה, ורק הלוח שלו רחב ד'.
ודברי מרן בעל 'חוט השני' שליט"א שהובאו כנראה קאי על מי שרוצה לסמוך להקל בזה דלא המשנ"ב.