האם הי' פייס לשריפת פרה אדומה

[ממרומי היער]

מי היה הכהן שזכה לשרוף את הפרה האדומה?
האם היה פיס או מכיון שזה עבודה בחוץ לא היה פיס?

[מעט דבש]

פירוש המשנה לרמב"ם מסכת פרה פרק ג משנה ז

אמרו אישי כהן גדול הוא ספור מה שהיה נעשה תמיד, לפי שכהן גדול הוא שהיה שורפה ואף על פי שהיא כשרה בהדיוט.

[אבןטובה]

בוקר טוב
הלא התוס' ישנים יומא ב. ד"ה מפרישין כ' דאע"ג דשחיטת פרה כשרה בכהן הדיוט היו עושין אותה כהנים גדולים וזה היה כבודם

[בקרו טלה]

[במאמר המוסגר שאף כה"ג היה עובדה בד' בגדים
תוספתא מסכת פרה פרק ד [והובא בספרי ועוד בפר' חוקת]
ד. מצותה בארבעה בגדי לבן של כהן הדיוט. עשאה בבגדי זהב ובבגדי חול פסולה. שאלו תלמידיו את רבי יוחנן בן זכאי פרה במה נעשית, אמר להם בבגדי זהב, אמרו לו למדתנו בבגדי לבן, אמר להם יפה אמרתם, אם מעשה שעשו ידי וראו עיני שכחתי, ששמעו אזני על אחת כמה וכמה. ולא שלא היה יודע, אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים. ויש אומרים הלל הזקן שאלו, לא שלא היה יודע אלא שהיה מבקש לזרז את התלמידים. שהיה ר' יהושע אומר השונה ואינו עמל כאיש שזורע ואינו קוצר. הלומד תורה ומשכחה דומה לאשה שיולדת וקוברת. ר"ע אומר זמר בה תדירא זמר]

[דרומי]

הרמב"ם בספרו היד לא הזכיר כלל את העובדה שדוקא כה"ג שורף את הפרה, וכתב להדיא שאף כהן הדיוט כשר (הל' פרה אדומה פ"א הי"א).

ובאמת פלא קצת שלא ביאר כיצד בוחרים איזה כהן יהיה.

עכ"פ הרמב"ם גם לא הזכיר שהיה פייס לזה וכנראה שלא היה פייס אלא שהיו בוחרים כהן חשוב ע"פ דעת בי"ד.

[דרומי]

וראה גם בדבריו שם פ"ג ה"ב: "וסומכין הזקנים ידיהם על הכהן ואומרים לו טבול אחת, ואם היה כהן גדול אומרים לו אישי כה"ג טבול אחת".

[דרומי]

ואגב, יש לעיין גם לגבי האיש עתי - שהיה לוקח השעיר לעזאזאל - איך נבחר. עיין ברמב"ם הל' עבודת יוהכ"פ פ"ג ה"ז שלא כתב כיצד בוחרים אותו.