השותה כמה וכמה כוסות מתי יברך ברכה אחרונה

[עובדיה חן]

מאחר ויש ספק על זמן ברכה אחרונה העצה היעוצה שיברך על כוס אחת ויכוון רק על זה ואח"כ יברך בורא נפשות וכך יעשה בכל כוס וכוס ובזה יצא מכלל ספק לחיים טובים ולשלום.

[אוצר החכמה]

יצא מכלל ספק ברכה אחרונה ונכנס בכלל ספק ברכה שאינה צריכה.

[עובדיה חן]

למה הוא מכוון לא להציא רק כוס שלפניו ולא שלאחר זמן.

[עזריאל ברגר]

למה הוא מכוון לא להציא רק כוס שלפניו ולא שלאחר זמן.

והכוונה הזאת יוצרת ברכה שלא היה בה צורך בלעדיה, או בקיצור "ברכה שאינה צריכה".

[יאיר]

"אמימר ומר זוטרא ורב אשי הוו יתבי בסעודה וקאי עלייהו רב אחא בריה דרבא אמימר בריך על כל כסא וכסא ומר זוטרא בריך אכסא קמא ואכסא בתרא רב אשי בריך אכסא קמא ותו לא בריך אמר להו רב אחא בר רבא אנן כמאן נעביד אמימר אמר נמלך אנא מר זוטרא אמר אנא דעבדי כתלמידי דרב ורב אשי אמר לית הילכתא כתלמידי דרב"

[שמואל דוד]

העתקתי מאתר דין

אדם שאוכל ועבר שיעור עיכול מאכילתו חייב לברך פעם נוספת כשימשיך לאכול, ושיעור עיכול בשתייה הוא קצר מאוד, יש אומרים 12 דק’ ויש אומרים חצי שעה, וכך ידוע מהבן איש חי, ואם כן יש לדון במי ששתה וכעבור שעה רוצה לשתות שנית אם חייב בברכה ראשונה.

להלכה, המגן אברהם הובא במשנה ברורה סי’ קפד ס”ק יז סובר שחייבים לברך פעם נוספת, אולם הרבה אחרונים חולקים עליו בזה, וכן עיקר שאין חיוב לברך שנית כיון שהיתה דעתו מתחילה כך לנהוג. וע”ע מש”כ בזה בס’ ציץ אליעזר חי”ב סי’ א. אולם, בשו”ת מנחת יצחק ח”ה סי’ קב העיר, שמנהג זה אינו ראוי, כי אף שאכן לא חייבים לברך שנית ברכה ראשונה, מכל מקום מפסידים על ידי כך ברכה אחרונה, שכן כיון שעבר שיעור עיכול, הברכה שיברך בסוף לא תעלה לו לשתייה הראשונה, ולכן עדיף לדעתו לברך ברכה אחרונה אחרי כל שתייה וממילא לברך ברכה ראשונה אחר כך.

שיטה מחודשת יש בזה להגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל, והובא בספרו יחוה דעת בכמה מקומות, ראה ח”ו סי’ יא, שאף שהוא מברך ברכה אחרונה על הכוס הקודמת הוא אינו מברך ברכה ראשונה על הכוס הבאה, כיון שלא הסיח דעתו מהשתייה בכך שבירך ברכה אחרונה, וכל רצונו לא היה אלא לברך בתוך שיעור עיכול.

[עובדיה חן]

למה הוא מכוון לא להציא רק כוס שלפניו ולא שלאחר זמן.

והכוונה הזאת יוצרת ברכה שלא היה בה צורך בלעדיה, או בקיצור "ברכה שאינה צריכה".

במקום שיש ספק וע"י ברכה אחרונה פושט את הספק זה לא נחשב ברכה שאינה צריכה. כמו המברך שהכל לפני הסעודה בדבר שיש בו ספק ברכה בסעודה.

[יאיר]

לזכרוני, לא לפי כל הדיעות.

[אליעזר בלוי]

לא יודע אם שייך
אך יש בהליכות שלמה כמדומני על שבועות
שיש לעשות ברכה ראשונה ואחרונה על כל כוס ששותה בליל שבועות

[אוצר החכמה]

העתקתי מאתר דין

אדם שאוכל ועבר שיעור עיכול מאכילתו חייב לברך פעם נוספת כשימשיך לאכול, ושיעור עיכול בשתייה הוא קצר מאוד, יש אומרים 12 דק’ ויש אומרים חצי שעה, וכך ידוע מהבן איש חי, ואם כן יש לדון במי ששתה וכעבור שעה רוצה לשתות שנית אם חייב בברכה ראשונה.

להלכה, המגן אברהם הובא במשנה ברורה סי’ קפד ס”ק יז סובר שחייבים לברך פעם נוספת, אולם הרבה אחרונים חולקים עליו בזה, וכן עיקר שאין חיוב לברך שנית כיון שהיתה דעתו מתחילה כך לנהוג. וע”ע מש”כ בזה בס’ ציץ אליעזר חי”ב סי’ א. אולם, בשו”ת מנחת יצחק ח”ה סי’ קב העיר, שמנהג זה אינו ראוי, כי אף שאכן לא חייבים לברך שנית ברכה ראשונה, מכל מקום מפסידים על ידי כך ברכה אחרונה, שכן כיון שעבר שיעור עיכול, הברכה שיברך בסוף לא תעלה לו לשתייה הראשונה, ולכן עדיף לדעתו לברך ברכה אחרונה אחרי כל שתייה וממילא לברך ברכה ראשונה אחר כך.

שיטה מחודשת יש בזה להגאון רבי עובדיה יוסף זצ”ל, והובא בספרו יחוה דעת בכמה מקומות, ראה ח”ו סי’ יא, שאף שהוא מברך ברכה אחרונה על הכוס הקודמת הוא אינו מברך ברכה ראשונה על הכוס הבאה, כיון שלא הסיח דעתו מהשתייה בכך שבירך ברכה אחרונה, וכל רצונו לא היה אלא לברך בתוך שיעור עיכול.

העצה לברך מייד היא עצה טובה אבל אינה מצריכה את הרעיון של לכוון מראש רק על הראשון. (שבזה יש בעייה שאם בסוף לא בירך ברכה אחרונה או ששתה בזמן קרוב הרי חייב בברכה שאינה צריכה.
אין לי את הספר של הרב עובדיה יוסף אולי תבאר מה הוא מסביר על ההבדל בין זה לבין הדין המפורש להיפך לגבי כוס של ברכת המזון.

[שמואל דוד]

אין לי ספר יחוה דעת, סליחה

[עובדיה חן]

אין לחברי האוצר את הספר יחווה דעת באוצר?