אוצר החכמה כתב:לא הבנתי על איזה תקופה בחיי משה מדובר. ובכלל איפה כתוב שמשה השפיל את עצמו בפועל. הלא היה מלך ומסתמא לא טעה בהא כשאול. לגבי מרים ואהרן התבטאה ענוותו שלא הקפיד על תוכחתם הלא מוצדקת, (וכן לגבי דתן ואבירם שסבר שהוא לטובת העניין ומחמת שהיה עניו לא הקפיד ) אבל איפה שמענו שסתם כך התנהג בשפלות כלפי אחרים?
סגי נהור כתב:ראה כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =56&hilite שמבואר איפכא - שמשה היה עניו אפילו בפני אומות העולם, כפשט הלשון "מכל האדם" (ולא כמו שפירש כאן, ש"מכל האדם" היינו שבסיבת אומות העולם נודעה לנו ענוותנותו).
מכון חכמי ספרד כתב:סגי נהור כתב:ראה כאן: http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... =56&hilite שמבואר איפכא - שמשה היה עניו אפילו בפני אומות העולם, כפשט הלשון "מכל האדם" (ולא כמו שפירש כאן, ש"מכל האדם" היינו שבסיבת אומות העולם נודעה לנו ענוותנותו).
לא הבנתי מדבריו כדבריך.
בעל התניא מתחיל לדבר על האר"י שהיה מנשמת משה, ומשום הענוה היתה לאר"י שמחה.
לבסוף מדבר מה יש להתנשאות על אוה"ע, אך לא מבואר שם שמשה התנהג כן מולם.
מכון חכמי ספרד כתב:לגבי הנהגת הרב הפרד"ס, היכן היא מופיעה, באות היא לעולם?
מכון חכמי ספרד כתב:זה החידוש שהתפרסם לבסוף:
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 177 אורחים