ילמדוני חו"ר הפורום.
בחו"מ ס"ס יד פסק הרמ"א התובע צריך לילך אחר הנתבע.
ובתהד"ש כסי' ס"ד כתב שזו הלכה רווחת בישראל. ולא כתב טעם.
והגר"א מציין לב"מ מו: דכתי' מי בעל דברים יגש אליהם - כלומר אל הנתבעים.
וראה תשוה"נ לר"מ שטרנבוך כרך ג' תלז.
מה המקור מדינא דגמ' או שזו רק הסכמת ישראל בכל מקום מעולם?