נכנס דוא"ל: מהו להתפלל בחוץ על השדה?
ת. בברכות לד: חציף עלי מאן דמצלי בבקתא ובתוס' וא"ת והכתיב ויצא יצחק לשוח בשדה י"ל דהתם מיירי בהר המוריה וכו'.
בביאור ד' התוס' יש שכ' כיון שהוא מקום המקדש והוא מקום כפרה אע"ג דהוא מקום פרוץ איכא אימת שכינה דאין זה כי אם בית אלקים ומותר להתפלל שם.
והב"ח סי' צ כ' דל"ה מקום פרוץ אע"פ שנקראת שדה מ"מ היה מוקף מחיצות ובט"ז שם סק"ב. ולפ"ז מותר להתפלל מקום מוקף מחיצות אע"פ שאינו מקורה. אבל המג"א ציין לזהר פ' בשלח דמשמע דוקא בית מקורה בעינן. ועי' ס' בתי כהונה ח"א סי' יז שמנהג ישראל בכל תפוצות להתפלל בעזרת ביהכ"נ שאינו מקורה ע"ש. עוד העירו דבוהר פ' בא משמע דלא היה מתפלל יצחק אצל הר המוריה אלא אצל מערת המכפלה. וע"ע בזה בס' אחי וראש דרוש ז.
עו"כ הב"ח לשוח הוא לשון בין השיחים שהיה מתפלל בין אילנות. ולפ"ז כ' בספר נוה שלום דמותר להתפלל בגנות ופרדסים, ועי' מגילה כו. דהיו מתפללין בתעניות ומעמדות ברחוב. ובגליוני הגר"ש שולזינגר מו"ק פ"ג מ"ז כ' דהואיל ומיוחד לכך מתפללין בו ע"ש. וכן נראה מת' ח"ס אבה"ע ח"א סי' צח שכתב: ומתפללים עתה רוב אורחים בחצר ביהכ"נ וה"ל מקום קבוע להתפלל שם וכו' ע"ש.