רמב"ם ממרים ב-ח: וכל בית דין שהתיר שני דברים אל ימהר להתיר דבר שלישי.
ומקור דבריו בגמ' ע"ז לז. אמר לו: א"כ, קרו לן בית דינא שריא, דתנן: העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על אייל קמצא דכן, ועל משקה בית מטבחיא דכן, ועל דיקרב למיתא מסאב, וקרו ליה יוסף שריא וכו', עי"ש כל הסוג'.
והנה בסוגיא עצמה מבו', שהבעיה של "בית דינא שריא" אינה נמצאת רק בב"ד, ולא רק כלפי תקנות חכמים, אלא גם בפסיקת הלכה ע"י החכם, שאם הוא מתיר 3 פעמים, קרו ליה יוסף שריא.
אלא שהרמב"ם הוסיף והגדיר "אל ימהר", ומשמע דבמתינות אפשר. אבל בגמ' לכאו' לא משמע כן, דהרי ר' יהודה נשיאה לא רצה להתיר את הפת כלל.
ומאידך, מבו' ברמב"ם שיש כאן הלכה, שאין ראוי לעשות כך, ואי"ז קריאת שם בעלמא.
ואני לא שמעתי מעוררים כן על רבנים הנחשבים "מקילים", שאין ראוי להתיר 3 דברים.
וגם לא ידעתי האם מצרפים את כל החיים, או עד שנשתקעו ההיתרים הראשונים, וכו'.