שאלות בהל' עירוב תבשילין

[עושה חדשות]

דברים שלא מצאתי מפורשים, לפו"ר.

א. מה הדין כשמניח תבשיל שאינו ראוי להיאכל ביו"ט, אבל יהיה ראוי להיאכל בשבת?

ב. האם אפשר להשתמש באותו תבשיל לעירוב תבשילין וחצירות יחד?

ג. מה באמת גדר הזיכוי של עירוב תבשילין לכל הדרים בעיר הזאת, קנין גמור או לאו?

ד. מי שמתכנן בודאות לאכול את העירוב לפני שבת (אחרי כל המלאכות) או רק במוצ"ש, זה לעיכובא?

ה. האם מישהו מוכן לסרוק לי את מכתבו של הגרמ"ש אויערבאך שליט"א הנד' בסו"ס עירוב תבשילין הערוך?


(לגבי שאלה ג', כידוע הגרי"ז העיר בזה לגבי עירוב חצירות שאין זה קנין גמור בכלל אלא רק "זיכוי בשיעור הנצרך לעירוב", השאלה היא האם כך זה ג"כ לגבי עירוב תבשילין. ויש בזה נפק"מ גם לשאלה ב. אמנם הרב בלוי מצטט באיזהו מקומן מספר מזוקק שבעתיים בשם בעל השלמן, דבעי' הקנאה של עירוב תבשילין במתנה ע"מ להחזיר).

[קרוב קרוב]

א. זיל בתר טעמא , ולטעם שנפסק ברמ"א כדי שיתחיל בהכנתו לשבת הרי התחיל בהכנה לשבת

ד. מבואר בגמרא ביצה יז: "אם רצה לאכול את עירובו הרשות בידו" וקשה לחלק שרק באופן שלא היה בדעתו מראש לאכול

[מיכאל1]

ב. האם אפשר להשתמש באותו תבשיל לעירוב תבשילין וחצירות יחד?

[/size]

דיברתי על זה עם הרב ירט פעם, והוא אמר לי שיש גאון יעקב שאומר שאפשר, כמדומה שהוא היה בדף פ,א, אך כעת ברפרוף לא מצאתי.
אחזור ואשאל בלי נדר.

[מיכאל1]

הגאון יעקב עירובין פ א אומר שאפשר, מצו"ב.
וע"ע בבאר משה שטרן ח"ה סי' ק"ה שדן בזה בארוכה.

[עושה חדשות]

הרב קרוב קרוב, יש"כ.
צריך להגדיר היטב את ענין העירוב, ראה לדוג' בביאוה"ל שמחלק בין עירוב אחד לשני ימים טובים חלוקים, או יו"ט ראשון ואחרון של אותו חג. ואי ניזיל בתר טעמא, הרי הכל תלוי בשבתות ולא ביו"ט. ויש שהביאו מלש' פסקי הריא"ז לגבי אם העירוב מחוץ לתחום, שצריך שיהיה בתוך תחומו בין ביו"ט ובין בשבת. (אבל לענ"ד אפשר לדחות הדיוק בקל). עוד הערה, אי ניזיל בתר טעמא יוצא שיכול לעשות עירוב גם בדבר שעוד לא התבשל כלל, כגון הונח על הפלטה ובמשך הזמן יתבשל עד שבשבת עצמה כבר יהיה מבושל. וזה נשמע רחוק יותר כי חסר את עצם העירוב ואינו רק חיסרון צדדי. וכן, אם מסופק היכן יהיה בשבת, ומניח ב' עירובין בב' התחומין האפשריים, אם אזלי' בתר טעמא גם זה יעזור. ובכלל הרי צריך 'עירוב', ומי שהתחיל להכין מעיו"ט לשבת זה עדיין לא מתיר לו אא"כ עביד הנחת עירוב, ואפילו האמירה מעכבת, וא"כ אולי יש מקום לשאלה.

הרב מיכאל, יש"כ.
מעניין מה הרב ירט יגיד על החידוש הזה.

==

שאלות נוספות:

1. לגבי תחומין מצינו דמערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה, איך הדין לגבי עירוב תבשילין? (יל"פ הרבה בלש' הארחו"ח וכלבו, ואולי יש לדחות). ואם ל"מ, מה הדין אם בעה"ב יכול לאכול את העירוב, אבל א' מבני הבית הוא נזיר וכד', מה גדר הטפילות של בני הבית. (ונפק"מ גם לרב העיר המניח עירוב לכולם, האם צריך להניח דבר שלא יהיה בו אזהרת אלרגיה של גלוטן וביצים וכד').

2. מי ששכח פעמיים, כבר אינו יכול לסמוך על עירוב גדול העיר. מה הדין אם בשכחתו הראשונה החליט לא לסמוך על עירוב רב העיר, אלא להקנות קמחו לאחרים וכד'. מצד אחד, סוף סוף זה כבר פעם שנייה שהוא שוכח, ומאידך גיסא כעת זאת הפעם הראשונה שהוא בא לסמוך על עירובו של הרב.

3. האם כאשר יו"ט האחרון חל בער"ש, ומכין מחוה"מ לשבת, צריך את ההיתר של 'הואיל'? או דלכו"ע אמרי' "צרכי שבת נעשים בחול המועד"? נפק"מ רבתא בהרבה אופנים.

4. כמה אחרו' דייקו מהמג"א, שצריך להחזיק את העירוב ביד בשעת עשיית העירוב, ובלא"ה ל"מ. (ולכן אן נמצא בביהכנ"ס אינו יכול לערב). מה טעם בזה? האם זה כעין השיטות דבהזמנה מילתא יש חילוק אם מגביה בידו?

[מיכאל1]

==

שאלות נוספות:

1. לגבי תחומין מצינו דמערבין לנזיר ביין ולישראל בתרומה, איך הדין לגבי עירוב תבשילין? (יל"פ הרבה בלש' הארחו"ח וכלבו, ואולי יש לדחות). ואם ל"מ, מה הדין אם בעה"ב יכול לאכול את העירוב, אבל א' מבני הבית הוא נזיר וכד', מה גדר הטפילות של בני הבית. (ונפק"מ גם לרב העיר המניח עירוב לכולם, האם צריך להניח דבר שלא יהיה בו אזהרת אלרגיה של גלוטן וביצים וכד').

הנדון נידון בפוסקים גבי שבת חול המועד פסח האם אפשר לערב במצות יד ומכונה, ואני יודע שלמעשה מקפידים על זה. אחפש מקורות בעז"ה.

[עושה חדשות]

ראיתי הערה מענינת מאד בס' יו"ט כהלכתו (הרב משה ליברמן), אשמח לכל הוספה:

יום טוב כהלכתו.png (59.02 KiB) נצפה 3967 פעמים

[מיכאל1]

[quote="עושה חדשות"]ראיתי הערה מענינת מאד בס' יו"ט כהלכתו (הרב משה ליברמן), אשמח לכל הוספה:

זה לא דומה למדליק נר גדול לחולה שיש בו סכנה שיכול בקטן?

[עושה חדשות]

ז"ל שו"ת שבט הלוי חי"א סי' קלב -
אשר שאל בענין מה שרוצה לחדש דיין בנש"ק חשוב, דהשנה דחל יום טוב של שבועות עש"ק וש"ק, והיות בכמה מדינות ליל שבת מאוחר מאד בלילה נוהגים הרבה טובים וישרים לקבל שבת במוקדם כמנהג הקדמונים התה"ד ועוד שהובאו בפוסקים, ואלו הבע"ב אוכלים סעודת ליל שבת מבעו"י כידוע ועדין לפני ביה"ש ועדין יום היו"ט לא נסתיים, ור"ל רב הנ"ל דא"כ לזה לא צריך ערוב תבשילין דהא בישל כאלו על סעודת יום טוב. ויסלח רב הנ"ל כי ישתקע הדבר ולא יאמר, כי המבשל לסעודת שבת אינו מבשל לצורך יום טוב אעפ"י שעדין יום כי האיסור שחל בלי ע"ת אינו משום שמבשל לזמן של שבת, אלא האיסור שאינו מבשל ליו"ט אלא לדברים אחרים שעליהם לא הותר היתר מלאכת או"נ. לא מיבעיא אם נדון על יסוד אם צרכי שבת נעשים ביום טוב עיין פסחים מ"ו מ"ז, אלא גם להר"ן ומג"א אם נדון מטעם הואיל אי מיקלע אורחים דנשאר עכ"פ איסור דרבנן לעשות צרכי שבת, והדברים עתיקים וברורים ואין זמן לדון בדברים זרים.

כבר הביאו שבמהר"ח או"ז (סי' לב) מבו' כדברי הדיין הנ"ל, ואולי גם במג"א, וכו'. אבל רצוני להבין את החריפות של מרן זצ"ל מהיכא פשיטא ליה לאיסור. אולי כתבו בזה.

[עושה חדשות]

ז"ל שו"ת שבט הלוי חי"א סי' קלב -
אשר שאל בענין מה שרוצה לחדש דיין בנש"ק חשוב, דהשנה דחל יום טוב של שבועות עש"ק וש"ק, והיות בכמה מדינות ליל שבת מאוחר מאד בלילה נוהגים הרבה טובים וישרים לקבל שבת במוקדם כמנהג הקדמונים התה"ד ועוד שהובאו בפוסקים, ואלו הבע"ב אוכלים סעודת ליל שבת מבעו"י כידוע ועדין לפני ביה"ש ועדין יום היו"ט לא נסתיים, ור"ל רב הנ"ל דא"כ לזה לא צריך ערוב תבשילין דהא בישל כאלו על סעודת יום טוב. ויסלח רב הנ"ל כי ישתקע הדבר ולא יאמר, כי המבשל לסעודת שבת אינו מבשל לצורך יום טוב אעפ"י שעדין יום כי האיסור שחל בלי ע"ת אינו משום שמבשל לזמן של שבת, אלא האיסור שאינו מבשל ליו"ט אלא לדברים אחרים שעליהם לא הותר היתר מלאכת או"נ. לא מיבעיא אם נדון על יסוד אם צרכי שבת נעשים ביום טוב עיין פסחים מ"ו מ"ז, אלא גם להר"ן ומג"א אם נדון מטעם הואיל אי מיקלע אורחים דנשאר עכ"פ איסור דרבנן לעשות צרכי שבת, והדברים עתיקים וברורים ואין זמן לדון בדברים זרים.
כבר הביאו שבמהר"ח או"ז (סי' לב) מבו' כדברי הדיין הנ"ל, ואולי גם במג"א, וכו'. אבל רצוני להבין את החריפות של מרן זצ"ל מהיכא פשיטא ליה לאיסור. אולי כתבו בזה.

מצאתי כעת עוד מקור לענין הזה, מעניין.

מתוך הסכמת הגר''ש דבילצקי להגרמ''מ קארפ.png (66.03 KiB) נצפה 3805 פעמים

[מיכאל1]

שאלה נוספת בעירוב תבשילין:
אם מגיע אחד מבני העיר ומבקש מהרב את חלקו בעירוב והרב מסרב לתת האם כבר יתבטל ולא יועיל גם לשאר אנשי העיר?

[עושה חדשות]

שאלה נוספת בעירוב תבשילין: אם מגיע אחד מבני העיר ומבקש מהרב את חלקו בעירוב והרב מסרב לתת האם כבר יתבטל ולא יועיל גם לשאר אנשי העיר?

עי' לקט יושר שבת ע' 67 בדין מקפיד על עירובו, ועדיין צ"ע.
(תשאל יותר, האם יש לרב זכות לסרב? וראה בסוף הודעתי הראשונה באשכול זה).