נפטר מהעולם- מתי הותחל להשתמש במטבע לשון זו ומה משמעותה?

[גם זו לטובה]

נפטר מהעולם- מתי הותחל להשתמש במטבע לשון זו ומה משמעותה?

יתכן שהוא לשון ארמי של פרידה.

[לעומקו של דבר]

המשך לשאלה -
וממתי נהיה לשון גנאי לומר 'מת' ולשון כבוד לומר 'נפטר', עד כדי שפעמים גם מי שאפשר לברכו ב'שר"י' עדיין 'מת' לא יתקבל עליו...

[עושה חדשות]

אולי מישהו יודע?

[במסתרים]

אולי תיעזר בערוך השלם
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=322

[מה שנכון נכון]

כבר מזמן חז"ל.
למשל ב"ב צא ע"א אותו יום שנפטר אברהם אבינו מן העולם. ע"ז יח ע"א לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא.
וגם על מי שאינו צדיק, למשל פאה פ"ח מ"ט וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות.
ועוד הרבה בתלמוד ובמדרשים.
ראה דוגמאות רבות במלון אב"י.

[עושה חדשות]

יש"כ. אז צריך להגדיר אם יש חילוק בין 'מת' ל'נפטר'.

ואם כבר הוזכר שורש 'פטר' אצרף שיעור מהגרמ"ש זצ"ל, בו יבואר (בין השאר) ענין החיוב והפטור, וה"פטריות"...

[בסדר]

בדרך אגב, שמעתי שהביטוי "כבוד האחרון" נובע מבן יהודא בכוונה לכפור בענין השארת הנפש. משהו כאן יודע מזה?

[שערי חכמה]

צריך להגדיר אם יש חילוק בין 'מת' ל'נפטר'

מת מתייחס לגוף ונפטר לנשמה.

[בקרו טלה]

בדרך אגב, שמעתי שהביטוי "כבוד האחרון" נובע מבן יהודא בכוונה לכפור בענין השארת הנפש. משהו כאן יודע מזה?

פסוק מפורש תהילים מט
(יח) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ:

[שמואל דוד]

רשב"ם ב"ב דף קלג
ד"ה דהוה קא שכיב - היה נפטר לבית עולמו. וצ"ע כוונתו בזה.

[במסתרים]

רשב"ם ב"ב דף קלג
ד"ה דהוה קא שכיב - היה נפטר לבית עולמו. וצ"ע כוונתו בזה.

עיין קהלת יב ה

[בסדר]

בדרך אגב, שמעתי שהביטוי "כבוד האחרון" נובע מבן יהודא בכוונה לכפור בענין השארת הנפש. משהו כאן יודע מזה?

פסוק מפורש תהילים מט
(יח) כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ:

במצודת דוד פי' 'אל הקבר', דהיינו אחר הגוף לא ירד הכבוד אחריו. אבל ודאי הכבוד להאדם הוא מצוותיו ומעש"ט, שמלווה את האדם גם אחרי מותו.
אם אני זוכר היטב שמעתי ענין הנ"ל באחד משיעורי הרה"ג ר' מנשה ישראל רייזמאן שליט"א, ולפי דבריו בן יהודה לא כיחש כוונתו, אלא כתב בפירוש שזה כוונתו. וזה שאלתי אם משהו יודע אפוא כתבו, ואם זה נכון. דלפי ידיעתי משתמשים בביטוי זה אצל רוב לויות

[שמואל דוד]

רשב"ם ב"ב דף קלג
ד"ה דהוה קא שכיב - היה נפטר לבית עולמו. וצ"ע כוונתו בזה.

עיין קהלת יב ה

לא הבנתי כוונתך

[שערי חכמה]

רשב"ם ב"ב דף קלג
ד"ה דהוה קא שכיב - היה נפטר לבית עולמו. וצ"ע כוונתו בזה.

בדרך כלל "שכיב" הוא מי שכבר נפטר, והוקשה לרשב"ם, הרי בגמ' שם מבואר שהיה עדיין חי ודיברו עמו על צוואתו. אלא ע"כ שכיב האמור כאן הוא בתהליך המיתה, אך עדיין לא מת.
וזה פירש רשב"ם שהיה נפטר לבית עולמו, נפטר והולך - "נפטר" בלשון הוה, ולא במובן המקובל של "נפטר" שהוא בלשון עבר - מי שכבר נפטר.

[שמואל דוד]

ייש"כ
וכן משמע קא שכיב

[במסתרים]

רשב"ם ב"ב דף קלג
ד"ה דהוה קא שכיב - היה נפטר לבית עולמו. וצ"ע כוונתו בזה.

עיין קהלת יב ה

לא הבנתי כוונתך

טעיתי בהבנת שאלתך מרוב הקיצור