שמואל דוד כתב:ברכות יט: את אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק מ"ט (משלי כא, ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב
דורשי יחודך כתב:תלמיד חכם שנמצא במקום של פשוטי עם, בגדו התלכלך באופן בולט ממש, ואין לו מה להחליף, זה ראש השנה ועומדים לתקוע בשופר בעוד כמה דקות, אח"ז כבר לא תהיה לו הזדמנות לשמוע. כדי להגיע למקום בו תוקעים, הוא מוכרח לעבור במקום הומה אדם, עם בגדו המלוכלך להפליא, באופן שבודאי יגרום לחילול ש"ש.
מה יעשה? ילך לשמוע שופר? מי התיר לו איסור חילול ה'?
ישב בבית? מה עם תקיעת שופר?!
דרומי כתב:אולי יש להביא דוגמא מסויימת מיהושע וכלב.
משה רבינו צוה אותם במפורש: "והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ"!
ובכל זאת, לדעת רש"י בפירושו לתורה הם לא הביאו פירות, ורש"י מסביר שהמרגלים האחרים הביאו את הפירות הגדולים במטרה לומר לעם ישראל - כשם שפריה משונה כך עמה משונים, ולכן משכו יהושע וכלב את ידיהם מהענין ולא הביאו פירות למרות שנצטוו במפורש.
לכאורה יש כאן דוגמא למצב שבו האדם עושה חשבון שנכון שיש עליו מצוה מפורשת, אבל החשש לחילול השם וכו' יותר חמור ומכריע לשלילה.
כמובן שיש כמה הבדלים בין דוגמא זו למקרה הספציפי שהבאת, אך דמיון מסויים קיים. ויש לעיין בזה עוד.
אש משמים כתב:דורשי יחודך כתב:תלמיד חכם שנמצא במקום של פשוטי עם, בגדו התלכלך באופן בולט ממש, ואין לו מה להחליף, זה ראש השנה ועומדים לתקוע בשופר בעוד כמה דקות, אח"ז כבר לא תהיה לו הזדמנות לשמוע. כדי להגיע למקום בו תוקעים, הוא מוכרח לעבור במקום הומה אדם, עם בגדו המלוכלך להפליא, באופן שבודאי יגרום לחילול ש"ש.
מה יעשה? ילך לשמוע שופר? מי התיר לו איסור חילול ה'?
ישב בבית? מה עם תקיעת שופר?!
מנ"ל למר דיש חילול ה' בבגד מלוכלך יותר מלעבור על מצוות תקיעת שופר??!!
דורשי יחודך כתב:שמואל דוד כתב:ברכות יט: את אמר רב יהודה אמר רב המוצא כלאים בבגדו פושטן אפי' בשוק מ"ט (משלי כא, ל) אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה' כ"מ שיש חלול השם אין חולקין כבוד לרב
לא ברור לי מה כוונתך,
שם מדובר שכבוד הבריות של האדם נדחה במקום איסור,
אנחנו דנים בחילול ה'.
לכאורה כוונתך שעל ידי מה שפושטו הוי חילול ה', ואעפ"כ צריך לפשוט?
הערה מעניינת, אבל מי אומר שיש שם חילול ה'?
קודם כל מי אומר שמדובר בתלמיד חכם בפני ע"ה, אולי מדובר בסתם יהודי,
וגם אם מדובר בתלמיד חכם, הרי יסבירו מיד (או שיהיה מובן) שעשה כן משום איסור שעטנז,
הציור שלי כשלא יבינו למה מסתובב כך, ויחשבו שהוא סתם מלוכלך, "תלמיד חכם שנמצא בבגדו רבב", ויהיה חילול ה',
כך שאיני רואה משם ראיה כלל ועיקר.
אוצר החכמה כתב:אבל מה זה קשור לדיון.
השאלה היתה האם עשה דוחה חילול ה' וכדי להדגים את חומרת חילול ה' טען השואל שיש בזה משום ייהרג ואל יעבור.
האם כוונתך לטעון שלא יתכן שיש בחילול ה' יהרג ואל יעבור כי הוא רק עשה של ונקדשתי בתוך בני ישראל?
זה נראה לי קצת לא מסתבר הלא ונקדשתי הוא המקור של ייהרג ואל יעבור בפרהסיא
אוצר החכמה כתב:א. אתה צריך להוכיח שדבר זה מיקרי חילול ה'.
(יש שני סוגים שלומדים לעבור עבירות כמו ביומא ופלוני שלמד תורה שצ"ע אם זה גם מהעניין).
ב. אתה צריך להוכיח שגם אם מיקרי חילול ה' שזה חילול ה' גמור כעין זה שיש הטוענים שזה בייהרג ואל יעבור.
ג. אולי תביא את המקור של הטוען שהוא בייהרג ואל יעבור כדי שאפשר יהיה לדמות מילתא למילתא.
ד. אם יש בזה חילול ה' ממש למה שיהיה מותר מי גרע מהעברה על התחום?
אוצר החכמה כתב:אתה צודק ונקדשתי בתוך בני ישראל הוא הסיבה למה שנהרגים בפרהסיא וכמו שהבאת מלשון רש"י.
השאלה היא האם זה כלל בכל דבר שנקרא חילול ה'.
לדוגמה הגמרא ביומא היכי דמי חילול ה' שאמר שם רב כגון אנא שקונה בלא לשלם מייד. האם על חילול ה' כזה יש ייהרג ואל יעבור? ורב אפילו אחזו בולמוס ייאסר לו לקנות אצל החנווני שלו משהו להחיות נפשו?
אך לגוף הדברים לא הבנתי את הפיצול שעשיתם, הלא אוי לו לפלוני שלמד תורה הוא ביומא שם כדוגמא לחילול ה'
אוצר החכמה כתב:אך לגוף הדברים לא הבנתי את הפיצול שעשיתם, הלא אוי לו לפלוני שלמד תורה הוא ביומא שם כדוגמא לחילול ה'
זה בדיוק מה שהסברתי שיש שני סוגים ושתי סיבות.
בכל מקרה מה שאתה טוען כפשוט ולא ממש מוכיח אלא קצת מדיוק לשון רש"י הוא שדומה מי שיש לו רבב על בגדו למי שמתנהג שאינו כראוי. ובסברא יש חילוק גדול ששם הוא באמת אדם בעל מידות רעות רק אם הוא ת"ח יש בזה גם חילול ה'. אבל מי שיש לו רבב על בגדו ובפרט אם נתלכלך לאונסו אין בזה רע. רק האנשים שליבם רע ואינם מלמדים זכות מגנים אותו. ואדרבה אפשר לשאול למה ברבב על בגדו לא כתוב בגמרא פשוט שהווה חילול ה'.
אליהו בן עמרם כתב:יש אולי פתרון להתנגשות הזאת.
מה שעשה רב אשי כדאיתא במנחות לו עמ' ב שהניח תפילין בלילה על אף שהלכה ואין מורין כן ואיכא למיחש שילמדו ממנו להתיר את האסור.
'לשקר' ולומר שעושה זאת בגלל סיבה מוצדקת.
עיין באור הלכה תחילת סימן ל.
ובנדו'ד שימצא תירוץ טוב למה בגדיו מלוכלכים ופטר נפשיה מחילול השם
דורשי יחודך כתב:אש משמים כתב:דורשי יחודך כתב:תלמיד חכם שנמצא במקום של פשוטי עם, בגדו התלכלך באופן בולט ממש, ואין לו מה להחליף, זה ראש השנה ועומדים לתקוע בשופר בעוד כמה דקות, אח"ז כבר לא תהיה לו הזדמנות לשמוע. כדי להגיע למקום בו תוקעים, הוא מוכרח לעבור במקום הומה אדם, עם בגדו המלוכלך להפליא, באופן שבודאי יגרום לחילול ש"ש.
מה יעשה? ילך לשמוע שופר? מי התיר לו איסור חילול ה'?
ישב בבית? מה עם תקיעת שופר?!
מנ"ל למר דיש חילול ה' בבגד מלוכלך יותר מלעבור על מצוות תקיעת שופר??!!
לא ברורה לי כוונתך,
האם אתה מתכוין שישימו לב שהוא לא בא לשמוע תקיעת שופר, ויהיה עי"ז חילול ה'?
אז נעמיד בצורה שלא יודעים שהוא נמצא בעיר, או שחושבים שיש לו הזדמנות אחרת לשמוע.
ואם כוונתך שעצם ביטול מצות עשה הוא חילול ה', מהיכי תיתי?
ברמב"ם פרק ה' מהלכות יסוה"ת מבואר ג' סוגי קידוש וחילול ':
א. דיני יהרג ואל יעבור
ב. עובר עבירה בלי שום אונס, בשאט נפש, להכעיס, הוי חילול ה'.
ג. העושה דברים שגורמים לאחרים לזלזל בתורה ומצוות ונותניהן, ח"ו, הוי חילול ה'.
אולי דייקת מלשון הגמרא ברכות יט: שכל עבירה היא בכלל חילול ה', (ושמא זו היתה כוונת שמואל דוד למעלה?),
אך הרי עבירה לתיאבון, חמור ככל שיהיה, איננו חילול ה', וזה מבואר מכל הסוגיא של חילוקי כפרה, שרק חילול ה' צריך מיתה, ומבואר שכל חטא איננו חילול ה', ע"ש בסוגיא יומא פו.
וכ"ש כשיש סיבה לא לקיים מצוה שאין לזה שייכות לחילול ה'.
נא א"כ להבהיר כוונתך.
דורשי יחודך כתב:סלח לי, אני קצת איטי.
אני מדבר על הסוג השלישי של חילול ה', מה שמבואר בגמרא וברמב"ם שגורם לאחרים לזלזל בתורה ומצוות ונותניהן. ניקח דוגמא אחרת, לא חולצה מלוכלכת, כדי שיהיה יותר ברור. כלומר ניקח אחד מהדברים שמפורש להדיא בגמרא וברמב"ם שהם חילול ה', כגון שיצטרך לצעוק על מישהו, או שיקח בשר באשראי בציור שזה חילול ה' לפי דרגתו.
כשלא ישמע שופר, לא יגרום לאחרים לזלזל במצוות, כי כפי שכבר כתבתי בציטוט שהובא על ידך, מדובר באופן שאף אחד לא יודע מזה.
מה שכתבת שברור כשמש דאין לך מחלל שם שמים יותר מהעובר על רצון ה',
גם את זה לא הבנתי,
הלא חז"ל שאלו "היכי דמי חילול ה'", ועל זה השיבו מה שהשיבו, והרמב,ם מעתיק את זה, וכת"ר בא ואומר ש"כל עבירה על רצון ה' הוא חילול ה'", אני בינתיים הולך לפי הגמרא והרמב"ם.
לשיטתך שכל עבירה על רצון ה' הוא חילול ה',
מתי מחלקים בין כל החילוקי כפרה, שהם לא צריכים מיתה להתכפר, לבין "חילול ה'", שכן צריך מיתה להתכפר?
דורשי יחודך כתב:מנא לכם שכל עבירה הוא חילול ה'?
יש לזה מקור? (לא ספרי מוסר דרוש וחסידות אלא בגמרא וראשונים)
בהודעה קודמת הצבעתי על לשון הגמרא ברכות יט: כמקור אפשרי לכך.
אוצר החכמה כתב:וודאי צודק מיכאל1. ואני לא מבין למה דורשי יחודך הסתבך בזה. אני הבנתי ששאלתו באופן שלא יידעו שלא שמע תקיעת שופר כגון שיחשבו ששמע קודם לכן.
דורשי יחודך כתב:אוצר החכמה כתב:וודאי צודק מיכאל1. ואני לא מבין למה דורשי יחודך הסתבך בזה. אני הבנתי ששאלתו באופן שלא יידעו שלא שמע תקיעת שופר כגון שיחשבו ששמע קודם לכן.
כבר כתבתי, אולי פעמיים, שמדובר שאף אחד לא ידע שהוא לא שומע שופר. נא לקרוא את ההועדות הקודמות.
הרב אש משמים טען שגם כשלא יודעים, כל עבירה היא חילול ה', על זה שאלתי מנליה.
הכל כתוב בהודעות הקודמות, יעו"ש.
אמיר כרמי כתב:דורשי יחודך כתב:אוצר החכמה כתב:וודאי צודק מיכאל1. ואני לא מבין למה דורשי יחודך הסתבך בזה. אני הבנתי ששאלתו באופן שלא יידעו שלא שמע תקיעת שופר כגון שיחשבו ששמע קודם לכן.
כבר כתבתי, אולי פעמיים, שמדובר שאף אחד לא ידע שהוא לא שומע שופר. נא לקרוא את ההועדות הקודמות.
הרב אש משמים טען שגם כשלא יודעים, כל עבירה היא חילול ה', על זה שאלתי מנליה.
הכל כתוב בהודעות הקודמות, יעו"ש.
לכאורה צ"ע אםילו נימא שיודעים שלא שומע תקיעת שופר למה נתיר לו לחלל השם עכשיו כדי למנוע את החילול העתידי. ולא נאמר שב ואל תעשה.
אוצר החכמה כתב:לא הבנתי מה נקרא כאן עתידי. אם יבא לבית הכנסת יהיה חילול ה' (לדעתך) בביאתו. ואם לא יבא יהיה חילול ה' בזה שלא בא. זה נקרא באותו זמן. (זה לא עשה דוחה ל"ת שצריך להיות בעידניה ואפשר לדון על הכנסת עטרה וגמר ביאה כמו שדנים בפו"ר)
אוצר החכמה כתב:כבר העירו בזה פעם ולענ"ד אינו נכון. אולי רק לחומרת הראגטשובער.
כי זה בדיוק להיפך כשכותבים ה' מתכוונים לכתוב את קיצור של המילה השם. וראיה גמורה לדבר המשנה ביומא שאומר אנא השם ואנא בשם.
ולכן גם כשכותבים חילול השם נמשכים אחר ההרגל לכתוב ה' שבעבורינו הוא ממש המילה השם.
אוצר החכמה כתב:כבר העירו בזה פעם ולענ"ד אינו נכון. אולי רק לחומרת הראגטשובער.
כי זה בדיוק להיפך כשכותבים ה' מתכוונים לכתוב את קיצור של המילה השם. וראיה גמורה לדבר המשנה ביומא שאומר אנא השם ואנא בשם.
ולכן גם כשכותבים חילול השם נמשכים אחר ההרגל לכתוב ה' שבעבורינו הוא ממש המילה השם.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 227 אורחים