כיבוד אב ואם וכיבוד רבו

[בן ישיבה]

במשנה ב"מ (ל"ג) איתא שאבידת רבו ואבידת אביו אבידת רבו קודמת, שרבו הביאו לחי עוה"ב, ואביו הביאו לחי עוה"ז, ואילו במשנה בשלהי כריתות (כ"ח) איתא שחייב בכבוד רבו יותר מכבוד אביו מפני שהוא ואביו חייבים בכבודו, והוא טעם אחר מהמשנה בב"מ, וצ"ע.

[יאיר]

נראה שהוא משום שהטעם בכריתות יותר טוב (לפחות שם, שמדובר בענין כבוד והטעם גם משום כבוד) וא"א היה לתרץ טעם זה בב"מ, דמה שייכות יש בכך שאביו חייב בכבוד רבו להשבת אבידת רבו קודם.

[בן ישיבה]

מסברא הטעם שכתוב במתני' בב"מ זה רק סברא לגבי החיוב של כבוד דכיון דרבו הביאו לחיי העוה"ב לכן הוא קודם בחיוב כבוד דאל"כ מה הטעם של המתני' בב"מ, ויעוי' בפיה"מ בכריתות שם דכתב דהנפק"מ שחייב בכבוד רבו יותר מאביו זה לגבי שצריך להחזיר אבידת רבו קודם.

[ביעא בכותחא]

עיין בספר ראשון לציון [לבעל אור החיים הק'] יור"ד סי' רמ"ב סעי' ל"ד שעמד בקושיא יעו"ש מש"כ בזה.
ויעוי' בשו"ת אגרות משה יו"ד ח"ג סי' ס"ט שבתו"ד הרגיש בקו' יעו"ש מש"כ בזה.