אש משמים כתב:ידוע דאדם מועד לעולם בין ער בין ישן וכו' ולכן אם הזיק כשישן חייב אך רק אם כשהלך לישון היו החפצים שם אבל אם ישן ואח"כ בא אדם והניח לידו חפצים וניזוקו פטור והמניחם חייב.
מיכאל1 כתב:מן הסתם השואל מתכוון למשנה בבא קמא כו,א.
אש משמים כתב:אולי זו גם מחלוקת הרמב"ן ותוס', אך השאלה היא איך להבין בדברי הירושלמי עצמו שהרי כתב "זה שבא לישון אצלו הוא המועד" משמע שפטור הראשון הוא מחמת חיוב השני ולא פטור עצמי.
אך קשה להבין את הקשר בין חיוב השני לפטור הראשון, דהא אם עשה שלא כדין ובא אחר וגם עשה שלא כדין האם יפטר מחמת חיוב השני???
ויצא לפי"ז שאם יניח קוף כלים יהא חייב משום שאין 'שני' לחייבו, וזה קשה להבין.
הרואה כתב:לא הבנתי.
אם להבנתך מתוס' להניח כלים ליד אדם ישן זה פשיעה שחייבים עליה,
מה ההבדל בינה לבין כל פשיעה.
ומי יהיה חייב אם פתח קוף את הדלת ויצתה והזיקה?
אז מה אם אין שני לחייבו, החיוב מוטל על הקוף שא"א לחייבו, ובמילא פטור.
אמיר כרמי כתב:לגבי הקוף יש לדון האם שייך לחייב את בעל הקוף על הכשרת הנזק אני לא מצוי כעת בנזקי ממון לכן אין לי ראיה לזה
הרואה כתב:לא הבנתי.
אם להבנתך מתוס' להניח כלים ליד אדם ישן זה פשיעה שחייבים עליה,
מה ההבדל בינה לבין כל פשיעה.
ומי יהיה חייב אם פתח קוף את הדלת ויצתה והזיקה?
אז מה אם אין שני לחייבו, החיוב מוטל על הקוף שא"א לחייבו, ובמילא פטור.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 70 אורחים