בברכה המשולשת כתב:קודם כל- מה כתוב בחוזה?
קו ירוק כתב:ישנה אקסיומה, והיא חוק בתים משותפים. בעבר נדפס בכל מדריך דפי זהב.
כל שטח המגרש עליו נבנה הבנין וכל שטח בנוי בבנין, שייך לכלל הדיירים בשווה, למעט דירות פרטיות - והחלק הפנימי של קירות החוץ (של הדירות הפרטיות), או שטחים שהוצמדו לאחת הדירות ע"י הקבלן - בטרם מסירת הדירות כולן לבעליהן.
משכך, כל שינוי או תפיסת בעלות, מחייבת הסכמת כל דיירי הבנין, הן מכח החוק והן מכח דין תורה, משום שדרכי הקנינים הם שחוזי המכר נעשים ע"פ חוק החוזים (ככל שאין חוזה מיוחד אחר, מה שלא קיים בדרך כלל).
קו ירוק כתב:גם חלל שאין אליו גישה נוחה לכל הדיירים נחשב כשטח משותף לכל דבר וענין.
קו ירוק כתב:יחד עם זאת, זו לא סיבה להוציא את העיניים לדייר שרוצה להתרחב לשטח כזה, ובדרך כלל אינשי דמעלי נוהגים להשתוות בשמור לי ואשמור לך: כלומר, אחד יכול לבנות מהצד, אחד על הגג, אחד בחללים וכיו"ב, ולא צריך לבא על כל דבר לרב ולריב עם זולתו בגלל שיש לי "זכויות", מה שלצערנו קורה הרבה מאוד.. מה גם שישנם מורי היתר לעצמם שבטח יש להוא שם מליונים ולכן שיפריש מרוחיו לטובת שאר דיירי הבנין.. עד שלא יישאר לו לעורו שום רווח מההרחבה... והוא רחום יכפר עוון.
שמש כתב:א. אאל"ט אם רק לו יש גישה לשם הוא יכול לבנות (ב. עם אישורים...) ג. אבל צריך לשלם (הוא או הרשות) דמי איזון לשאר השותפים בשטח (השכנים).
ארזי ביתר כתב:קו ירוק כתב:ישנה אקסיומה, והיא חוק בתים משותפים. בעבר נדפס בכל מדריך דפי זהב.
כל שטח המגרש עליו נבנה הבנין וכל שטח בנוי בבנין, שייך לכלל הדיירים בשווה, למעט דירות פרטיות - והחלק הפנימי של קירות החוץ (של הדירות הפרטיות), או שטחים שהוצמדו לאחת הדירות ע"י הקבלן - בטרם מסירת הדירות כולן לבעליהן.
משכך, כל שינוי או תפיסת בעלות, מחייבת הסכמת כל דיירי הבנין, הן מכח החוק והן מכח דין תורה, משום שדרכי הקנינים הם שחוזי המכר נעשים ע"פ חוק החוזים (ככל שאין חוזה מיוחד אחר, מה שלא קיים בדרך כלל).
כל מה שכתבת, לכאורה לא קשור לעניין. כאן מדובר בשטח שבמקרים רבים אף אחד בכלל לא יודע על קיומו. זה שטח סתום ועלום, שנמצא מאחורי קירות ביתי. איני כובש שום שטח מהשכנים, כיוון שבלא"ה אין להם שום גישה לשם, וגם לא תהיה להם בשום אופן שבעולם גישה לשם. לענ"ד, אין שטח זה שייך לדיירים כלל.קו ירוק כתב:גם חלל שאין אליו גישה נוחה לכל הדיירים נחשב כשטח משותף לכל דבר וענין.
אין פה עניין של 'נוחות גישה', כי אם של גישה בכלל. אין לאף דייר גישה לשטח זה בשום אופן וצורה שיהיו. השטח סתום וחבוי מאחורי השטח הפרטי שלי [דירה/מחסן].קו ירוק כתב:יחד עם זאת, זו לא סיבה להוציא את העיניים לדייר שרוצה להתרחב לשטח כזה, ובדרך כלל אינשי דמעלי נוהגים להשתוות בשמור לי ואשמור לך: כלומר, אחד יכול לבנות מהצד, אחד על הגג, אחד בחללים וכיו"ב, ולא צריך לבא על כל דבר לרב ולריב עם זולתו בגלל שיש לי "זכויות", מה שלצערנו קורה הרבה מאוד.. מה גם שישנם מורי היתר לעצמם שבטח יש להוא שם מליונים ולכן שיפריש מרוחיו לטובת שאר דיירי הבנין.. עד שלא יישאר לו לעורו שום רווח מההרחבה... והוא רחום יכפר עוון.
שפתיים ישק משיב דברים נכוחים. האם אין זה בכלל 'העמידו דבריהם על הדין'?!
מאיר סובל כתב:תלוי אם יש טאבו לדיירים, או שעדיין לא.
אם יש טאבו אמור להיות רשום שם גבולות החצר לסביבותיה בתור רכוש משותף או מוצמד, וכל מה שרשום זה שייך קניינית למי שקיבל את זה בלי צורך להוכיח שלא כך.
אם אין טאבו לשכנים, צריך לראות מי ה"מרא קמא", קבלן או בעל מגרש, ולבדוק בחוזה אם זה נמכר או שוייר, ומי הבעלים של זה.
אין כזה דבר "הפקר" בקרקע פרטית.
אבל במקומות רבים מדובר בקרקע "מינהל" כלומר של המדינה. בעתיד זה אמור לעבור בטאבו על שם השכנים, וכעת אין עדיין רישום ולא חלוקת רכוש משותף. זה יכול להמשך עוד 15 שנים. כידוע ליודעים.
וזה לכם האות: במקומות אלו, הקבלן / היזם אינם חתומים על החוזים לבעלי הדירות, אלא המינהל.
הקבלן אינו המוכר, אלא הוא שימש כשכיר קבלן של המינהל לבנות וכשליח להשיג את הקונים ולהפנות אותם אל המינהל לשם רכישה. ולקבלן וליזם לא היו זכויות בקרקע כלל.
כאן השאלה היותר מעניינת, האם זה של השכנים? עדיין לא. של המדינה? יש כזו יישות בהלכה? ואם לא - הרי זה הפקר הנקנה ב"חזקה" נעל גדר פרץ וכו' וכמובן מי שצמוד לזה ואחרים אין להם גישה, רק הוא יוכל לקנות זאת. בשני תנאים, הא' שיעשה מעשה חזקה המועיל, והב' שיקדים את ההקנאה של זה כרכוש משותף לשאר השכנים.
עצם זה שזה קרוב, לא קונה לאותו שכן. והבטה בהפקר לא קניא. ואכן גם שכן רחוק יותר יכול לעשות קנין חזקה.
מקור: ספר "פסקי דין ירושלים" (פדי"ר) כרך ז' עמ' צח - קא. (נמצא באוצר).
שוב מצאתי בהנ"ל כרך י' עמ' קפ"ב תשובה מפורטת לשאלת פותח האשכול, המחלק בין חלל שתחת הבית, שזה שייך לכל השכנים, לבין חלל שלצד הבית ששייך לזה שצמוד אליו, בתנאים שכתב שם יעו"ש.
קו ירוק כתב:דבר מעניין
התשובה המצוטטת, היא במקרים מאוד נדירים אפי' במקרים של עסקאות משולשות (מנהל אזרחי, חברה משכנת, משתכן) כמו מעבר לקו הירוק שהם 'כאילו' אדמות המנהל האזרחי, או ממש כאלו. ק"ו שזה נדיר באדמות מנהל קרקעי ישראל בתוך הקו הירוק. ולא נאריך בזה.
המפליא הוא היא התגובה של פותח האשכול שזו 'תשובה כהלכה', כי ממנה הוא יכול להורות לעצמו היתר.. כחה של קירבה אישית.
להלכה כבר העירו לפני כן: אין קרקע 'הפקר' וכל שטח של קבוצת משתכנים - יהיה אשר יהיה שייך לכלל השותפים.
בשני תנאים, הא' שיעשה מעשה חזקה המועיל, והב' שיקדים את ההקנאה של זה כרכוש משותף לשאר השכנים
קו ירוק כתב: לא קיים חוזה משולש (מנהל/חברה משכנת/משתכן) שבו לא מופיע סעיף הכובל אותו לחוק בתים משותפים (גם אם זה מעבר לקו הירוק)
קו ירוק כתב:אם אני יודע לקרא אותיות עברית, האשכול נסוב אודות מגרש משותף! ולא על קרקע 'מנהל' שלא הוחכרה למשתכנים. מה ענינו של בית פרטי לבית משותף?
לענין כתב:ג. מש''כ קו ירוק שחצר מוצמדת א''א לבנות בה ללא הסכמה. אכן יש ב''ד שכך פוסקים, אך הגרז''נ פשיטא לי' שהיא של הבעלים לכל דבר כולל לבנות, כמובן רק עד הגובה של תקרתו.
ד. כדאי לעיין במשפט צדק בחלק החדש. בכל מקרה של מריבה כדאי לצאת לתב''ע חדשה, היכי דאפשר, והכל יצאו נשכרים.
מאיר סובל כתב:מפנקס בית הדין אינו ספר שנמכר בחנויות ולא מצוי בידי יחידים,
מדובר בחוברת מצויינת לעילא ולעילא מבית הדין של ביתר, בכריכה רכה, נתרמה לבתי הכנסיות ברחבי הריכוזים החרדים.
הרבה בתי כנסיות שאין להם ספריות עשירות לא מצאו לה מקום וכבר אי אפשר למצוא בהם את החוברת.
כתושב ביתר, הרב ארזי ודאי יוכל להשיג את החוברת.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 48 אורחים