חמשה אנשים עמדו להם ביציאה מאחת אולמי השמחות ושאלו כל עובר ושב: "אתה נוסע לבני ברק"? אף אחד לא נסע! ולהסחב בתחבורה ציבורית זה סיפור של שעה וחצי או מונית בעלות גבוהה, אני שנסעתי לבני ברק עמדתי נבוך: האם לאסוף את כל החמישה אנשים ולדרוש מהם להידחס ברכב - בכדי שאזכה לגמול חסד לחמשה אנשים, מצד שני אירחתי אותם ברכב בתנאים לא נוחים בעליל, ומצד שני אולי עדיף לגמול חסד לארבעה אנשים ולהרוויח שכל אחד ירגיש בנח.
אותו שאלה באירוח של אנשים בדירה - לדחוס הרבה בצפיפות או קצת ברווח.
אולי ניתן להביא ראיה ממה שכתב הרמב"ם שעדיף לתת מעט צדקה להרבה אנשים ולא הרבה לקצת, בכדי להרגיל את הנותן במידת הנתינה. ויש לחלק.