שלמה בן חיים כתב:לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.
גם זה יעבור כתב:שלמה בן חיים כתב:לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.
את החלק שלו שמעל לוי, הוא נתן ללוי. עכשיו שלושת השכנים ראובן, שמעון ויהודה רוצים לבנות יחידות מעל הדירה של יהודה.
וזאת השאלה
האם יש לראובן טענה (הלכתית, לא מוסרית) אני נתתי לך שטח ששוה כמה אלפים טובים, מובן לבד שלא תבקש ממני השתתפות במדריגות?
לעומתו טוען לוי, זה שנתת, תודה רבה. אך עכשיו זכותי לבקש תשלום.
שלמה בן חיים כתב:גם זה יעבור כתב:שלמה בן חיים כתב:לא הבנתי ראובן גם בנה? איך הרי הוא נתן את חלקו ללוי? ואם השכנים ויתרו [משום מה] על כך ונתנו לראובן לבנות בחצי השני [הגם שחלקו מומש בבנייה של לוי] הרי מוטל על ראובן להשתתף במדרגות בכדי שחלקם של השכנים האחרים יהיה קטן יותר בתשלום המדרגות.
את החלק שלו שמעל לוי, הוא נתן ללוי. עכשיו שלושת השכנים ראובן, שמעון ויהודה רוצים לבנות יחידות מעל הדירה של יהודה.
וזאת השאלה
האם יש לראובן טענה (הלכתית, לא מוסרית) אני נתתי לך שטח ששוה כמה אלפים טובים, מובן לבד שלא תבקש ממני השתתפות במדריגות?
לעומתו טוען לוי, זה שנתת, תודה רבה. אך עכשיו זכותי לבקש תשלום.
יש לו שני חלקים? אחד מעל לוי ואחד מעל יהודה?
קו ירוק כתב:אין דבר כזה בחלק שמעל ראובן 12.5% ובחלק האחר 12.5%
היה לראובן זכות 25% בגג ונתנה ללוי. איך הוא בעל זכות לבנות עוד?
עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.
חכמת המשפט כתב:שמעתי בעבר משמו של הגאון רמ''מ שפרן, במקרה דומה לזה, אמנם יכול להיות ששונה, על מי שחתם לחבירו על חלקו בגג, וכשהוא בא לבנות על השטח שמעל דירתו, השכן הראשון התנגד, שיש בזה אומדנא שלא היה נותן לו אם היה יודע שבעתיד יעכב בעדו.
מהראבד הגאון ר' שריאל רוזנברג, שמעתי פעם בשיעור אינני זוכר המקרה המדוייק, שלדעתו בשום היכ''ת אדם לא יכול לחזור בו ממה שכבר נתן. וגם לא לחדש כעת תנאים אפילו מוכרחים.
עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.
שומע ומשמיע כתב:עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.
מה הכוונה 'לית ביה מידי' שווי זה עניין מציאותי האם אנשים מוכנים לשלם. וצריך לידון בדיני אונאה.
עובדיה חן כתב:שומע ומשמיע כתב:עובדיה חן כתב:בלי קשר לדיון מקודם שאלה בח"מ.
אדם שהציע דירה למכירה והלך הקונה ובירר ונמצא שרוב השכנים מעונינים בתמ"א 38 שזה מעלה את הדירה בעשרות אחוזים . או קרקע שעומדת לפי הידיעות של הקונה לעבור הליך הפשרה שזה מעלה את הערך עשרת מונים. האם חובה של הקונה או המתווך ליידע את המוכר ואולי לשכנע אותו שלא ימכור ויחכה עד כי יבוא מועד,
או שעל שמועות ללא פסיקה חותכת ועד שהדברים לא חתוכים בכתב מהרשויות לית ביה מידי. וצ"ע.
מה הכוונה 'לית ביה מידי' שווי זה עניין מציאותי האם אנשים מוכנים לשלם. וצריך לידון בדיני אונאה.
ראשית אין אונאה בקרקע,דבר שני לא כל האנשים מוכנים לשלם על דבר שלא בה לעולם.
בברכה המשולשת כתב:ב. דבר שלא בא לעולם.
עזריאל ברגר כתב:בברכה המשולשת כתב:ב. דבר שלא בא לעולם.
הדבר בא לעולם - הדירה. הערך שעומד להשתנות הוא כמו דבשלבל"ע, אך לא במשמעותו ההלכתית, וע"ד מ"ש הרמב"ם (ומקורו בגמ' באחת הבבות כמדומני) שאם באו עוררין על השדה לפני שהספיק להשתמש בה - ה"ז מקח טעות.
ולכן כתבתי לעיל שצריך לשקלל את הסיכוי הזה לתוך מחיר הקרקע, וזה דבר שיש לו שווי ברור בשוק, אלא שאין לו "שער", כי כל אחד מוכן לשלם סכום אחר בשביל לקנות "זכות ספקו", וע"ד מכירת כתובה שמשערין באשה ובכתובתה וכו'.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 287 אורחים