זמן מוצאי שבת בנורבגיה

[תנא קמא]

חבר שלי נמצא בנורבגיה והוא רוצה לדעת מתי זמן מוצאי שבת.
השקיעה בשעה 11:16
עלות השחר בשעה 4:00
אבל אין מצב של צאת כוכבים כלל.
משום שכל הלילה יש אור כמו שיש פה אחרי צהריים
מה עושים?

[יוסף משה]

זמן שלושה כוכבים בינוניים (וז"ל המשנ"ב רצג:ב "ומדינא סגי בג' כוכבים בינונים אלא שאין אנו בקיאין בזה ושמא הן גדולים הנראין ביום לכן אנו מצריכין קטנים") באוסלו השבוע ב12:11 (6.45 מעלות). אז וודאי שלא יעשה מלאכה לפני כן ולחומרת ג' כוכבים קטנים תלוי במנהגים - ברב המקומות היום נוהגים לחכות עד 8.5 מעלות, ואם כך צריך להמתין עד חצות שזה ב1:23 השבוע.

[יוסף משה]

זמן שלושה כוכבים בינוניים (וז"ל המשנ"ב רצג:ב "ומדינא סגי בג' כוכבים בינונים אלא שאין אנו בקיאין בזה ושמא הן גדולים הנראין ביום לכן אנו מצריכין קטנים") באוסלו השבוע ב12:12 (6.45 מעלות).

אז וודאי שלא יעשה מלאכה לפני כן ולחומרת ג' כוכבים קטנים תלוי במנהגים - ברב המקומות היום נוהגים לחכות עד 8.5 מעלות, ואם כך צריך להמתין עד חצות שזה ב1:23 השבוע.

[תנא קמא]

זמן שלושה כוכבים בינוניים (וז"ל המשנ"ב רצג:ב: ומדינא סגי בג' כוכבים בינונים אלא שאין אנו בקיאין בזה ושמא הן גדולים הנראין ביום לכן אנו מצריכין קטנים) באוסלו השבוע ב12:11 (6.45 מעלות). אז וודאי שלא יעשה מלאכה לפני כן ולחומרת ג' כוכבים קטנים תלוי במנהגים - ברב המקומות היום נוהגים לחכות עד 8.5 מעלות, ואם כך צריך להמתין עד חצות שזה ב1:23 השבוע.

אבל אין שם כוכבים כלל.

[יוסף משה]

מידת החושך בכל מקום תלוי בריחוק השמש מן האופק. בדקו ומצאו (עי' בספר זמנים כהלכתם ובירור הלכה ועוד) שזמן הופעת שלשה כוכבים בינוניים הוא כשהשמש 6.45 מעלות מן האופק (יש מקדימים קצת ויש מאחרים קצת), וכך קובעים בלוחות לסוף זמן תעניות דרבנן (וז"ל המשנ"ב תקסב:ג "והנה בסימן רצ"ג לענין מוצאי שבת פסק השו"ע דאין לעשות מלאכה עד שיראו ג' כוכבים קטנים ורצופים והוא משום חומרא דשבת וה"ה לענין מוצאי יוה"כ אבל בענינינו סגי בבינונים ואפילו מפוזרים"). אז באוסלו מחר השמש מגיע ל6.45 מעלות בזמן שכתבתי.

[יוסף משה]

מידת החושך בכל מקום תלוי בריחוק השמש מן האופק. בדקו ומצאו (עי' בספר זמנים כהלכתם ובירור הלכה ועוד) שזמן הופעת שלשה כוכבים בינוניים הוא כשהשמש 6.45 מעלות מן האופק, וכך קובעים בלוחות לסוף זמן תעניות דרבנן. אז באוסלו מחר השמש מגיע ל6.45 מעלות בזמן שכתבתי.

[יהושעבנמי]

מידת החושך בכל מקום תלוי בריחוק השמש מן האופק. בדקו ומצאו (עי' בספר זמנים כהלכתם ובירור הלכה ועוד) שזמן הופעת שלשה כוכבים בינוניים הוא כשהשמש 6.45 מעלות מן האופק, וכך קובעים בלוחות לסוף זמן תעניות דרבנן. אז באוסלו מחר השמש מגיע ל6.45 מעלות בזמן שכתבתי.

במשנה ברורה כותב שלא מספיק שלשה כוכבים צריך גם שלא יהיה שום אדמומיות בצד מערב, אז שם כל הלילה מאיר כמו אחרי צהריים אז אין שם לילה

[יוסף משה]

זה כבר נכלל בשיעורי המעלות שהבאתי. אכן בצפון נורבגיה שהשמש לא עולה ויורד זו כבר שאלה אחרת.

[איתן]

כזכור לי שבסנקט-פטרבורג עיר מולדתי נוהגים להוציא שבת בחצות. מומלץ לחפש בשו"ת פרי יצחק של הרב יצחק בלאזר. כרגע אין פרויקט השו"ת או אוצר החכמה ולא אוכל לחפש בעצמי.

באזור ההוא בצפון (ארצות הסקנדינביה, אזור סנקט-פטרבורג וכו') בתקופה מסוימת בקיץ השמש שוקעת בלילה, אל לא עמוק, ולמעשה אין צאת הכוכבים.

נ.ב. יש דעות שונות על התופעה הזאת. פעם שמעתי משם רב אחד ששם יום ולילה נעצרים, ואישה לא תוכל כלל לספור שבעה נקיים. גם שמעתי שהיה אחרון שאסר לגור שם כלל וכו'

https://he.wikipedia.org/wiki/לילות_לבנים

[מיכאל1]

כמדומה שכבר הרדב"ז ח"א סי' עודן על מקומות שכמה חודשים יום וכמה חודשים לילה, היאך ינהגו לענין שבת האם ישאר כל הזמן באותו יום שהגיע לשם או שמונה שישה מעת לעת כמו הולך במדבר.

[איתן]

מצאתי תשובה של הרב יעקב אריאל.

שאלה
לכבוד הרב שליט"א
כיצד לנהוג בלילות לבנים כאשר צאת הכוכבים הוא גם זמן עלות
השחר.
א. מתי לחזור ולקרוא ק"ש בלילה. ערבית מתפללים לאחר
השקיעה (2130, צאת הכוכבים 2:04).
ב. אתה חוננתנו בצאת השבת. בערבית? בשחרית של ראשון? או
בשניהם?
ג. עשיית מלאכה, ממתי? האם יש מושג של ר"ת?
ד. הבדלה, מתי?
ה. כניסת שבת. פלג המנחה הוא ב21:24 האם חייבים להתפלל
קבלת שבת לאחר זמן זה. והאם ראוי לטעום משהו גם לאחר צאת
הכוכבים [שהוא זמן עלות השחר כאמור]
יישר כוח

תשובה
הרב יעקב אריאל |
באופן כללי כבר כתבו האחרונים שלא לדור במקומות כאלו. בספר חבל
נחלתו ח"ו סי' כג ישנו מאמר העוסק בשאלות אלו.
א. לחזור ולקרוא ק"ש לפני שהולכים לישון ולאחר שקיעה.
ב. רק בבוקר.
ג. עשיית מלאכה רק לאחר צאת הכוכבים. אי"צ להמתין לזמן ר"ת.
ד. הבדלה לאחר צאת הכוכבים או בראשון.
ה. יש לך טעות מפני שכתבת ששקיעה ב-2130 וא"כ פלג המנחה
כשעתיים לפני כן. וראוי להתפלל קבלת שבת רק אחרי פלג המנחה.
אי"צ לטעום אחר צאת הכוכבים.

כאמור יכול להיות שאין צרת הכוכבים, ואז מתייחסים לחצות כלצאת הכוכבים.

[איתן]

כמדומה שכבר הרדב"ז ח"א סי' עודן על מקומות שכמה חודשים יום וכמה חודשים לילה, היאך ינהגו לענין שבת האם ישאר כל הזמן באותו יום שהגיע לשם או שמונה שישה מעת לעת כמו הולך במדבר.

רק שבלילות לבנים יש שקיעה אך אין צאת הכוכבים. זה משהו שונה.

[דעת_האברך]

ראיתי לאחרונה באיזה מקום שבמקומות אלו שיש רק שקיעה ואין צאת הכוכבים הרי שהשקיעה היא הזמן הקובע את צאת השבת! לצערי אינני זוכר את המקור [אם אינני טועה היה זה בשם הגרש"ז אויערבך זצ"ל אך אני לא לוקח על זה אחריות].

[קו ירוק]

ת"ח א' כתב לי אחר שהמצאתי לו את האשכול:
שלום וברכה
אני לא מונח בסוגיא כעת, ומ"מ נעלם מהם שלדעת הגר"א במקרים אלו - לאחר חצות הלילה נחשב כבר כעלות השחר, וממילא לאחר חצות הוא כבר יום א' ומותר במלאכות, אף שלא נראים כוכבים במשך כמה שבועות.
אצרף את מאמרי בעניין.
תבורך תמיד ושבת שלום -

השבת בארצות הצפון.pdf

(805.79 KiB) הורד 819 פעמים

[עזריאל ברגר]

ת"ח א' כתב לי אחר שהמצאתי לו את האשכול:
שלום וברכה
אני לא מונח בסוגיא כעת, ומ"מ נעלם מהם שלדעת הגר"א במקרים אלו - לאחר חצות הלילה נחשב כבר כעלות השחר, וממילא לאחר חצות הוא כבר יום א' ומותר במלאכות, אף שלא נראים כוכבים במשך כמה שבועות.
אצרף את מאמרי בעניין.
תבורך תמיד ושבת שלום -

השבת בארצות הצפון.pdf

גם בעל התניא כתב בסידורו (הלכות ספירת העומר) שחצות הלילה הוא עלות השחר במקומות אלו.

[פשיסחא]

שאלתי את הרב חיים בניש והוא אמר שישמור את השבת עד חצות. (דהיינו חצי הזמן בין השקיעה לנץ)

[מעט דבש]

viewtopic.php?f=7&t=14406

[ידידיה]

שמעתי שבמשפחת משקובסקי ישנה מסורת שסבם הפרי יצחק עזר את פטרבורג בין השאר גם מחמת התסבוכת הנ"ל.