שומע ומשמיע כתב:באמת מפני כבודם לא היה ראוי להביא זה, ויש לומר שאמרום לפלפול בעלמא. ומכאם רואים כמה חושב להבין גדרי הדינים מתוך הסוגיות, ולא להישאר עם הסברות הכרסיות שנשארות לאדם מאז ילדותו, ולפיהם אפשר להביא אפר לשבע ברכות. שגם אנשים גדולים יכולים לטעות בזה.סגי נהור כתב:נידון לפני כן להדיא בתניא ח"א פרק ז בסופו, ע"ש.
חלילה וחס, מהבעל התניא לדון בכזאת שאלה. הוא לא דן הלכתית למה לא מפסיק להיות ממזר. והוא גם לא שואל שאלה ועונה תשובה.
אדרבה הוא רק מבאר את הגמ' שאומרת שיש כאן עיוות שלא יוכל לתקון.
וזה גופא הוא אומר, שהקלקול שלו הגיע לתחום שבו תשובה לא נוגעת.
ומכאן רואים כמה חשוב להיות למדן גם, או יותר נכון דווקא, כשקוראים תניא. [לא אמור כלפי סגי נהור, שכמובן רק התכוון להביא מקור לסוגיה. אלא למי שיביא ראיה ממנו לדברים שנידונו פה].
סגי נהור כתב:שומע ומשמיע כתב:באמת מפני כבודם לא היה ראוי להביא זה, ויש לומר שאמרום לפלפול בעלמא. ומכאם רואים כמה חושב להבין גדרי הדינים מתוך הסוגיות, ולא להישאר עם הסברות הכרסיות שנשארות לאדם מאז ילדותו, ולפיהם אפשר להביא אפר לשבע ברכות. שגם אנשים גדולים יכולים לטעות בזה.סגי נהור כתב:נידון לפני כן להדיא בתניא ח"א פרק ז בסופו, ע"ש.
חלילה וחס, מהבעל התניא לדון בכזאת שאלה. הוא לא דן הלכתית למה לא מפסיק להיות ממזר. והוא גם לא שואל שאלה ועונה תשובה.
אדרבה הוא רק מבאר את הגמ' שאומרת שיש כאן עיוות שלא יוכל לתקון.
וזה גופא הוא אומר, שהקלקול שלו הגיע לתחום שבו תשובה לא נוגעת.
ומכאן רואים כמה חשוב להיות למדן גם, או יותר נכון דווקא, כשקוראים תניא. [לא אמור כלפי סגי נהור, שכמובן רק התכוון להביא מקור לסוגיה. אלא למי שיביא ראיה ממנו לדברים שנידונו פה].
פשוט שאין כאן שאלה הלכתית למה לא נתיר את הממזר... אבל יש כאן שאלה מצוינת בתחום המחשבה או האגדה, שאלה שבאה לחדד: מה המשמעות המדויקת של עקירת העוון למפרע ע"י התשובה?
וכמו שראינו בדיון, אפשר לענות יותר מתשובה אחת.
אפשר לומר כמו שתירצו כאן, שהתשובה מתקנת רק את הגברא ולא את המעשה.
ואפשר לענות תשובה נכונה יותר, כמו שכתב ישנו ואלו גם דברי התניא, שתשובה אכן מתקנת את המעשה מלבד כאשר הוא הפך למציאות גשמית שא"א לשנות, שאז אכן לא ניתן לתקן את המעשה, ועל זה בדיוק אומרת הגמרא מעוות לא יוכל לתקון.
קראקובער כתב:תתפלא לשמוע שבשו"ת עונג-יו"ט (סי' קכ"א) נסתפק בשאלה זו בזמן ששניהם אנוסים ושניהם לא עשו מעשה, שאז אינם מצווים למסור את עצמם, אם הוולד יהיה ממזר ולא הכריע.
שומע ומשמיע כתב:סגי נהור כתב:פשוט שאין כאן שאלה הלכתית למה לא נתיר את הממזר... אבל יש כאן שאלה מצוינת בתחום המחשבה או האגדה, שאלה שבאה לחדד: מה המשמעות המדויקת של עקירת העוון למפרע ע"י התשובה?
וכמו שראינו בדיון, אפשר לענות יותר מתשובה אחת.
אפשר לומר כמו שתירצו כאן, שהתשובה מתקנת רק את הגברא ולא את המעשה.
ואפשר לענות תשובה נכונה יותר, כמו שכתב ישנו ואלו גם דברי התניא, שתשובה אכן מתקנת את המעשה מלבד כאשר הוא הפך למציאות גשמית שא"א לשנות, שאז אכן לא ניתן לתקן את המעשה, ועל זה בדיוק אומרת הגמרא מעוות לא יוכל לתקון.
לעניות דעתי, התשובות בסגנון דומה.
מעשה וגברא, לעומת רוחניות וגשמיות, זה מאותה משפחה.
אביר הרועים! כתב:יש ראיה מתוס' קידושין ד. שכותב שצריך לימוד לזרע פסול היינו זרע זרעה פסול דאל"ה תיפוק ליה שנבעלה לפסול לה, ואם בכה"ג שנשאל הולד ממזר בטלו דברי התוס'?
עזריאל ברגר כתב:אביר הרועים! כתב:יש ראיה מתוס' קידושין ד. שכותב שצריך לימוד לזרע פסול היינו זרע זרעה פסול דאל"ה תיפוק ליה שנבעלה לפסול לה, ואם בכה"ג שנשאל הולד ממזר בטלו דברי התוס'?
ואם תתעבר באמבטי מממזר - גם יהיה הוולד כשר?!
עזריאל ברגר כתב:ואם תתעבר באמבטי מממזר - גם יהיה הוולד כשר?!
קראקובער כתב:תתפלא לשמוע שבשו"ת עונג-יו"ט (סי' קכ"א) נסתפק בשאלה זו בזמן ששניהם אנוסים ושניהם לא עשו מעשה, שאז אינם מצווים למסור את עצמם, אם הוולד יהיה ממזר ולא הכריע.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 173 אורחים