הדר זקנים פ' משפטים כתב:והאלהים אנה לידו. פ"ה דמיירי בב' בני אדם א' הרג שוגג וא' הרג מזיד ואין עדים בדבר ובא הקדוש ברוך הוא והזמינם לפונדק אחד ועלו בסולם ונפל אותו שהרג שוגג על זה שהרג מזיד והרגו. ויש עדים בדבר. וא"ת אכתי אין לכל אחד דינו דזה שהרג שוגג חייב ב' גליות. וזה שנהרג דדינו בסייף הוה כדין רוצח נסקל. וי"ל שזה נפל סכינו מידו ואז הרגו בסייף ואמר זה שהרג שוגג פעם שנייה אינו חייב גלות אלא פעם ראשון. דגברא קטלא קטיל השתא. ומרה"ריש אומר דגלות אחד מכפר על חייבי מיתות שוגגים הרבה דכיון דישב שם עד מות הכהן הגדול נפטר מכל כשמת. ומה שפי' הקונדריס זה שהרג שוגג עלה בסולם ונפל לא דק דאמרינן במכות דמי שעולה בסולם ונופל אינו חייב. אלא ר"ל יורד:
לכאו' יש כאן ב' דעות בשאלה הנ"ל. האם נמצאו בזה עוד דברים מפורשים?