בברכה המשולשת כתב:יעויין בדברי הרה"ג נפתלי בר-אילן בספרו נקדש בצדקה שהאריך בזה
עברתי על הדברים והספיקות הנאים של הרב המחבר, אלא שלא מצאתי בדבריו מזור לספקותי, ואדרבה לענ"ד כמה מספקותיו אולי היו נפשטים בהכרעת הגדר.
מה שכן מצאתי בדבריו, זה ביטוי של בעל "החינוך" שהוא מביא על אחת המעלות שהיא :"עיקר המצוה". כלומר יש כאן מקום אולי לדקדק בדבריו שה"מעלות" הינן לא ב"הידור מצוה" אלא במצוה עצמה, שיש דרגות של קיום מצוה - זו למעלה מזו או זו "יותר" מזו כביכול נאמר: העושה את המעלה הראשונה - מקיים "יותר" מצוה מאשר מי שעושה את ה"מעלה" הנמוכה ממנה.
וזה לכאורה לא מצאנו בקיום מצוות, כי האוכל כזית מצה שאפו אותה בכל החומרות האפשריות לא מקיים מצוה גדולה יותר מאשר מי שאוכל כזית מצה בהכשר רגיל (ובלבד...שלא תהיה חמץ חלילה). לכל היותר, המחמיר יקיים "הידור מצוה" (וזה כבר נידון באשכול אחר לא מזמן).
כי בפשטות אין במצוה דרגות קיום - זו למעלה מזו, או זו
יותר מזו. אפשר לכאורה להבין: מקיים או לא מקיים. אך קשה קצת לענ"ד להבין ולהגדיר מה זה "יותר" ו"פחות".
(עוד מצאתי בדבריו, מה שגם כתבתי לעייל כאפשרות שלישית, שחלק מהמעלות מדורגות לפי מצות "חסד, הנלווית למצות "צדקה". אך לכאורה לא כולן, ולכן קשה להכריע שזה מה שקובע את ה"מעלות".
בשולי הדברים אבהיר הנלענ"ד, שעל מצות "חסד" אין להקשות מה הפשט "זו למעלה מזו", כי גדרה של מצוה שהיא איננה מוגדרת אלא כוללנית: עשה טוב לזולתך, ולכן שייך לדרג מעלות, כי באמת אם אפשר את הגמ"ח הכי טוב עשה לחברך, ולא שבהכרח תקיים יותר מצוה)