מה שנכון נכון כתב:ריקאנטי יז, א
והנה אברהם אבינו ע"ה קודם המולו לא היה ראוי לצאת ממנו יצחק דרך הערלה. ומצאתי עוד לרבותינו ז"ל שאמרו שלא שימש אברהם בשרה בעוד ערלתו בו, כי לא קבלה אותה הצדקת טיפת מצד הערלה, כי הערלה מאוסה וטמאה מכל טמאות שבעולם. והנה בהיות אברהם אבינו ע"ה יודע עיקר התורה ויודע באצטגנינות שלא היה יכול להוליד, לא הוציא זרעו לבטלה. והקב"ה הזמין לאותה צדקת שלא תתקרב בערלה. כיון שנמול והעביר ממנו הערלה הרומזת לכחות הטומאה, אז יצא זרע קודש מחלציו, כי לא היה ראוי לצאת דרך הערלה.
תמוה מאד והרי הכתוב צווחת הנה עצרני השם מלדת בא אל נא אל שפחתי אולי אבנה ממנה, והאיך עצרה והאיך תבנה אם אינה משמשת, ומה אמר רחל ליעקב זקנך הי' לו בנים מהגר וחגר מתניו כנגד שרה אמר לה זקנתי הכניסה צרתה לביתה, אולי הכל קאי על האיצטגנינות.
וכמדומני שזכור לי בשם האריזל דהא דכתיב 'ואת הנפש אשר עשו בחרן' קאי על נשמות קדושות שהולידו ע"י התשמיש כי אפי' כשאינו מוליד ע"י התשמיש כמו מעוברת ומיניקה מ"מ יכול להמשיך נשמות קדושות להעולם ע"י התשמיש.
ובענין מה שאמרו פה כי אולי הבת בשם בכל נולדה לפני יצחק כמודמני כי ודאי הבל הוא, ועכ"פ ודאי לפי פירושו של הרמב"ן על הפסוק הלבן מאה שנה יולד, שפי' שאין החידוש על שיוליד בגיל זה אלא על שיוליד מאשה שעדיין לא הוליד ממנה יוליד אחר מאה ואחר תשעים, והנה מקרא מפורשת לפי' זה שעדיין לא הוליד ממנה.
ומה שאמרו כאן שהי' לו בנים בצעירותו מפילגשים והרי מקרא מפורשת בברית בין הבתרים הן לי לא נתת זרע והנה בן ביתי יורש אותי, וזה הי' קודם לידת ישמעאל