- הצדיק רבי זונדל מסאלנט.png (35.12 KiB) נצפה 1311 פעמים
ראה ראיתי כי מעשה זה ודומיו הם עיקר גדול אצל רבים מחכמי זמנינו, (חפשו באוצר),
אבל לע"ע לא זכיתי להבין הדברים, או לעשות להם אוזניים מדברי הקדמונים.
ואפרש שיחתי.
הנה ודאי שכל דברי חז"ל הק' אמת ויציב, לא תיפול שערה מדבריהם. ובדברי המשנה מצינו ג"כ ענין של פשט ודרש, וכידוע.
אמנם צ"ע מה נחשב בגדר פשט.
הנה המשך לש' המשנה הנ"ל הוא "והוי שותה בצמא את דבריהם". ואם יבוא אדם לפנינו, ויערבב את דברי חז"ל בתוך כוס מים, וישתה הכל מלא לוגמיו אחר יום צום ארוך, ודאי לשוטה ייחשב, כי אי"ז לא פשט הדברים ולא דרש, אלא הבל.
וא"כ כיצד אפשר לספר כן על מוהר"ח כאילו ס"ל שיש איזו בחינה של פשט, ליתן מעלה וקדושה באבק שעל ריצפת הישיבה אחר שכבר עזבו את האולם.
או אשאל בנוסח אחר, הן התנא פירש דבריו באבות דרבי נתן ואמר "והוי מתאבק בעפר רגליהם כיצד בזמן שתלמיד חכם נכנס לעיר אל תאמר איני צריך לו אלא לך אצלו ואל תשב עמו לא על גב המטה ולא על הכסא ולא על הספסל אלא שב לפניו על הארץ וכל דבר שיצא מפיו קבלהו עליך באימה ביראה ברתת ובזיעה כדרך שקבלו אבותיך מהר סיני באימה ביראה ברתת ובזיע", וכיצד ההתפלשות באבק גרידא נכנסה להיות פשוטו של מקרא.
ובודאי אינו דומה לפשוטו של "ספרו מגדליה", ופשוט.
ובאמת יש הבדל גדול באמינות של הסיפורים, כי הסיפור השני אין לו מקור כ"כ, כי אם "מספרים", משא"כ הסיפור הראשון שסופר ע"י הראי"ה.