עושה חדשות כתב:דבר אברהם ח"ב סי' ו -
הנה מסתמא כוונת כת"ר להעיר על מה שעמדתי בסי' א' אות י' מהו גדרו של כיבוש מלחמה כמה יהי' מספר השבאים כי היכי דליחשב כמלחמה שקונה ולא כגזלן דעלמא ומהו גדר המלחמה ואיכותה, ומסברא כתבתי שהגדר הוא דכל שיכול להזמין את השבאים לדין הוי דינם כגזלנים ואפילו הם רבים כדרך סיעת שודדים וכל שאינו יכול לתבוע ממנו בדין אפילו אלם יחידי דינו ככיבוש, ובא כת"ר לקבוע את מספר הסיעה לעשרה. אבל אין זה נכון ... וידי"נ הגאון הגדול מוהר"ר אלי' ברוך נ"י אב"ד ור"מ דק"ק מיר חוה לי דעתו, דגדר כיבוש המלחמה הוא שכל שהוא מנימוסי המדינות המקובלים בין העמים בתורת מלחמה בין צד לצד יש לו דין כיבוש וכל שאינו מנימוסי המדינות יש לו דין גזלן, והוא קרוב כמעט למ"ש. ומ"מ גם ע"ז יש לדקדק קצת מסוגיא דגיטין הנ"ל ויש לדחוק כמבואר למעיין ואין להאריך בזה:
חזק וברור
רק לסיכום יש בדבריו שני נקודות
א. זה ברור שאם קבוצת השבאים כפופים למלכות מסוימת (שאפשר לתובעם לדין) ודאי שאינם חלקים שם לעצמם. רק לפי"ז במקום מלכות כמו במלכות הרומאית שהיו לו הרבה מלכויות קטנות שכפופות לה הרי ביניהם אין כיבוש [ועוד יש לדון האם כשאחת מהם כבשה מלכות שאינה כפופה מה הדין האם כיון שהם לא מלכות בעצם הם לא יכולים לכבוש או דילמא כל הסברא היא שאפשר לתובעם על הגניבה עצמה וע"כ א"א להגדירה ככיבוש ותפוס לשון שני ודומה לזה הנקודה השניה וכן אם יהיה בין המלכויות הכפופות כיבוש יהיה תלוי אם המלכות השלטת נותנת להם לכבוש אחת מהשניה (כמובן שאין נ"מ אם יוכלו לתבוע בפועל וגם אם א"א להוכיח במציאות בפני דין ודיין שהיה גניבה אכתי גניבה מיקרי
ואולי בגלל שאם יודו יכפו עליהם להחזירה או שלא צריך לזה ויל"ע)]
ב.החסר בנקודה הנ"ל היא במקרה שבו השבאים הם גברא אלימא שא"א להעמידם לדין כלל וע"ז חידש שיש הגדרה של נימוסי המדינות המקובלים וכל שאינו מנימוסיהם הרי הוא גזילה (כעין חוק אוניברסלי) וזהו מה שכתב שהוא קרוב לדבריו שהרעיון אחד בהם שכשהשבאים כפופים לחוק א"א להגדירם מלכות
האם יש להוסיף משהו?