פרשת חוקת פרק כ"א פסוק ח והיה כל הנשוך וראה אותו וחי.
וברש"י ואמרו רבותינו וכי נחש ממית או מחיה אלא בזמן שהיו ישראל מסתכלין כלפי מעלה ומשעבדין את לבם וכו'...
והנה דבר זה מופיע במשנה בר"ה דף כ"ט עמוד א וכפי שכתבו המפרשים שם וכן נראה שכוונת התנא להוכיח מצוות צריכות כוונה ע"ש.
והוא תמוה מאוד שהרי גם אם מצוות צריכות כוונה מספיק לנו לחשוב שעושה כן לשם מצווה - ואיך באו חז"ל ופירשו שהיו צריכים להסתכל כלפי מעלה כדי לשעבד את לבם ודבר זה לכאו' אינו קשור כלל למצוות צריכות כוונה.
וצע"ג לעת עתה.
אשמח מאוד אם מישהו מחכמי ורבני הפורום יחכימו אותי בזה.