שמואל דוד כתב:גם אינה שותה לצמאה וא״כ לכאורה אין לה לברך
ש: סוטה ששתה את המים המאררים, האם היתה מברכת ברכת הנהנין או מצוות?
ת: ברכות הנהנין. זה תלוי במפרשים אם היו מרים באותו רגע או אחר כך. ברכת המצוות - לא, כי אין מברכים על הפורענות.
והגר"א נבנצל כתב לי: "אם צמאה תברך שהכל, ואם לא מחה תברך גם בורא נפשות". והג"ר אליהו שלזינגר, אב"ד ורב שכ' גילה ומח"ס שו"ת שואלין ודורשין, כתב לי: "לא. מברכים רק מי ששותה לצמאו או להנאתו". והג"ר שמאי קהת הכהן גרוס, מח"ס שו"ת שבט הקהתי, כתב לי: "אין מברכים על הקללה וג"כ לא ברכת הנהנין שהיו מרים". הג"ר אהרן יהודה הלוי גרוסמן, מח"ס שו"ת ודרשת וחקרת, כתב לי: "על השבת הגזילה, אין מברכים ברכת המצות. ועל דבר מר אין מברכים ברכת הנהנין(עיין שו"ת הרשב"א ח"א סי' יח שעל כל מצוה הבאה בעבירה אין מברכים). והרב מרדכי אלמקייס, מח"ס שו"ת ויכתוב מרדכי, כתב לי: "בפשטות לא היתה מברכת עליהם כי לא באו לצמאה אלא לבדקה". ועיין בדברי חכמים וחידותם (פ"ג הט"ו), שלגבי ברכת הנהנין, יש אומרים שאם האשה יודעת שטהורה היא ואין נפשה קצה במעט העפר תברך על המים שהכל נהיה בדברו כי לא יהיו מרים לה. ולגבי ברכת הנהנין, יש שואלים מדוע הכהן לא מברך אשר קדשנו במצוותיו וצונו לעשות ככל דברי התורה הזאת, כמו שמברכין בתורה על הקללות, ובריב"ש (סי תצח) ביאר שאין מברכים על הקללות כמו בחליצה. ובס' טעמא דקרא, כתב הגר"ח קניבסקי שפשיטא שאין מברכים ברכת הנהנין כיון שנותן דבר מר לתוך המים אינה נהנית. וברכת המצוות, אם היא טמאה, בודאי אינה מברכת, שאין מברכין על העונש כמו שכתבו הראשונים דאין מברכין על חייבי מיתות בית דין, אלא אפילו יודעת בבירור שהיא טהורה כיון שתחילת עניינה בעבירה אין מברכין על דבר שבא בעבירה כמו שכתב בשו"ת הרשב"א (א, יח) שאין מברכין על השבת הגזילה וריבית דכל מצוה שקיומה בא ע"י עבירה אין מברכין על זה, א"כ ה"ה הכא אין מברכת האשה על המים המאררים.
מה שנכון נכון כתב:לענין ברכת המצוות מצד הכהן, ראה במצוין כאן. וי"ל שמה"ט גם אין לאשה לברך. אך יש לחלק קצת דהכא היא ברכת הנהנין כללית ולא ברכה מיוחדת למעשה זה, וכן כשיודעת שלא חטאה א"כ ע"י המים ונקתה ונזרעה זרע.
אך מסתבר שמכיון ששם במים דבר מר כלענה (חוץ מהעפר) כמ"ש סוטה כ ע"א, שוב אינם ראוים לשתיה וממילא לברכת הנהנין.
סייג לחכמה כתב:אסורה לברך בגילוי ראש וגילוי לבה
סייג לחכמה כתב:אסורה לברך בגילוי ראש וגילוי לבה
שקלאוו כתב:מנין שיש לסוטה מ"ע לשתות את המים? לכאורה אין לכך פנים לא במקרא ולא בחז"ל.
ובחינוך כתב: "ונוהגת מצוה זו בזמן הבית בזכרים. לפי שעליהם מוטל שיעשו לנשים המעשה הזה כדי לבדוק אותן"
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 210 אורחים