א) אין האיסור נעשה מיד, ב) האיסור רק מדרבנן, ג) לפני עור למומר כמה פוסקים מתירים, ד) במכירה אין איסור לפני עור רק בנתינה, ה) אינו בתרי עברי דנהרא שהרי יכול להזמין כל הנ"ל במקום אחר.
החושב כתב:האמת, שאני לא אוהב לדבר כמו איזה נכס ונודניק, אבל לפעמים פשוט מאוד קשה לי להתאפק. ובכן.
ממה נפשך, אם אתה צריך 'הלכה למעשה' - תשאל רב בר סמכא.
ואם אתה רוצה להיכנס לעניינים - תברר את הסוגיא לבד - הנאתך מובטחת.
לגבי הנקודות שציינת, לפי מה שעולה לי בעניותי כעת:א) אין האיסור נעשה מיד, ב) האיסור רק מדרבנן, ג) לפני עור למומר כמה פוסקים מתירים, ד) במכירה אין איסור לפני עור רק בנתינה, ה) אינו בתרי עברי דנהרא שהרי יכול להזמין כל הנ"ל במקום אחר.
א) לא שמעתי סברא כזו. ועל פניו לא ברור מה ההיגיון בקביעה זו.
ב) מה זה משנה? אז שיהיה לפני עיור דרבנן. ולדעת מנחת חינוך (אם אני זוכר נכון) להכשיל באיסור דרבנן הוי לפני עיור דאורייתא. כי סוף סוף זה מכשול.
ג) נשמע תמוה מאד. מי האם הפוסקים? אולי כוונתך לאיסור 'מסייע' (ובמילים אחרות, כאשר מדובר בחד עברא). שבזה אכן כתב הנודע ביהודה (דגול מרבבה, אולי בסי' קנ"ז) שאין בזה איסור אם מדובר במומר. ולולא דבריו, כמדומה, לא מצאנו ידינו ורגלינו.
ד) מעניין למה. אולי כוונתך דווקא למקרה שאפשר לקנות במקום אחר.
ה) בהחלט. אבל הבעיה היא שגם בחד עברא אסור מדרבנן משום 'מסייע' (והיינו משום שחייב להפרישו מהאיסור, כמ"ש התוס' והרא"ש בשבת ג., וגם בע"ז).
דיוניםבהלכה כתב:דעת הכתב סופר בחיו"ד (סימן פ"ג) שכותב לחלק דאיסור מסייע הוא כשמסייע בשעת עבירה, אבל בנותן איסור שלו למומר הגם שידוע שיאכל מ"מ בשעת נתינה עדיין ליכא כאן שום אתחלתא דאיסור ואינו מסייע לו כלום בשעה שעושה האיסור ליכא בזה משום מסייע, ורק בנותן לו דבר תועלת שאי אפשר לעבור על האיסור בלי הדבר הזה אסור אפילו שלא בשעת מעשה ע"ש. ובעקבותיו הולכים עוד כמה מגדולי האחרונים, עיין בשו"ת משיב דבר בח"ב (סימנים ל"א ל"ב) בדבר מכירת טריפה לישראל פושע, ובדבר זיווג אשה לאיש אשר ידועים המה לעוברי עבירה ויעברו על איסור נדה, שדן שם בכלל זה עיין שם, ועיין גם בשו"ת מהרש"ם ח"ב (סימן צ"ג) שסובר ג"כ כן למעשה להתיר משום מסייע היכא דליכא איסור בשעת מעשה, וכן בסי' קפ"ד שמביא שכדברי הכתב סופר הנ"ל דבאינו עושה האיסור מיד שרי, העלה גם בשו"ת בנין ציון (סימן ט"ו), וכותב שם לחזק יסוד היתר זה, והעלה עפי"ז בנידונו להתיר להשכיר ביתו ליהודי ספר שמגלח ביום ש"ק בפרהסיא ואינו עובר בזה משום מסייע ידי עוברי עבירה כשהעבריין ישיג לשכור גם במקום אחר עיין שם, וזה דלא כמו שהעלה בספר ערוגת הבושם מחוסט חאו"ח (סימן נ"ב), גם עיקר יסוד איסורו של הערוגת הבושם שם הוא משום הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע עיין שם ויש להאריך, ועיין בספר פרי השדה ח"ג (סימן צ"ג) שהשיב ג"כ להתיר השכרת בית למחלל שבת באפשר לו להשיג גם במקום אחר, ורק כמובן אם יכול למחות מחויב למחות עיין שם. והרי בנידוננו אין סיוע בשעת עבירה. כמובן.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 405 אורחים