הגמ' קדושין פא: מביאה מעשה מר"ע על פסוק בפרשתינו-
"אישה הפרם וה' יסלח לה - מה הכתוב מדבר? באשה שנדרה בנזיר ושמע בעלה והפר לה, והיא לא ידעה שהפר לה בעלה, והיתה שותה יין ומטמאה למתים. רבי עקיבא כי הוה מטי להאי פסוקא הוה בכי, אמר: ומה מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר טלה, אמרה תורה: צריכה כפרה וסליחה, מי שנתכוין לאכול בשר חזיר ועלה בידו בשר חזיר - על אחת כמה וכמה".
משמעות הדברים שחטא במעשה גדול יותר. וע"כ יש כאן ק"ו, אם מחשבה הקל כך- מעשה החמור על אחת כמה וכמה.
מאידך, בגמ' יומא כט. איתא "הרהורי עבירה קשו מעבירה, וסימניך: ריחא דבישרא". ופשט הדבר שהרהור פוגם בחלק היותר נעלה שבאדם.
א"כ צריך ביאור מה יותר קשה. הרהור או מעשה.