בנדה לו ע"ב:
שילא בר אבינא עבד עובדא כוותיה דרב, כי קא נח נפשיה דרב א"ל לרב אסי: זיל צנעיה, ואי לא ציית - גרייה. הוא סבר גדייה א"ל. בתר דנח נפשיה דרב א"ל: הדר בך! דהדר ביה רב. א"ל: אם איתא דהדר ביה - לדידי הוה אמר לי. לא ציית - גדייה. א"ל: ולא מסתפי מר מדליקתא? א"ל: אנא איסי בן יהודה, דהוא איסי בן גור אריה, דהוא איסי בן גמליאל, דהוא איסי בן מהללאל - אסיתא דנחשא דלא שליט ביה רקבא.
והתעוררה כאן שאלה:
לבי במערב כתב:קאצ'קלה כתב:לענין כתב:אנצל מקום זה להעלות קושיא שנתקשיתי בצעירותי בב"מ צ"ב א' שרב אומר מצאתי מגילת סתרים בי רבי חייא וכתוב בה איסי בן יהודה אומר וכו', ויל"ע דאם איסי בן יהודה היינו רב אסי, א"כ יפלא כיצד מצא רב אצל רבי חייא, מגילת סתרים בשם רב אסי.
שלחתי זה למרן הגרח"ק שליט"א והשיב לי 'אי"ז רב אסי', עכלה"ק.
ברור שאין זה רב אסי, כמ"ש התוספות בנדה לו ע"ב ויומא נב ע"ב, שרב אסי (תלמיד-חבר לרב) קרא על עצמו את אותם השמות והכינויים שהיו לו לאיסי בן יהודה התנא, אבל לא את כל הכינויים, אלא אותם הדומים לשמו של רב אסי.
לכאו' כאן ל"מ שנקטו כן בתוס'. ופלא.