הודעהעל ידי עושה חדשות » ד' ספטמבר 05, 2018 11:09 pm
אני רואה שהשאלה לא הובנה.
ספד"א לחומרא מחייב את האדם לחוש לצד שהוא מחוייב, אפי' שלפי הצד השני הוא פטור. זה אפשרי כאשר הוא מסופק האם כבר קיים או לאו, או כאשר הוא מסופק האם הוא איש או אשה לגבי מצוות שנשים פטורות, וכל כה"ג,
השאלה שלי היא, באופן שלפי צד הפטור, הוא לא רק פטור מהמצוה הזו, אלא הוא מופקע בכלל מכל המצוות. לדוג' ספק שהוא בכלל קטן הפטור מכלום, או גוי, וכד'.
ובזה יש לחלק, דלעולם ל"ש דין 'לחומרא' אלא היכא דהגברא הוא בר חיובא באופן כללי, ואז גם על צד הפטור הוא מחוייב בדין "ספק דאורייתא לחומרא". אבל אם בצד השני הרי הוא פטור מכל הוראה שהיא, י"ל שהוא פטור גם מההוראה של ספד"א לחומרא. וכאן יש לחלק בין גוי וקטן וכו'.
בצעירותי שמעתי ע"ז פעם שיעור, או מפי הגר"א גניחובסקי זצ"ל, או מפי הגר"ב שרייבר שליט"א, וכעת איני זוכר.