הבאת מאכלי שבת לסעודה לאחר הקידוש

[עשוי לנחת]

בקשוני לברר אם יש סמך למה שנהגו אי אלו אינשי שאין מביאים את הסלטים לסעודת שבת אלא רק אחר הקידוש, עפ"י השאילתות ויתרו שמובא ברשב"ם בפסחים ד' ק ע"ב ד"ה ה"ג דכת' וקרובי תכא מקמי דליקדיש לקדושא דשבתא לא מקרבינן מ"ט כי היכי דתיתי סעודה ליקרא דשבתא וכו' עיי"ש. ואמנם כת' הרשב"ם שנוהגים לפרוס מפה על הלחם עד אחר הקידוש, אך השאלה היא שאם זה להראות שהסעודה באה ליקרא דשבתא, א"כ ה"ה שכל מאכלי הסעודה יבואו רק לאחר הקידוש.

[אורייתא!]

מחזור ויטרי הלכות פסח (עמ' 310-254) סימן נה
"ליל שימורים נהגו לערוך שלחן מבעוד יום לצורך יום טוב. כאותה ששנינו גבי שבת בכל כתבי. א"ר יוסי בר' יהודה שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו אחד טוב ואחד רע. כשבא לביתו ומצא נר דלוק ושלחנו ערוך ומטה מוצעת מלאך טוב אומר יהי רצון שתהא לשבת אחרת כך. ומלאך רע עונה אמן בעל כרחו כו'. מתוך כך עשו כן לימים טובים. דאע"ג דתניא בערבי פסחים ושוין שאין מביאין את השלחן אלא א"כ קידש ואם הביא פורס מפה ומקדש. דמשמע דלכתחילה לא יביאו. מ"מ מנהג יפה הוא שלא לחלוק בין שבת ליום טוב". עכ"ל.

מבואר יוצא דהשולחן צריך להיות ערוּך מבעו"י.

[עשוי לנחת]

אורייתא, המחזו"ו לא נכנס לענין זה, אלא רק על החלה אם להביא לפני או אחרי, אך גם בתו"ד הוא כותב "ופריסת מפה מיחזי כמאן דליתיה לשלחן". והשמטת את רצף דבריו, ובכל אופן מבואר בדבריו כמו ברשב"ם שפריסת מפה היא כמו סילוק השולחן, אך מכח זה שאלתי האם סלטים ושאר צרכי הסעודה, ג"כ אין להביא קודם הקידוש, [ועכ"פ יצטרכו לכסותם אך זו לא ראינו], או דלמא שרק לגבי החלות נאמר דין זה, אך לא לגבי שאר הסעודה. [ואולי מה שמכסים היום את החלות הוא מפני בושתם מהיין, ולעולם לא נקטינן כטעם השאילתות.]

[אורייתא!]

מש"כ "נר דלוק ושולחן ערוך" ר"ל ערוך לסעודה ועי' רש"י תחילת פרשת משפטים: אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם":

[תולעת ספרים07]

ראה תוס' פסחים ק עמוד ב ד"ה שאין שביאור כל העניין מדוע בזמן הזה מספיק לערוך את השולחן בחדר אחר וכו וכו

[עשוי לנחת]

מש"כ "נר דלוק ושולחן ערוך" ר"ל ערוך לסעודה ועי' רש"י תחילת פרשת משפטים: אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם":

ראה תוס' פסחים ק עמוד ב ד"ה שאין שביאור כל העניין מדוע בזמן הזה מספיק לערוך את השולחן בחדר אחר וכו וכו

...שפריסת מפה היא כמו סילוק השולחן, אך מכח זה שאלתי האם סלטים ושאר צרכי הסעודה, ג"כ אין להביא קודם הקידוש, [ועכ"פ יצטרכו לכסותם אך זו לא ראינו], או דלמא שרק לגבי החלות נאמר דין זה, אך לא לגבי שאר הסעודה. [ואולי מה שמכסים היום את החלות הוא מפני בושתם מהיין, ולעולם לא נקטינן כטעם השאילתות.]

[אורייתא!]

מש"כ "נר דלוק ושולחן ערוך" ר"ל ערוך לסעודה ועי' רש"י תחילת פרשת משפטים: אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם":

ראה תוס' פסחים ק עמוד ב ד"ה שאין שביאור כל העניין מדוע בזמן הזה מספיק לערוך את השולחן בחדר אחר וכו וכו

...שפריסת מפה היא כמו סילוק השולחן, אך מכח זה שאלתי האם סלטים ושאר צרכי הסעודה, ג"כ אין להביא קודם הקידוש, [ועכ"פ יצטרכו לכסותם אך זו לא ראינו], או דלמא שרק לגבי החלות נאמר דין זה, אך לא לגבי שאר הסעודה. [ואולי מה שמכסים היום את החלות הוא מפני בושתם מהיין, ולעולם לא נקטינן כטעם השאילתות.]

מה רוצה אתה?

[עשוי לנחת]

מה רוצה אתה?

לא ברור מה אני רוצה??
אנשים לא עונים על מה ששואלים אותם! קוב"ה חדי בפלפולא דאורייתא, אבל את כל הרייד שכתבתם שם אני יודע, הכל נידון כבר וידוע שצריך שהשולחן יהיה ערוך מאידך, ומאידך יש את השאילתות שצריך שהשולחן יבוא אחרי הקידוש, ולכן נוהגים לכסות את החלות, וע"ז אמר הרשב"ם שמועיל כסילוק השולחן.
רק אני דברתי על ההשלכות שיש לזה למעשה לשאר צרכי הסעודה -

אך מכח זה שאלתי האם סלטים ושאר צרכי הסעודה, ג"כ אין להביא קודם הקידוש, [ועכ"פ יצטרכו לכסותם אך זו לא ראינו], או דלמא שרק לגבי החלות נאמר דין זה, אך לא לגבי שאר הסעודה. [ואולי מה שמכסים היום את החלות הוא מפני בושתם מהיין, ולעולם לא נקטינן כטעם השאילתות.]

חכמים דייקו בדבריכם.

[תולעת ספרים07]

עד כמה שזכור לי העניין של פורסים מפה ומקדש זה בגלל מפני שצריך שצריך לעשות קידוש בשבת על סעודה שהכינו לכבוד השבת דווקא ראה היטב בראשונים וברגע שאינו מכין אותו לכבוד השבת אינו יוצא בזה ידי חובת קידוש, ואין זה נחשב קידוש במקום סעודה....
ולפי"ז אין כל טעם לדבר על סלטים וכדו'
שהרי קידוש במקום סעודה הכוונה לפת ולא לסלטים וכדו'
בקיצור בסלטים אין כל עניין של פורס מפה ומקדש.
--
אני כותב כל זה מזכרון מאז שלמדתי ערבי פסחים וכרגע לא בדקתי כלום...
ועם כת"ר הסליחה

[עשוי לנחת]

עד כמה שזכור לי העניין של פורסים מפה ומקדש זה בגלל מפני שצריך שצריך לעשות קידוש בשבת על סעודה שהכינו לכבוד השבת ראה היטב בראשונים וברגע שאינו מכין אותו לכבוד השבת אינו יודע בזה ידי חובת קידוש ואין זה נחשב קידוש במקום סעודה....

אני לא מבין, אתה הרי מכיר את הסוגיא כדמוכח מריש האשכול ד -

ראה תוס' פסחים ק עמוד ב ד"ה שאין שביאור כל העניין מדוע בזמן הזה מספיק לערוך את השולחן בחדר אחר וכו וכו

ושם בתוס' מבואר שיש ענין שיהיה או משום שולחן ערוך, או שבאמת אין ענין אלא שהשולחן גדול וקשה להביאו קודם, והמפה זה כמו סילוק שולחן, אך לא שצריך להביא את השולחן קודם בשביל שיהיה סעודה שהכינו לכבוד השבת.
ובכל אופן הסתפקתי מדוע היום מכסים את החלות, כדי שיהיה סילוק השולחן, ולצד זה לכאו' לא משנה החלות או שאר צרכי הסעודה, כי בשאילתות מבואר שהעיקר שהסעודה תבא ליקרא דשבתא, או"ד כדי שלא יתבייש הלחם, וא"כ שייך רק בלחם.
וכעת אני רואה שיש כאן בעיה בדברי המשנ"ב בהלכות קידוש בסימן רעא, דבסקט"ו הביא דברי השאילתות שמכסה מפה כי היכי דתתראה דאתא הסעודה השתא ליקרא דשבתא וכו', ולפי"ז כל צרכי הסעודה בכלל זה, ואילו בסקמ"א הביא מהטור בשם הירו' שמכסין הפת כדי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין למרות שבשאר מקומות יש לו דין קדימה. ויש שם עוד טעם בטור שיהיה מכוסה מלמעלה ומלמטה זכר למן, ונפ"מ שגם אם מקדש על החלה צריך לכסותה. ולפי שני טעמים אלו ודאי שא"צ לכסות שאר צרכי הסעודה.

[תולעת ספרים07]

לא הבנתי בדיוק מה כבודו הפריך אותי
הדבר ברור שכל העניין של לפרוס מפה זה כדי שיהיה נחשב לסעודה שהכינו לכבוד שבת שאם לא כן אין הוא יוצא בזה ידי חובת קידוש - ואין זה נחשב קידוש במקום סעודה.
הדבר ברור...

ועתה כבודו שאל מה בנוגע לסלטים
ועל זה אמרתי ליישב שגם אם צריך לכסות את החלות וכו' מפני פורס מפה ומקדש מכל מקום אין זה נוגע לסלטים שהרי אין הסלטים קשורים לקידוש במקום סעודה...
היכן בדיוק זה סותר לדברי התוס' שם...
הסבר עצמך אם לא קשה לך...

[עשוי לנחת]

לא הבנתי בדיוק מה כבודו הפריך אותי. הדבר ברור שכל העניין של לפרוס מפה זה כדי שיהיה נחשב לסעודה שהכינו לכבוד שבת שאם לא כן אין הוא יוצא בזה ידי חובת קידוש - ואין זה נחשב קידוש במקום סעודה.

מנין זה ברור לך?

ושם בתוס' מבואר שיש ענין שיהיה או משום שולחן ערוך, או שבאמת אין ענין אלא שהשולחן גדול וקשה להביאו קודם, והמפה זה כמו סילוק שולחן, אך לא שצריך להביא את השולחן קודם בשביל שיהיה סעודה שהכינו לכבוד השבת.

ועתה כבודו שאל מה בנוגע לסלטים. ועל זה אמרתי ליישב שגם אם צריך לכסות את החלות וכו' מפני פורס מפה ומקדש מכל מקום אין זה נוגע לסלטים שהרי אין הסלטים קשורים לקידוש במקום סעודה...
היכן בדיוק זה סותר לדברי התוס' שם...

אין הכי נמי שאם זה קשור לקידוש במקום סעודה, אתה צודק בדבריך, אבל לפי הטעמים שעלו שבאמת כיסוי החלה הוא מטעמים אחרים - ולא קשור לקידוש במקום סעודה, אלא משמע שהיה הרגילות שהסעודה היתה כבר מוכנה שם מפני הנוחיות, וכדמשמע בתוס', א"כ יש כאן מקום מחדש להסתפק, ובפרט אחרי ראותי את דברי המשנ"ב, ואני חוזר שוב -

וכעת אני רואה שיש כאן בעיה בדברי המשנ"ב בהלכות קידוש בסימן רעא, דבסקט"ו הביא דברי השאילתות שמכסה מפה כי היכי דתתראה דאתא הסעודה השתא ליקרא דשבתא וכו', ולפי"ז כל צרכי הסעודה בכלל זה, ואילו בסקמ"א הביא מהטור בשם הירו' שמכסין הפת כדי שלא יראה הפת בשתו שאין מקדשין עליו אלא על היין למרות שבשאר מקומות יש לו דין קדימה. ויש שם עוד טעם בטור שיהיה מכוסה מלמעלה ומלמטה זכר למן, ונפ"מ שגם אם מקדש על החלה צריך לכסותה. ולפי שני טעמים אלו ודאי שא"צ לכסות שאר צרכי הסעודה.

[תולעת ספרים07]

המ"ב כותב להדיא
כי היכי דתתראה דאתא הסעודה השתא ליקרא דשבתא וכו'
כלומר....
צריך שהסעודה תיעשה לכבוד השבת [בתרגום חופשי]
וכל זה מפני מה שאמרו שם בגמ' פורס מפה ומקדש - כלומר שצריך שהסעודה תיעשה לכבוד השבת ואם לא כן אינו יוצא ידי חובת קידוש....
באם כבודו יש לו הסבר אחר בפורס מפה ומקדש יקום נא ויאמר.....

[עשוי לנחת]

המ"ב כותב להדיא כי היכי דתתראה דאתא הסעודה השתא ליקרא דשבתא וכו'
כלומר....
צריך שהסעודה תיעשה לכבוד השבת [בתרגום חופשי]
וכל זה מפני מה שאמרו שם בגמ' פורס מפה ומקדש - כלומר שצריך שהסעודה תיעשה לכבוד השבת ואם לא כן אינו יוצא ידי חובת קידוש....
באם כבודו יש לו הסבר אחר בפורס מפה ומקדש יקום נא ויאמר.....

אוי באמת, עיין ברשב"ם ק ע"ב ד"ה ה"ג ששם מביא את השאילתות במלואן, וז"ל וקרובי תכא מקמי דליקדיש לקדושא דשבתא לא מקרבינן מ"ט כי היכי דתיתי סעודה ליקרא דשבתא, והיכי דקריבו לא מסלקינן ליה אלא פורס מפה ומקדש דתניא ושוין שאין מביאין את השולחן אא"כ קידש ואם הביא פורס עליו מפה ומקדש וכו' ומטעם זה נהגו לפרוס מפה ללחם עד לאחר קידוש בשבתות ויו"ט עכ"ל הרשב"ם.
הנה לך דדברי הרשב"ם ברור מללו, שלא שבגלל יקרא דסעודתא צריך להביאה לפני הקידוש, אלא להיפך צריך להראות שהסעודה עדיין לא נמצאת, ולאחר הקידוש הוא מורה בהבאת השולחן שעשה זאת משום הקידוש, ולא שכבר היה כאן, וכיון שבד"כ החלה כבר מונחת שם [באמת צריך בירור למה א"א שלא] לכן כפתרון לדבר מכסים את החלה כי זה כמו סילוק השולחן, ואחרי הסרת הכיסוי הרי זה כאילו הביאוה כעת מיוחד אחרי הקידוש.
אקוה שלא טעיתי, ואם יש לך פשט אחר ברשב"ם אשמח לשמוע.

[תולעת ספרים07]

צריך להראות שהסעודה עדיין לא נמצאת, ולאחר הקידוש הוא מורה בהבאת השולחן שעשה זאת משום הקידוש
הוא הוא אשר אמרתי
שצריך להראות שסעודה זו עשויה לכבוד השבת ואם ייראה שהסעודה כבר נמצאת יאמרו שהכין כל זה לחול ולא ייצא ידי חובת קידוש במקום סעודה...
והרי זה כמו נרות שבת שצריך להכין נרות לכבוד השבת דווקא ואם יש נרות קודם צריך לכבות ולהדליק שוב הוא הדין בסעודת שבת...
עדיין לא מצאתי כל סתירה לדברי....
ואני בזמנו טחנתי היטב את הסוגיא בערבי פסחים...

דרך אגב: סוגיא זו נלמדת מאוד חזק אצל אחינו החסידים
באשר בדרך כלל בפורים וכדו' הרבי עושה טיש ביום ששי וצריך לפרוס מפה באמצע הטיש ולקדש והדברים ידועים........

[עשוי לנחת]

צריך להראות שהסעודה עדיין לא נמצאת, ולאחר הקידוש הוא מורה בהבאת השולחן שעשה זאת משום הקידוש הוא הוא אשר אמרתי
שצריך להראות שסעודה זו עשויה לכבוד השבת ואם ייראה שהסעודה כבר נמצאת יאמרו שהכין כל זה לחול ולא ייצא ידי חובת קידוש במקום סעודה...
והרי זה כמו נרות שבת שצריך להכין נרות לכבוד השבת דווקא ואם יש נרות קודם צריך לכבות ולהדליק שוב הוא הדין בסעודת שבת...
עדיין לא מצאתי כל סתירה לדברי....

אז א"כ לכתחילה יכול להביא החלות אחרי הקידוש לגמרי, כי לפי הרשב"ם מפורש שזה ודאי טוב, [אולי היום יש בזה ענין אחר שעדיף להביא החלות קודם הקידוש], רק שאם הביא כבר יכסה, כך מפורש ברשב"ם, רק אתה אמרת -

הדבר ברור שכל העניין של לפרוס מפה זה כדי שיהיה נחשב לסעודה שהכינו לכבוד שבת שאם לא כן אין הוא יוצא בזה ידי חובת קידוש - ואין זה נחשב קידוש במקום סעודה.

ומדבריך שקשרת לקידוש במקום סעודה, משמע שהתכוונת שיש ענין בדוקא שהחלות יהיו שם בשעת הקידוש, כי לפי דברי הרשב"ם אין לזה כל קשר לקידוש במקום סעודה, [זה אולי מצריך שהחלות יהיו שם אך זה לא קשור לסוגייתנו כלל ועיקר]. אבל אולי טעיתי בהבנת דברי כת"ר, ועמך הסליחה.
[בפרט שטענת שאתה בד"כ שקוע בסוגיא אחרת אז קשה לך לבאר דבריך כל הצורך.]

[תולעת ספרים07]

אסכם את העניין כפי שיצא לי בזמנו
העניין של פורס מפה ומקדש כדי שיהיה ניכר שעשה את הסעודה לכבוד השבת שאם לא כן אינו יוצא קידוש במקום סעודה....
ובאמת שאם מביאים את החלות לאחר מכן עדיף....
פורס מפה ומקדש זה פתרון במידה ואינו יכול להביא את הסעודה לאחר מכן....
ועם פתרון זה משתמשים גם כדי לצאת ידי חובת התוס' שכתבו שאם מלאך בא לביתו ורואה שולחן ערוך הריהו מברך אותו ובעל כורחו יענה אמן...
ועל כן עושים פורס מפה....
ומעיקר הדין באמת שהיו צריכים להכניס את החלות רק לאחר קידוש להראות בזה שאין זה סעודה ישנה אלא הכינו אותה לכבוד השבת...
כתבתי סיכום כפי שיצא לי אז - לאחר שטחנתי שם היטב את גפ"ת ללא כל כלי עזר...
--
דרך אגב: ומה עם שבת בבוקר האם גם אז יש עניין לכסות את החלות כי ראיתי בזה כל מיני מנהגים האם תוכל להסביר מה הצד שלא לכסות בשבת בבוקר...

[עשוי לנחת]

דרך אגב: ומה עם שבת בבוקר האם גם אז יש עניין לכסות את החלות כי ראיתי בזה כל מיני מנהגים האם תוכל להסביר מה הצד שלא לכסות בשבת בבוקר...

במ"ב רעא סקמ"א מביא מהא"ר, והא"ר מביא מהמרדכי וז"ל המרדכי בע"פ "ומה שאנו משימין המפה על הלחם בליל שבת זהו כדי לעשות הכירא שלאחר קידוש מסלקין המפה כי היכי דליתי סעודתא ביקרא דשבתא. מיהו מה שאנו משימין המפה על הלחם שחרית לאו היינו מהאי טעמא דהאי טעמא לא שייך רק בליל שבת דאז הויא הכנסת שבת ויש ליתן טעם דהיינו שלא לבייש את הפת דאם היה הפת מגולה בלא מפה יהיה בושת לפת דבכל יום מברכין על הפת קודם ליין ועכשיו אנו מקדימין לברך על היין" עכ"ל. מבואר מדבריו שלפי טעם כי היכי דתיתי ליקרא דשבתא לא שייך זה בסעודת שחרית. ואולי יש שנקטו רק כטעם זה, ולכן לא כיסו בבוקר.
עכ"פ בשל"ס ודאי הרבה נוהגים שלא מכסים, ולכאו' המ"ב נוקט גם את הטעם של זכר למן, וכותב בשם הח"א שלטעם זה צריך להיות מכוסה עד אחרי המוציא, וא"כ גם בשל"ס היה צריך לכסות, וצריך בירור באמת מדוע יש שנוהגים לא לכסות בשל"ס.

[תולעת ספרים07]

מכאן לכאו' ראיה שעיקר הטעם של כיסוי החלות זה מפני פורס מפה ומקדש וכנ"ל, שמעיקר הדין צריך להכניס את האוכל רק לאחר הקידוש להראות שהכינו כל זה לכבוד יום השבת וכפי שהארכתי בזה לעיל... ובשבת בבוקר אין זה שייך שהרי לא יתכן לומר שהכין את הסעודה לאמצע השבוע ולכן אין צריך בזה פורס מפה....

והעולם שחושבין שהעיקר הוא משום המן ועוד כהנה כנראה טועים בזה...
עובדה היא שהמ"ב כלל לא מזכירו בשבת בבוקר
ובאמת מוזר לי מה העולם חושב כי הייתי בהרבה סוגי בתים וראיתי שבשבת בבוקר אינם מקפידים כל כך על כיסוי החלות וכנראה עושים כן כבדרך מנהג בלא שיודעים טעם הדבר...
--
דרך אגב: אני בביתי הנהגתי שלא מביאים את החלות בשבת בבוקר עד אחר הקידוש - האם אני עושה נכון - ילמדנו רבינו?

[עשוי לנחת]

מכאן לכאו' ראיה שעיקר הטעם של כיסוי החלות זה מפני פורס מפה ומקדש וכנ"ל, שמעיקר הדין צריך להכניס את האוכל רק לאחר הקידוש להראות שהכינו כל זה לכבוד יום השבת וכפי שהארכתי בזה לעיל... ובשבת בבוקר אין זה שייך שהרי לא יתכן לומר שהכין את הסעודה לאמצע השבוע ולכן אין צריך בזה פורס מפה....
והעולם שחושבין שהעיקר הוא משום המן ועוד כהנה כנראה טועים בזה...
עובדה היא שהמ"ב כלל לא מזכירו בשבת בבוקר

מאיפוא בדיוק זה מבואר, הרי ציינתי מפורש למ"ב ברעא סקמ"א שנוקט כמו כל הטעמים לדינא וכותב במפורש לגבי שבת בבוקר וז"ל "וכן בשחרית צריך ג"כ להיות הפת מכוסה עד אחר הקידוש מטעמים אלו" עכ"ל. ומבואר שהעיקר הוא במפורש גם משום מן. ורק כתבתי שאולי יש כאלו שלדינא לא נקטו כטעם זה, ולכן לא פרסו מפה בשחרית, אך אנו אין לנו אלא דברי המ"ב בפירוש!

דרך אגב: אני בביתי הנהגתי שלא מביאים את החלות בשבת בבוקר עד אחר הקידוש - האם אני עושה נכון - ילמדנו רבינו?

והא מר הוא דאמר שכדאי שהחלות יהיו בשעת הקידוש?
ועוד, שדוקא בשבת בבוקר שאין בעיה של השאילתות כי היכי דתיתי סעודתא ליקרא דשבתא כמו שהבאתי בשם המרדכי, דוקא אז אתה לא מביא את החלות רק אחרי הקידוש, כלפי לייא, אם כבר אז בלילה יש ענין להביא אחרי הקידוש [לא כ"כ להלכה, אלא מצד השאילתות הנ"ל]???

[תולעת ספרים07]

מכאן לכאו' ראיה שעיקר הטעם של כיסוי החלות זה מפני פורס מפה ומקדש וכנ"ל, שמעיקר הדין צריך להכניס את האוכל רק לאחר הקידוש להראות שהכינו כל זה לכבוד יום השבת וכפי שהארכתי בזה לעיל... ובשבת בבוקר אין זה שייך שהרי לא יתכן לומר שהכין את הסעודה לאמצע השבוע ולכן אין צריך בזה פורס מפה....
והעולם שחושבין שהעיקר הוא משום המן ועוד כהנה כנראה טועים בזה...
עובדה היא שהמ"ב כלל לא מזכירו בשבת בבוקר

מאיפוא בדיוק זה מבואר, הרי ציינתי מפורש למ"ב ברעא סקמ"א שנוקט כמו כל הטעמים לדינא וכותב במפורש לגבי שבת בבוקר וז"ל "וכן בשחרית צריך ג"כ להיות הפת מכוסה עד אחר הקידוש מטעמים אלו" עכ"ל. ומבואר שהעיקר הוא במפורש גם משום מן. ורק כתבתי שאולי יש כאלו שלדינא לא נקטו כטעם זה, ולכן לא פרסו מפה בשחרית, אך אנו אין לנו אלא דברי המ"ב בפירוש!

דרך אגב: אני בביתי הנהגתי שלא מביאים את החלות בשבת בבוקר עד אחר הקידוש - האם אני עושה נכון - ילמדנו רבינו?

והא מר הוא דאמר שכדאי שהחלות יהיו בשעת הקידוש?
ועוד, שדוקא בשבת בבוקר שאין בעיה של השאילתות כי היכי דתיתי סעודתא ליקרא דשבתא כמו שהבאתי בשם המרדכי, דוקא אז אתה לא מביא את החלות רק אחרי הקידוש, כלפי לייא, אם כבר אז בלילה יש ענין להביא אחרי הקידוש [לא כ"כ להלכה, אלא מצד השאילתות הנ"ל]???

א. לא ראיתי שהבאת את דברי המ"ב לעיל מזה שכותב שגם בשבת בבוקר יש עניין של מן.
ב. מעולם לא כתבתי שכדאי שהחלות יהיו בשעת הקידוש.
כתבתי ההיפך מזה שכדאי שלא יהיו כדי שיראו כולם שסעודה זו לכבוד השבת היא - ורק מחוסר ברירה אנו עושים כן כדי שהמלאך ימצא שולחן ערוך ולכן עושים פטנט כזה שגם מכניסים קודם את החלות בשביל המלאך וגם מכסים את החלות כדי שיקויים בזה פורס מפה ומקדש - ויווכוחו כולם שסעודה זו היא לכבוד השבת...
דוק שוב בדברי וראה שכך כתבתי מלכתחילה...
--
נ.ב: פעם אכלתי בשבת בבוקר אצל אדמו"ר מפורסם והוא עשה קידוש בבית ושאלתיו מדוע הוא עושה שוב קידוש שהרי כבר עשה קידוש בבית הכנסת ואמר לי שמרן הגרי"ז דייק מהרמב"ם שכל עניין הקידוש בשבת בבוקר זה לכבוד הסעודה ולכן לפני הסעודה הוא חייב שוב בקידוש - ועד נכון להיום לא מצאתי את הרמב"ם אם תוכל לעזור לי למה התכוון האדמו"ר זי"ע אודה לך מאוד.
וסליחה שאני מכניס כאן משהו צדדי...
--
עוד אבקש לשאול ראיתי אותו בוצע על הלחם משנה לפני שכל הבני בית נוטלים ידיים ושאלתי אותו לפשר הדבר ואמר לי שלחם משנה זה מדין שליחות וזה מועיל גם לפני שנטלו ידים - ואין זה קשור כלל לברכה שהרי הברכה דרבנן הוא ולחם משנה דאורייתא.
בזמנו רשמתי רק ראשי פרקים - אם תוכל לעזור לי לפענח את מה שרשמתי אז אודה לך מאוד...

[עשוי לנחת]

נ.ב: פעם אכלתי בשבת בבוקר אצל אדמו"ר מפורסם והוא עשה קידוש בבית ושאלתיו מדוע הוא עושה שוב קידוש שהרי כבר עשה קידוש בבית הכנסת ואמר לי שמרן הגרי"ז דייק מהרמב"ם שכל עניין הקידוש בשבת בבוקר זה לכבוד הסעודה ולכן לפני הסעודה הוא חייב שוב בקידוש - ועד נכון להיום לא מצאתי את הרמב"ם אם תוכל לעזור לי למה התכוון האדמו"ר זי"ע אודה לך מאוד.

כתבו הגאונים וכו' - ובספר מעשה רב כתב שהגר"א אף בקידוש היום לא היה מקדש אלא במקום סעודה גמורה ולא מיני תרגימא או יין. (ביאור הלכה סימן רעג), ויותר טוב לאכול מיד סעודת שבת בשלימות דזהו עיקר קידוש במקום סעודה. (ערוה"ש רעג, ח) אך זה לא ממש דברי אדמו"רך הנ"ל, אם כי מבואר כאן שיש מקום לכתחילה לקדש במקום סעודה שלימה דווקא.

עוד אבקש לשאול ראיתי אותו בוצע על הלחם משנה לפני שכל הבני בית נוטלים ידיים ושאלתי אותו לפשר הדבר ואמר לי שלחם משנה זה מדין שליחות וזה מועיל גם לפני שנטלו ידים - ואין זה קשור כלל לברכה שהרי הברכה דרבנן הוא ולחם משנה דאורייתא.

עי' שש"כ ח"ב פרק נה, יט.

[פלגינן]

פורסם עתה.