מה שיש לבית דין בזה"ז תוקף אף שאין לנו מומחין וסמוכין הוא כמ"ש חז"ל דאנן שליחותייהו דקמאי קעבדינן, ואפ"ה תיקנוה רק במילתא דשכיחא ולא במילתא דלא שכיחא.
הדין של שלוחתייהו דקמאי קעבדינן היינו שלפיכך מיקרי שיש להבי"ד תוקף של בי"ד סמוכין ומעשיהם מהני מן התורה, או שכל כולו זה תקנת חז"ל ואף בדברים שבשלוחתייהו דקמאי קעבדינן לא מהני רק מדרבנן?
אשמח לקבל מראי מקומות בה דנים ע"ז