שני חצאי שיעורים בשבת בהפרשים של זמן בתוך שבת חייב או פטור?

[סליחות]

משנה, רמב"ם טוש"ע ופוסקים: התופר שתי תפירות חייב.
תפירה אחת במזיד בשבת בבוקר בשעה 5 ותפירה שנייה במזיד בשעה 2 אחר הצהרים. חייב או פטור? האם צריך שהמלאכה תהיה בבת אחת או בזמן מסוים?

[כדכד]

מצינו שידיעות מחלקות (ונחלקו אם יש ידיעה לחצי שיעור). לא מצינו דברים אחרים שמחלקים.

[סליחות]

ערכתי והוספתי מילה אחת (פעמיים): במזיד.
כי המשנה לכאורה מדברת רק על שוגג.
"הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרין". (שבת פי"ב מ"ו. עיי"ש במפרשים).

[סליחות]

מצינו שידיעות מחלקות (ונחלקו אם יש ידיעה לחצי שיעור). לא מצינו דברים אחרים שמחלקים.

כלומר אם עשה במזיד חצי שיעור בהפרש זמן ניכר חייב?

[עזריאל ברגר]

ערכתי והוספתי מילה אחת (פעמיים): במזיד.
כי המשנה לכאורה מדברת רק על שוגג.
"הכותב שתי אותיות בשתי העלמות אחת שחרית ואחת בין הערבים רבן גמליאל מחייב וחכמים פוטרין". (שבת פי"ב מ"ו. עיי"ש במפרשים).

אבל הרמב"ם (שבת יא,יב) כתב דין זה בסתמא בלי לחלק בין שוגג למזיד, וכתב בתחילת הלכות שבת שכל מקום שהוא כותב "חייב" היינו שבמזיד נסקל.
וקשה לומר שהרמב"ם לא חס על חיים של יהודי ונתן לנו לנחש לבד שיש חילוק...

[סליחות]

זה נכון, ייש"כ. אבל לא זכיתי להבין את הרמב"ם עד הסוף. האם זה דווקא בכתיבה לפי טעמו "שבזמן שמקרבם נהגין זה עם זה ואינן מחוסרין מעדה לקריבתן". האם את אותו הדבר אפשר לומר גם לגבי תפירות למשל? יש הרבה מלאכות שלכאורה טעם זה אינו שייך.

[עזריאל ברגר]

זה נכון, ייש"כ. אבל לא זכיתי להבין את הרמב"ם עד הסוף. האם זה דווקא בכתיבה לפי טעמו "שבזמן שמקרבם נהגין זה עם זה ואינן מחוסרין מעדה לקריבתן". האם את אותו הדבר אפשר לומר גם לגבי תפירות למשל? יש הרבה מלאכות שלכאורה טעם זה אינו שייך.

יש בהלכה זו ב חידושים (ושניהם מהגמרא):
א. שמלאכות שבת מצטרפות אפילו לזמן מרובה - באותה השבת עצמה, כמובן.
ב. שהכותב בשני דפים נפרדים חייב חטאת/סקילה/כרת אם ראויים לקרבן ומחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה.

לי פשוט, שהראשון הוא גם בתופר וכיו"ב, והשני לא שייך בתופר, כי שתי תפירות זה שיעור לחוזק התפירה, ולא שייך להגיד שאם יקרבו אותם יהיו לנו שתי תפירות. ובכל מלאכה יש להתבונן לפי ענינה.

הדבר הכי בולט הוא במלאכת הוצאה, דהא קיי"ל שהמוציא חצי שיעור וחזר והוציא חצי שיעור אחר - חייב. אבל אם עקר ולא הניח ואח"כ הניח ולא עקר (וכגון שבאמצע היה החפץ בידיו של אחר וכיו"ב) - לכאורה פטור. וזה כפי החילוק הידוע בין חצי שיעור לבין חצי מלאכה.

[סליחות]

האם חובה שיתקיימו שני החידושים הנ"ל או אפילו בחידוש אחד סגי? (אם אפילו בחידוש אחד סגי, נפק"מ לגבי תופר שיהיה פטור לכאורה).

[עזריאל ברגר]

האם חובה שיתקיימו שני החידושים הנ"ל או אפילו בחידוש אחד סגי? (אם אפילו בחידוש אחד סגי, נפק"מ לגבי תופר שיהיה פטור לכאורה).

אולי לא הבנתי את שאלתך.
יש שם שני דיונים:
א. מהו שיעור הזמן לצרף מלאכות שבת? תשובה: כל השבת כולה.
ב. מהו שיעור המקום לצרף אותיות כתובות? תשובה: מחוסר קריבה לאו כמחוסר מעשה, ואפילו בעיר אחרת.
ממליץ לעיין בסוגיית הגמרא.

[מקדש מלך]

זה נכון, ייש"כ. אבל לא זכיתי להבין את הרמב"ם עד הסוף. האם זה דווקא בכתיבה לפי טעמו "שבזמן שמקרבם נהגין זה עם זה ואינן מחוסרין מעדה לקריבתן". האם את אותו הדבר אפשר לומר גם לגבי תפירות למשל? יש הרבה מלאכות שלכאורה טעם זה אינו שייך.

יש בהלכה זו ב חידושים (ושניהם מהגמרא):
א. שמלאכות שבת מצטרפות אפילו לזמן מרובה - באותה השבת עצמה, כמובן.
.

האחרונים נחלקו האם שני חצאי שיעור משני שבתות מצטרפים לעניין מזיד.
עיין מנחת חינוך מצוה לב (לפני מוסך השבת).
נודע ביהודה או"ח סימן נג
חמדת ישראל בקונטרס על מוסך השבת
בית האוצר להר"י ענגיל כלל א' סוף אות כ'
ועוד.

[מקדש מלך]

מצינו שידיעות מחלקות (ונחלקו אם יש ידיעה לחצי שיעור). לא מצינו דברים אחרים שמחלקים.

עיין כריתות טז ע"ב