מקדש מלך כתב:מישהו יודע מדוע אומרים כל יום פרשת תמיד, תרומת הדשן, קטורת, ולא אומרים את פרשת הטבת והדלקת הנרות (או מפרשת תצוה, או מפרשת אמור)? במה גרע חלקה?
מסברא אפשר לומר שזה נכלל בפסוקים האחרונים של פרשת מזבח מקטר קטורת שאנו אומרים בסוף פרשת הקטורת (ועדיין קשה קצת, מדוע קימצו בה כל כך). אך האם מישהו יודע מקורות בעניין?
מקדש מלך כתב:מיד בדקתי בסידור הרב... ויישר כח על הידיעה הזו. לא ידעתי שפרשייה זו (וגם פרשת תרומת הדשן שלאחריה) ליתא בסידורו.
מקדש מלך כתב:מיד בדקתי בסידור הרב... ויישר כח על הידיעה הזו. לא ידעתי שפרשייה זו (וגם פרשת תרומת הדשן שלאחריה) ליתא בסידורו.
הוה אמינא כתב:מה שנוטה לכך הוא לשון הכתוב יערוך אותו אהרן ובניו, וכן בפרשת בהעלותך תולה את המנורה באהרן משמע שזו מצוותו. ואין כעת כל הספרים שעוסקים בזה תחת ידי.
ראוי לשאול שאלה כזו את הבקי בכולא תלמודא ומרא דשמעתתא של קדשים בעל משנת חיים, בלי ספק יפרוש מיד את כל הראיות והפירכות להנחה זו.
עזריאל ברגר כתב:מקדש מלך כתב:מיד בדקתי בסידור הרב... ויישר כח על הידיעה הזו. לא ידעתי שפרשייה זו (וגם פרשת תרומת הדשן שלאחריה) ליתא בסידורו.
תרומת הדשן ישנה.
עזריאל ברגר כתב:הוה אמינא כתב:מה שנוטה לכך הוא לשון הכתוב יערוך אותו אהרן ובניו, וכן בפרשת בהעלותך תולה את המנורה באהרן משמע שזו מצוותו. ואין כעת כל הספרים שעוסקים בזה תחת ידי.
ראוי לשאול שאלה כזו את הבקי בכולא תלמודא ומרא דשמעתתא של קדשים בעל משנת חיים, בלי ספק יפרוש מיד את כל הראיות והפירכות להנחה זו.
דווקא הדלקת המנורה כשרה בזרים!
דרומי כתב:בסידורי עדות המזרח (שראיתי) אין גם פרשת תרומת הדשן אלא רק תמיד וקטורת.
ואם כבר נכנסים לשאלות כאלה, אני נזכר בשאלה שהציקה לי מאז לגבי 'שתי הלחם' שזמנו בחג השבועות - ולא מזכירים אותו כלל לא בתפלה ולא בקריאת התורה.
מקדש מלך כתב:מדוע אין אומרים את פרשת הטבת והדלקת הנרות (או מפרשת תצוה, או מפרשת אמור)?
ויש אומרים פרשת 'ויקחו אליך שמן זית זך' בפרשת אמור, ופרשת נרות בפרשת בהעלתך (שיח השדה). ונראה שאין כאן מקומו, רק לערבית קודם מנחה, כי כן כתיב 'בבוקר בהיטיבו את הנרות', 'ובהעלות אהרן את הנרות בין הערבים', ולא אשתמיט משום מי להדליק את הנרות בבקר, רק הרמב"ם פ"ד מהלכות תמידין ומוספין שהוא סבר הדלקתן היא הטבתן, אבל כל האחרונים חולקים עליו.
יהודי טבעי כתב:הוספת פרשת הקטורת לא היתה משום 'ונשלמה פרים שפתינו', כי לא תיקנו לומר את כל סדר המערכה, אלא משום הסגולה שבדבר.
סימן מח: נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל וְקָבְעוּ חוֹבָה עַל עַצְמָן לִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַתָּמִיד בְּכָל יוֹם קֹדֶם הַתְּפִלָּה, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר בְּסִימָן א. וְטוֹב לוֹמַר גַּם פָּרָשַׁת הַקְּטֹרֶת אַחַר פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, כְּמוֹ שֶׁנִּתְבָּאֵר שָׁם.
סימן א: יֵשׁ נוֹהֲגִין לוֹמַר פָּרָשַׁת הַכִּיּוֹר, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת תְּרוּמַת הַדֶּשֶׁן, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת הַתָּמִיד, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת מִזְבֵּחַ מִקְטַר קְטֹרֶת, וְאַחַר כָּךְ פָּרָשַׁת סַמָּנֵי הַקְּטֹרֶת וַעֲשִׂיָּתָן, כִּי כָּךְ הָיָה סֵדֶר הָעֲבוֹדוֹת בַּמִּקְדָּשׁ.
מקדש מלך כתב:בסידור דפו"ר שבאוצר החכמה אינו, אלא מיד לאחר 'לעולם יהא אדם' מתחיל פרשת התמיד. האם נוסף לאחר מכן? ומדוע השתנה?
במסתרים כתב:מקדש מלך כתב:בסידור דפו"ר שבאוצר החכמה אינו, אלא מיד לאחר 'לעולם יהא אדם' מתחיל פרשת התמיד. האם נוסף לאחר מכן? ומדוע השתנה?
או שנשמטה בטעות או שמשנה אחרונה שלו להכניסה.
ישנה ב"סידור עם דא"ח" שנדפס בתקע"ו, ולפניה כתוב "נכון מאד לומר בכל יום פ' תרומת הדשן וסידור המערכה...".
[כמדומה שאין עותק מהדפוסים שביניהם.]
מקדש מלך כתב:דרומי כתב:בסידורי עדות המזרח (שראיתי) אין גם פרשת תרומת הדשן אלא רק תמיד וקטורת.
ואם כבר נכנסים לשאלות כאלה, אני נזכר בשאלה שהציקה לי מאז לגבי 'שתי הלחם' שזמנו בחג השבועות - ולא מזכירים אותו כלל לא בתפלה ולא בקריאת התורה.
אכן. לא מזכירים את שתי הלחם ולא את הכבשים, ולא את כל הקרבנות האמורים בפרשת אמור. (והנוסחא 'שתי שעירי עיזים' קשה כידוע, מה ראו להזכיר את השעיר של פרשת אמור ולא את שאר הקרבנות דשם).
אבל באותה מידה (לא ממש) ניתן להקשות מדוע אין מזכירים את בזיכי לחם הפנים בשבת.
צוית פירושיה עם סידור[י] נסכיה, יש מפרשים על שם צו את בני ישראל (במדבר כח ב) ששם מפורש קרבן שבת, צוית קרבנות המפורשים בה, עם מערכות של לחם הפנים, שש המערכת (ויקרא כד ו) תרגומו שית סדרין, נסכיה מלשון קשות הנסך (במדבר ד ז) אשר יוסך (שמות כה כט),
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 343 אורחים