האם להחיות גר תושב זה מצווה מהתורה או מדרבנן?

[סליחות]

מצאנו בהלכות רבות* שיש מצווה להחיות את הגר תושב. האם זו מצווה מהתורה או מדרבנן?
*לדוגמה, בהלכות צדקה ובהלכות שבת.

בסהמ"צ לרמב"ם:
והמצוה הקצ"ה היא שצוונו לעשות צדקה ולחזק החלשים ולהרחיב עליהם. וכבר בא הציווי במצוה זו במלות מתחלפות. אמר יתעלה (ראה טו ח) פתוח תפתח את ידך וכו' ואמר (בהר לה) והחזקת בו גר ותושב וכו' ואמר (שם לו) וחי אחיך עמך. והכוונה באלו הלשונות כולם אחת והיא שנעזור עניינו ונחזקם די ספקם. וכבר התבארו משפטי מצוה זו במקומות רבים רובם בכתובות (מח - נ א, סו ב - סח א) ובתרא (ח - יא א, מג א) ובאה הקבלה (גטין ז ב לק' עמ' רפה) שאפילו עני המתפרנס מן הצדקה חייב במצוה זו, כלומר הצדקה, אם למי שלמטה ממנו או לדומה לו ואפילו בדבר מועט:

[שמואל דוד]

עיין ביאור הגרי״פ לרס״ג עשין פג

[ארופאי]

מצאנו בהלכות רבות* שיש מצווה להחיות את הגר תושב. האם זו מצווה מהתורה או מדרבנן?

בפסחים כא: מוכח שהוא דאו', עש"ה.

[סליחות]

ייש"כ.
עיינתי במקורות הנ"ל עקב ההפניות. ייש"כ.
ועדיין לא ברור מדוע הרמב"ם לא כתב את זה בפירוש בספר המצוות.
איזה כלל בשורשים שבהקדמה לספר המצוות "מצווה להחיותו" סותר?

[אוצר החכמה]

לא הבנתי את השאלה. הרי הבאת את הרמב"ם שכותב שיש מצווה הזו.

[סליחות]

לא הבנתי את השאלה. הרי הבאת את הרמב"ם שכותב שיש מצווה הזו.

הבאתי את הרמב"ם ולא כתבתי שכותב שיש מצווה כזאת. עיין היטב בדברי הרמב"ם, לא ברור אם התכוון על גר תושב. לכאורה זה נראה שמדבר על ישראל ורק מזכיר את הפסוק שבו נזכר "גר תושב". (ועיין גם ברמב"ם)